חנות לכל הליידיז וחנות שתמיד משמחת. זאת העיר של נטלי שפריר

נטלי שפריר היא הבעלים של סטודיו עסיס (כתבנו עליו כאן) ויוזמת שבוע היינות הכתומים (27-23.4) יחד עם מיכל שלזינגר, סומליירית מסעדת הבסטה. מטרתן היא לשפוך (או למזוג) אור על היינות המסורתיים והעתיקים, ובמסגרתו יוגשו יינות כתומים ב-15 מסעדות וברי יין בעיר, ביניהם הבסטה, דוק, תרצה, פרא, קרוט, קאב קם ועוד. בכולם יוגשו לפחות שלושה יינות כתומים בכוסות בנוסף לתפריט בקבוקים כתומים שנאצר לכבוד האירוע. שנשתה לפחות ארבע כוסות? בהחלט.

>> העיר של גיא שמי: תל אביב של מעברים סודיים
>> העיר של מרינה בלטוב: תל אביב שהייתה פה פעם

השבעה באוקטובר תפס אותי בבית בחרדת אימה, בפחד הכי גדול שידעתי בחיי, כשכל הסיוטים מתממשים. חמישה ימים לאחר מכן נסעתי ליוון ושבועיים לא ישנתי כי פחדתי שהולכים לרצוח אותי. חודש לאחר פרוץ המלחמה קלטתי שלאנשים בא להיות יחד, ופתחנו בסטודיו בר יין שכבר הפך לעוגן. הוא פועל בכל יום רביעי (18:00-23:00) באווירה שקטה ומציע יינות מתחלפים בכוסות ונשנושים קטנים.

1. בריכת גורדון

כי אין עוד בריכה כזו בעולם, האושר בהתגלמותו.
אליעזר פרי 14

בריכת גורדון. צילום: Shutterstock

2. דליה כובעים

החנות לכל הליידיז של תל אביב.
נחלת בנימין 45

3. בוסר

חנות יין וקפה גל שלישי עם מבחר מוקפד ומשתנה. בוסר הביאו לתל אביב משהו חדש וייחודי.
החשמל 5

בוסר (צילום: תור ורדימון)

4. המגדלור

חנות הספרים הזו תמיד משמחת אותי ואני תמיד מוצאת בה עניין וסקרנות.
מקווה ישראל 18

החנות הכי כיפית. המגדלור (צילום: אייל אגיבייב)

5. פארק בגין

אי אפשר להאמין שיש מקום כזה בעיר.

פארק דרום (צילום: שמוליק ש., אתר פיקיוויק By cc)

מקום לא אהוב בעיר

העיר חייבת לטפל במפגע שהוא התחנה המרכזית. כולנו סובלים מהדבר הנורא הזה ושכונת שפירא, השכונה הכי מתוקה, סובלת מהמפגע. ואולי אפשר לנטוע כמה עצים במקום, מאוד נשמח לעוד מרחבים ירוקים בעיר.

כולנו סובלים מהדבר הנורא הזה. התחנה המרכזית בנווה שאנן (צילום: שאטרסטוק)

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
כשסטיבן פולדר, מי שהקים את עמותת "תובנה", העמותה המוכרת ביותר למדיטציה וויפאסאנה, הגיע קצת אחרי פרוץ המלחמה להנחות מדיטציה בבית רדיקל. הוא נתן לי תקווה והצליח לשים את מה שאנחנו חווים בתוך ציר זמן וקונטקסט, וגרם לי להבין שגם לנורא יש תפקיד. כל שניה שאפשר לכבות בה את המחשבות היא מתנה משמיים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
מה שנתן לי הכי הרבה כוח זו נסיעה לגיאורגיה שעשיתי לאחרונה. אני נוסעת הרבה במסגרת העבודה, ובמערב אירופה יש משהו שמרגיש מנותק בצורה חסרת פרופורציה. גיאורגיה זו מדינה שעברה הרבה והאנשים בה הכי מחבקים, מכילים וחומלים. הם עברו קושי בלתי פוסק במשך מאות שנים כדי שיהיה להם את מה שיש להם היום, למרות שהם חיים בצניעות ומאושרים בכך. הפגישה איתם הרחיבה לי את הלב וחיזקה אותי.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כמובן שכולם צריכים להתפקד למפלגת העבודה ולתמוך ביאיר גולן. לנסות להציע אלטרנטיבה שלטונית ממישהו שבאמת מציע פיתרון ודרך פעולה. אפשר להתפקד עד תחילת מאי ולהצביע בפריימריז.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לא הצלחתי לחשוב על מישהו ספציפי – כל מי שעושה משהו כדי שהחיים שלנו יהיו קצת יותר נורמליים.

מה יהיה?
תלוי כמה ניתן לייאוש לכלות אותנו. אם נצא לרחוב או לא. ואם נצליח לשמור על תקווה.