די ג'יי עדי ענק-שבת (הבלוק) מוצאת במקומות האלה וייב. זו העיר שלה

חוץ מזה שמדובר באחד המועדונים הטובים בעולם הבלוק הוא גם הבית שלי בעבודה ב-8 השנים האחרונות (רזידנטית של המועדון). הבלוק הוא בית הספר הטוב בעולם לדיג׳ייז מכיוון שיש לו כמה וכמה רחבות, כל אחת עם וייב וסאונד שונה והעובדה שהמקום על כל רחבותיו כמעט תמיד בפול און עבודה לא מאפשר לך כדיג׳יי להתרשל לעולם. להחזיק סגירה ארוכה בחלל המרכזי היא אחד האתגרים האהובים עלי. העובדה שאסור לצלם במועדון והכבוד שנותנים שם לסאונד ולמוזיקה הופך את הבלוק למקום שנותן לי הכי הרבה מרחב אומנותי ביני לבין עצמי ונותן לי ביטחון מוזיקלי להיות מי שאני.
דרך שלמה 157 (התחנה המרכזית)

אחת הפינות הקסומות בעיר, שייכת ליוסי זיו,  אחד מחבריי הטובים שהוא גם אחד המוכשרים והמבריקים שיצא לי להכיר בחיי. הפאי סיפק בשנתיים האחרונות בית חם לקבוצת החברים שלי מתעשיית הלילה והאירועים – הלם תרבות – שעסקה לא מעט בהפגנות בבלפור ובמיזמים פוליטיים/חברתיים אחרים. למשל הקמת רדיו abc המספק שידורים חיים של סטים המצולמים במקום במשך כל תקופת הקורונה מראשית הסגרים ועד היום.

החוף האהוב עלי בעיר ב-20 שנה האחרונות. על אף הפופולריות שלו הוא עדיין החוף הכי תל אביבי וביתי בעיני. השקיעות שם הן הקלישאה התל אביבית האולטימטיבית (בקטע טוב) וכמובן שהקיוסק המשודרג שם עם האוכל המעולה וכוס הרוזה האיכותי משדרג את כל חוויית המשתמש בים התל אביבי ההו כה מטונף ומזוהם.

אם יש מקומות שמביאים את הווייב וההוויה התל אביבית במלואה אלה המקומות של רותי ברודו. בין אם אני זקוקה לקפה וסנדביצ׳ון מושלם בשעות היום, בראנץ׳ ושכרות טובה עם הבנות בצהריים או דרינק מפנק ונשנוש עם בן הזוג בערב, המקומות האלה עונים לי על כל הצרכים גם יחד ועוזרים לי לזכור (מבעד לאדי האלכוהול) למה בחרתי לחיות בעיר הנפלאה והבלתי נסבלת הזאת.

על אף חיבתי הרבה למרכז העיר ההומה, יד אליהו היא הבית שלי ב-8 השנים האחרונות. אני אוהבת את השקט שלה, את השילוב בין הישן, החדש והמתחדש, אוהבת את המרחבים הירוקים ואת השכנים המתוקים, שהפכו את השכונה למושב ואת השכנות למשפחה של ממש. (**עדכון חשוב: בזמן כתיבת הרשימה הזו ייחלה עדי לבית קפה בשכונה. ובכן, מאז זה קרה)