עדנה מזי"א ז"ל 2023-1949: זאת הייתה תל אביב שלה

>> המחזאית והיוצרת עדנה מזי"א הלכה אתמול (10.12) לעולמה לאחר מאבק במחלת הסרטן. עם עלייתו המחודשת של המחזה האייקוני שלה "משחקים בחצר האחורית" לפני כשנתיים, התארחה מזי"א במדור הפופולרי "העיר שלי" ושיתפה אותנו במקומות האהובים עליה בעיר, בחירות קלאסיות בין כיכרות העיר, שדרות העיר, תיאטראות העיר ובתי קפה עם מילים חכמות שהדגימו בדיוק כמה היא אוהבת את תל אביב, ותל אביב אהבה אותה. כבר מתגעגעים. 

1. קפה מסריק

אני שם מאז שנפתח עם הסנדוויץ׳ ביצה המהולל. אין שם בערך. זה טעים, איכותי ובלי קישוטים מיותרים. הפואטיקה של הענייניות. טלי ונועה, מנהלות מקום כמו שצריך. בלי זעקות התרגשות ובלי הסתחבקות ריקה. מתאים.
שדרות מסריק 12

קפה מסריק. מתוך הפייסבוק הרשמי

2. כיכר דיזנגוף

צפיתי בו בכל גלגוליו. בילדות הוא היה שטוח כמו עכשיו אבל הוא היה מובן מאליו ולא היתה לנו שום רפלקסיה לגביו. בגלגול הנוכחי כבר הגעתי עם מודעות והתפעמות. אני גרה מאד קרוב וכך ליוויתי את ההקמה החדשה על בסיס יום-יומי. מבחינתי הייתי בצוות המקימים. הנכדה בת השנתיים שלי גרה בירושלים, ובכל פעם שאנחנו מתקרבות לכיכר והיא רואה את המזרקה, היא זועקת בהתלהבות ׳הנה תל אביב׳.

עצים בכיכר דיזנגוף. צילום: שאטרסטוק

3. שדרות סמאטס

׳העבר הוא ארץ אחרת. אנשים מתנהגים שם באופן שונה׳, כתב מישהו. זה מה שאני מרגישה כשאני מגיעה לשדרות סמאטס, שכונת ילדותי. חזרה לשכונת הילדות תמיד הציתה מועקה אוטומטית. האֶרץ האחרת ההיא מתעוררת בלי שמתבקשת. השנים הקהו את הדרמה, ומה שנשאר זה יופייה האובייקטיבי של השדרה הקטנה שלנו.

שדרות סמאטס

4. הגרין רום של תיאטרון לפני תחילת ההצגות

בארץ ובחו"ל. אין הבדל. חשפניות יושבות עם קציני אס-אס שמשחקים שח עם חייזר יהודי. יש הכל. לקח שנים לאבסורד להפוך בשבילי למנהגו של עולם.

בית ליסין החדש. (צילום: גיא יחיאלי)

5. תולעת ספרים. חנות ובית קפה

מהחנות הקטנה בסֶנטר לבאזל, ומשם לכיכר רבין. אליענה, הייקית רבת הקסם, בנתה עם שותפתה פאני מוסד עירוני לתפארת מדינת תל אביב. בית מקדש חילוני לתולעי ספרים. ופלפל ממולא משובח לשאר בני אדם.
מלכי ישראל 9

תולעת ספרים. צילום: יח"צ