המסעדה שלעולם לא מוציאה מנה רעה וכל היין הזה. העיר של עמרי קרן

הבוסר

לפני כמה חודשים התוודעתי למקום קטן בעיר שנקרא הבוסר, שם אפשר לשבת ופשוט לשתות יין. כן, יש אופציה להזמין פלטת גבינות או צלוחית שקדים ובוטנים אבל בגדול, זה בסך הכל מקום נעים שמוקדש ליין ובעיניי זה גאוני – כמו לצאת להשתכר בבר עם חברים אבל בוייב גבוה יותר. כולם גמורים, אבל בקלאס. בדרך כלל כולם שם יפים.
החשמל 5

יין וחברים בבוסר. צילום: תור ורדימון

א לה רמפה

באמצע קרית המלאכה המג׳ויפת צצה מסעדה מקסימה פתאום, עם אורות ממש יפים והמון ספייס. יש שם אוכל מעולה, מגוון משקאות מכובד והאמת שבדרך כלל גם שמים שם אחלה מוזיקה. פלוס, העובדה שזה מחוץ לאזור ההומה של העיר מוסיפה איזה רובד של שקט שפשוט אין ברוטשילד או בנחלת בנימין. ממליץ. במיוחד על המסבחה עדשים שחורות.
העמל 21

קפה מיראז׳

כל דבר שקשור אליו היה נראה לי קצת אובייס מדי בשביל לדבר עליו פה אבל פאק איט, בסוף אני סאקר של אייל שני. סורי. כמעט כל דבר שהוא עומד מאחוריו אני אוהב, וקפה מיראז׳ איז נוו דיפרנט. מדובר על בית הקפה שמאחורי התדר כמובן – מה אני אעשה, טעים לי שם, נעים לי שם, וכן, קצת יקר לי שם, אבל העובדה היא שבסוף אני חוזר אז כנראה שזה שווה לי. קפה טוב, אוכל טוב, אנשים חמודים. מה עוד אני צריך בחיים תגידו לי?
פארק המסילה

קפה מיראז'. (צילום: אריאל עפרון)

הבסטה

דיסקליימר: אם קראתם עד לפה אתם בטח חושבים לעצמכם ״וואו, הוא מדבר רק על אוכל, מה קורה עם הדוד הזה״ ואתם צודקים. מה לעשות, כשאני יוצא מהבית זה בדרך כלל כדי להכניס משהו לפה, אז מתנצל אם זה יוצא קצת טור של מבקר מסעדות. ובכל זאת – מי שלא מכיר ואוהב אוכל, טוסו למסעדת הבסטה עכשיו. על טיל! זו אולי המסעדה היחידה שאני יכול להגיד שאני אוהב בה כל מנה שיוצאת. לא קרה אי פעם שיצאה שם מנה ולא אהבתי אותה. מנות קטנות, גדולות, צמחוניות, בשריות – כל דבר שם פשוט טעים. כמובן שיש שם גם מלא אלכוהול טעים. בקיצור וייב גבוה (אבל לא מתפלצף).
השומר 4

שום מנה מפוספסת. בסטה (צילום: תמר דניאלי להב)

הים

אני בטח לא מחדש לאף אחד פה עם הקונספט הזה, אבל נראה לי שיש לא מעט אנשים בעיר ששוכחים את הכוח של הדבר הזה. כמוני למשל – אם תשאלו את קרוביי, הם יגידו לכם שאני אף פעם לא הולך לשם. וזה נכון. כי אני עצלן, וכל החול, והאנשים, והרעש וכו׳ – אבל! בפעמים הנדירות שאני מחליט לקום על הרגליים ואשכרה להגיע לשם, בסוף זה פשוט באמת הכי כיף ומרגיע. רק צריך שנייה להתאמץ כדי להגיע לרוגע הזה. ולכן אף על פי שזה די אובייס, החלטתי להוסיף פה את חוף הים בכל זאת כדי להזכיר לכם, ולעצמי, שזה שווה את זה.
בחוף

אתם יודעים איפה הוא נמצא. הים, שם. ליד השלט. חוף הכלבים. צילום: shutterstock

 עמרי ולהקתו יופיעו בבארבי ביום שלישי, 31.5, ויארחו את נונו. לרכישת כרטיסים