הסוד של קינג ג'ורג' והשיפודיה שהיא בית. העיר של ענבל בוסיבא

1. הלב הרחב

בפעם הראשונה שאכלתי בלב הרחב הייתי בת עשרים וקצת, כשרק הגעתי לתל אביב. המסעדה הייתה בשכונה שהייתה אז קצת מפחידה ומג׳ויפת, כרם התימנים. שיפודיה קלאסית, עם סלט ירקות אחד שיש בו כרוב לבן והרבה לימון, חומוס מצוין ושיפוד פרגית מעולה. לפני כמה חודשים עברתי לגור בכרם וחזרתי לאכול בלב. הכל נשאר טעים כמו שזכרתי ולבוא לשם הרגיש כמו לחזור הביתה. אל תשכחו לבקש שישימו לכם את הפיתות קצת על האש. רבי עקיבא 10

2. חוף הים של תל אביב

אני מתעבת ים, חול דוחה אותי ומים אני אוהבת רק כשהם באמבטיה לבנה וגדולה בטמפרטורה רותחת. אבל אני אוהבת לנסוע על הטיילת ולהסתכל על הים. אני  ממליצה במיוחד על הפניה מפרישמן והירקון, רואים את הים לשנייה ואז הוא נעלם.

מה יש פה לאהוב. חוף פרישמן (צילום: נמרוד סונדרס)

3. הפילאטיס של סרגיי

אני לא מחבבת ספורט ופעילות גופנית באופן כללי. שנים חיפשתי משהו שיצליח לגרום לי להתמיד ולא מצאתי. ניסיתי הכל, עד שפגשתי את סרגיי. לסרגיי יש סטודיו קטנטן במרתף בבן יהודה. השיעורים הם של 4 תלמידים. וסרגיי, בן 70, היה פעם רקדן בלט בבולשוי והוא נוזף בכולם כל הזמן. סרגיי הוא המורה הכי טוב שהיה לי בחיים ואני מקווה שהסטודיו יהיה פתוח עוד שנים רבות כי כשהוא יפרוש – גם אני אפרוש. לא לבעלי לב חלש. בן יהודה 49

וככה, ילדים, פגשתי את אמא שלכם. פילאטיס (צילום: שאטרסטוק)

4. תכשיטי עידית

קינג ג׳ורג׳ הוא רחוב שעדיף להמנע ממנו ככל הניתן אבל יש בו סודות ששווים את ההמולה. חנות התכשיטים של עידית היא אחת כזאת. אני מאד נמשכת לזהב ועדיף שיהיה כמה שיותר ישן. כנראה הייתי פיראט בגלגול הקודם, שבו אולי גם אהבתי ים. החנות של עידית מלאה בתכשיטים עתיקים ובגלל שלה ולבת שלה יש טעם משובח והמון ידע בעתיקות, אני קונה שם המון מתנות לחברות וגם לעצמי. פעם אחת עברתי בחנות ממש לפני הסגירה ועידית כבר טיטאה את החנות, היא התכופפה והרימה בטבעיות יהלום קטנטן מערימת האבק על הרצפה. ואז היא הסתובבה אלי ואמרה לי משפט שאני לא אשכח ושנשמע כמו שם של סיפור של סקוט פיצג'רלד: "בחנות תכשיטים תמיד מטאטאים פנימה". המלך ג׳ורג׳ 4

5. בית רומנו

בגלל המסעדות, בגלל ההופעות, בגלל קוואליה, בגלל פארק המסילה והכי הכי בגלל האנשים שלו שנרתמו למיזם "האוצר האבוד" שהקמנו לפני שנתיים, רוני הדר ואני, שבמסגרתו אתם תורמים את מטבעות עשרות האגורות ששוכבות בבית שלכם בחוסר מעש, ואנחנו מעבירות אותם לשלל עמותות שזקוקות לכסף. אחרי שאספנו בבתי ספר וגנים כמעט חצי מיליון שקלים, החלטנו שהצעד הבא הוא לאפשר לאנשים תרומה גם במרחב הציבורי. אנשי התדר (בהתחלה חששתי לפנות אליהם כי אני לא מקועקעת מצד אחד ולא מבינה בג'ז מצד שני) מיקמו תיבה ענקית, שעוצבה על ידי פרופ' אלכס פדואה, ובינתיים נאספו בה כמעט 20 אלף שקלים שעברו ישירות לעמותות. זאת כנראה הנקודה הכי מרגשת וחשובה בעיר בשבילי כרגע. דרך יפו 9

נקודה מרגשת וחשובה, באמת. תיבת האוצר האבוד בבית רומנו (צילום: בן קלמר)