#כן_התלוננתי: כיצד נראית הגשת תלונה?

השאלות הפולשניות בגביית העדות, מהלך העימות עם התוקף ושיחת הטלפון מהפרקליטה. עדות של מתלוננת על הליך הגשת תלונה בדבר תקיפה מינית

צעדת הבושה (צילום: אורן זיו)
צעדת הבושה (צילום: אורן זיו)
3 בינואר 2019

בשנה האחרונה אנחנו חשופות וחשופים לעדויות על הטרדות ותקיפות מיניות במסגרת קמפיין MeToo#, שהוליד בהמשך את הדיון על הגשת תלונה במשטרה תחת הקמפיין #לא_התלוננתי. כשהחלטתי שאני רוצה להגיש תלונה במשטרה נגד התוקף שלי, הבנתי שעל אף הדיון הציבורי הער בנושא – אני לא יודעת מאיפה להתחיל. כעת, כשהתהליך שלי כבר הסתיים, אני מבקשת להאיר את הזרקור על המושג האמורפי "הגשת תלונה".

כצעד ראשון, פניתי לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. קבעתי פגישה עם רכזת ליווי בהליך הפלילי במרכז הסיוע באזור שלי. הרכזת הסבירה לי על השלבים בתהליך הגשת התלונה: הרכזות נמצאות בקשר עם חוקרות במשטרה, שמוכשרות לגבות עדות בעבירות מין. הן יכולות לתאם עבורך הגעה למתן העדות, והן יכולות ללוות אותך לשם אם תרצי. ייתכן שתצטרכי להגיע להשלמת חקירה, וייתכן שיבקשו ממך להגיע לעימות עם התוקף – את לא חייבת להסכים לעימות. בתום החלק הזה, זה יוצא מהידיים שלך כאשר המשטרה מעבירה את התיק לבחינה של פרקליטות המחוז. הפרקליטות מחליטה אם לסגור את התיק או לחילופין, להגיש כתב אישום וללכת למשפט. מי שמחליטה אם לתבוע או לא – זו המדינה, הפרקליטות. במידה שהתיק מגיע למשפט, את תוכלי להעיד בו, אך הצדדים במשפט הם המדינה והנאשם. קיימות שלוש תוצאות אפשרויות לתיק שלך: הגשת כתב אישום, סגירת התיק מחוסר ראיות או סגירת התיק מחוסר אשמה.

גביית עדות

ביקשתי ממרכז הסיוע ליווי של מתנדבת, וזה בהחלט הקל על הצד הטכני של הדברים. היא ידעה למי לפנות והייתה שם איתי בזמני ההמתנה בתחנה, שיכולים להרגיש קשים. המתנדבת נכנסה איתי לגביית העדות, אך אסור היה לה לדבר או להתערב. החוקרת ביקשה שאספר הכל, מההתחלה ובפירוט, בזמן שהיא הקלידה את הדברים במחשב. לאחר מכן, היא התחילה לשאול אותי שאלות. גם כשמדובר בחוקרת שהוכשרה לעבירות מין, השאלות הן פולשניות, קשות ומכעיסות: "האם אמרת 'לא'? כמה פעמים? באיזו תנוחה היית?". זה הזמן שבו נכנסים לפרטים הכי קטנים וחשוב לזכור להגיד את האמת – לא פחות ולא יותר. פעמים רבות טראומות נחוות כהבזקי זיכרון מנותקים מרצף של אירועים, וזה בסדר להגיד: "אני לא זוכרת".

עימות

בין גביית העדות לעימות עברו כחודשיים, שבמהלכם זומנתי בידי החוקרת להגיע שוב לתחנת המשטרה להשלמת חקירה. הפעם השלישית שלי בתחנת המשטרה הייתה כשהגעתי לעימות. חיכיתי כשעה בחדר צדדי עד שהסתיימה החקירה של הנאשם, מכיוון שבמשטרה רצו לערוך את העימות מיד אחרי החקירה שלו. גם הפעם ליוותה אותי מתנדבת ממרכז הסיוע, אך היא לא הורשתה להיכנס לעימות עצמו. בעימות נמצאים רק את, הנאשם והחוקרת וזו ההזדמנות להגיד לו את הדברים שרצית ולשאול את השאלות שבוערות בך. גם כאן החוקרת רושמת הכל וצריך להקפיד לא לעלות אחד על דברי השניה, כדי שהיא תספיק להקליד. זו משימה לא פשוטה, מפני שזו סיטואציה רוויה ברגשות קשים.

החלטה

אחרי העימות והשלמת חקירה נוספת של מספר שעות, התיק הועבר לבחינה של הפרקליטות. לאחר כחודשיים קיבלתי תשובה, אם כי זמן ההמתנה יכול להיות הרבה יותר ארוך מכך. נמסר לי בטלפון שהתיק נסגר מחוסר ראיות, ושזכותי להגיש ערר על ההחלטה לפרקליטות המדינה בתוך 30 ימים.
בסרטון הבא ניתן להאזין לשיחה עם הפרקליטה האחראית על התיק, כאשר היא מנמקת את החלטתה לסגור את התיק מחוסר ראיות.

אזהרה – התכנים עלולים להיות קשים להאזנה

הגשת תלונה היא תהליך ארוך, מתסכל ואף מייסר לפרקים. כיום, המצב הוא שרובם הגורף של התיקים נסגרים לפני הגשת כתב אישום, וזה נתון שכדאי לקחת בחשבון לפני תחילת התהליך. יתכן שתחליטי שאת רוצה להגיש תלונה, ולו רק כדי לדעת שניסית להשיג צדק. במקרה כזה, חשוב לא לעשות את זה לבד ולבנות לעצמך מעגל תמיכה של מי שיהיו שם בשבילך בזמנים המתים שבין כל שלב, שהם כשלעצמם דורשים התמודדות מורכבת.

למי לפנות?

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית:
קו ארצי לנשים: 1202
קו ארצי לגברים: 1203
אתר

מאגר התוקפים של "אחת מתוך אחת"