בואו לעמוד עם המתלוננות נגד אייל גולן. אתן יודעות מה הוא עשה

פרשת ״משחקי חברה״, אותה חקירה משטרתית נגד הזמר אייל גולן ומקורביו באשמת בעילה אסורה בקטינה, לימדה אותנו את מה שכבר ידענו על החברה הישראלית: אם אתה שר מספיק יפה (או בועט מספיק מדויק) לרובינו לא באמת אכפת שהשתמשת בנערות צעירות כדי לספק את צרכיך המיניים, את הצרכים המיניים של חבריך (ואת אלו של אבא שלך. כי אנחנו עוסקות פה באנשים נורמיטיבים בסך הכל).

בישראל, מדינה שבימים אלו מתלבטת אם אדם שהורשע בפלילים פעמיים יהיה שר האוצר הבא שלה, אם לא הורשעת – אתה כנראה בסדר. ואם הורשעת – זה גם לא נורא וצריך לתת לך הזדמנות שנייה (ושלישית. ורביעית). אז מה אם ניצלת צעירות מסונוורות ומוכות הערצה וניהלת את העברתן מיד ליד באמצעות סלולרי שזכה לכינוי המעודן ״פלאפות״, בעודך מעביר אותן ממקום למקום ב״פותמוביל״?

יש נטייה לשכוח ולהשכיח שתודעה חברתית לא מתעצבת מעצמה. היא תולדה של החינוך שלנו, של הדברים שאנחנו שומעים בבית, בבית הספר, מחברים, קוראים ברשתות החברתיות ולומדים מהתקשורת. אוהו, כמה שאנחנו מושפעים מהתקשורת

מילים רבות נכתבו כבר על התגובה הישראלית הרווחת לעברייני מין. התהליך מתחיל בהכחשה (מה פתאום, אין סיכוי שהוא עשה את זה), עובר להאשמת נפגעות (תלונת שווא, רודפת בצע, מתירנית), מגיע לשיאו בנרמול הפוגע בשלל תירוצים שונים ומשונים (הוא התנצל, צריך לתת לו הזדמנות שנייה) ומסיים בהפיכתו לנפגע הראשי בפרשה ( טוב מה אתן רוצות, לתלות אותו בכיכר העיר?) ולפעמים לפרשן כוכב באולפני טלוויזיה (מה העניינים חיים רמון?). אבל יש נטייה לשכוח ולהשכיח שתודעה חברתית לא מתעצבת מעצמה. היא תולדה של החינוך שלנו, של הדברים שאנחנו שומעים בבית, בבית הספר, מחברים, קוראים ברשתות החברתיות ולומדים מהתקשורת. אוהו, כמה שאנחנו מושפעים מהתקשורת. והיא ברובה הייתה שמחה שתשכחו שהדיעות שלכם לא נולדו בוואקום.

המתלוננת ט' עם אייל גולן (צילום: אוסף פרטי)

מדובר באותה תקשורת מיינסטרים שמספרת לנו שהיא בעצם רק עוקבת אחרי השיח, בעודה מגלגלת עיניים בהיתממות: הם לא מנרמלים פגיעות מיניות, מה פתאום. הם לא בעד ניצול קטינות. חס וחלילה. הם אלה שמקדמים את תדמיתו כזמר העשור הגיבור? שקר וכזב. פשוט בשם האיזון הקדוש יש להביא לאולפן בכל דיון אנשים שיסבירו שגולן הוא בעצם אחלה גבר שבגברים ושהמתלוננות שרמוטות. וזה לפני שהזכרנו את כלי התקשורת (אתם יודעים מי אתם) שבאופן כמעט יומיומי מפרסמים ידיעות על גולן. ברוב הידיעות האלה לא תזכו אפילו לאזכור קטנטן על ניצול מיני של הנערות. כי את מי זה מעניין בכלל.

בכל פעם שמתפרסמת ידיעה שלא מחמיאה לו, בין אם מדובר בפתיחה מחודשת של החקירה או בעימות הצפוי מחר בין ט׳ ונ׳ לבינו, היא מיד מוטבעת בים של ידיעות אחרות. לרוב רכילותיות עם מקדם קליקבייט גבוה. לרובן אפס ערך עיתונאי

אבל ההלבנה של התקשורת לא מסתיימת באי מילוי חובתה העיתונאית – להזכיר ולתווך לציבור את העובדות הידועות ולא לאפשר להן להישכח במתקפת יחסי הציבור. במקרה של גולן כלי התקשורת בישראל הולכים רחוק יותר. זאת כבר שיטה: בכל פעם שמתפרסמת ידיעה שלא מחמיאה לו, בין אם מדובר בפתיחה מחודשת של החקירה או בעימות הצפוי מחר בין ט׳ ונ׳ לבינו, היא מיד מוטבעת בים של ידיעות אחרות. לרוב רכילותיות עם מקדם קליקבייט גבוה. לרובן אפס ערך עיתונאי. אתם לא צריכים להאמין לי. בדקו בעצמכם ידיעות מהיממה האחרונה שבה גולן גייס את כל השפעתו הנרחבת ואולי גם את ממונו הרב, והתקשורת נשכבה על הגב וגרגרה. הם הרי לא אשמים. הם רק מראה. הם בסך הכל מדווחים. אלה אנחנו. החינוך. התרבות. השיח ברשת. זה הדור של היום והדור של פעם. זה אילון מאסק והשמאלנים. היי תראו! זמיר!

המעט שאנחנו יכולים לעשות

במשך עשור מהתפוצצות הפרשה לראשונה, נלחמות המתלוננות ט׳ ונ׳ בסחף השיח התקשורתי והחברתי. הן קבלו איומים, צחקו עליהן, טענו שהן רודפות בצע, משוגעות, שקרניות. אין לי מושג איך שתי הצעירות הלא-פחות ממדהימות האלה הצליחו לשקם את עצמן. אין לי מושג מאיפה יש להן את תעצומות הנפש והכוחות להמשיך לדרוש צדק, לדרוש לפתוח את החקירה מחדש – כפי שאכן קרה השנה, ואיך במקביל לחקירה המחודשת הן יצאו גם בתביעה אזרחית בניסיון נוסף לגרום לגולן לשלם על מעשיו. מה שבטוח זה שאת הגב לכך הן לא קיבלו מכלי התקשורת המקומיים, שיכולים לספר לעצמם ולנו כל סיפור אפשרי, אבל בפועל הם חלק מוביל ומשמעותי במכונה להצלת והלבנת אייל גולן והאנשים הסובבים אותו.

> לכתבה המלאה במגזין "את" שבה מגוללות נ' וט' את מסכת התקיפות שעברו

הנרטיב של גולן, כזמר מצליח, כגבר חזק ונחשק, כיקיר הנשים והבנות, כאהוב הקהל – מוחדר ומפומפם בכוח תקשורתי עצום לכל בית בישראל, יום אחרי יום, שנה אחרי שנה. הסיבות לכך מעניינות, אך פחות חשובות במבחן התוצאה. מול הכוח העצום הזה עומדות ט׳ ונ׳, והקהילה הקטנה (יחסית לקהילת מלביני גולן) אך הנחושה שמלווה אותן במאבק. הן מסרבות לקבל את נקודת המוצא שמה שנעשה להן בעודן נערות פגיעות היה תקין; שניצול מיני הוא מוסרי גם אם וכאשר אינו פלילי; שאלימות מינית היא בריאה; ושבעד ונגד מעשיו של אייל גולן הוא דיון. המעט שאנחנו יכולים לעשות הוא להצטרף אליהן.

הפגנת התמיכה בט׳ ונ׳ במהלך העימות מול אייל גולן תתקיים ביום שלישי הקרוב, 15.11, בשעה 09:00, מחוץ למשטרת תל אביב, רחוב סלמה 18