ג'וני ביגוד: המוזיקאים של אינדינגב פותחים את הארון
הם לובשים ג'ינס וטי או בגדי מעצבים או בגדים של זמר טברנות באשפוז, אבל בעיקר חשוב להם לכבד את הבמה בלבוש שמושקעת בו קצת מחשבה. המוזיקאים הכי מוכשרים בישראל מספרים איך הם בוחרים בגדים להופעה
קוסטה קפלן
"בגדים תמיד היו חלק משמעותי בהגדרה העצמית שלי, אפילו שמהצד עשוי להתקבל רושם הפוך. ללבוש טי שירט עם חורים או כתמי קפה זו אמירה אופנתית באותה מידה כמו ללבוש חליפת דיסקו סגולה או לא ללבוש חולצה בכלל. כמו כל מי שצורך תרבות, ספגתי הרבה אופנה מתחת לפני השטח ובאופן טבעי חיקיתי את מי שראיתי ואהבתי. ההשראה מגיעה מכל מקום: מוזיקה, ספרות, קולנוע וכל מה שעל התפר שביניהם, אבל בסופו של דבר אני תמיד לובש את מה שהחברה שלי אומרת לי ללבוש".
טוניק קלוניק: נילי פינק, אופיר בן שמעון ומירב דגן
"אף אחד מאיתנו לא בדמות עצמו בלהקה, כולנו אסופות של אלטר אגואים, אז מן הסתם לא נגיע לבושים כמו עצמנו. עם הזמן התחלנו לאפיין את הדמויות ואת הסיפור של כל אחת מהן וזה הפך להיות הציר שסביבו הבנו מה הן צריכות ללבוש. עם אופיר זה קל, קודם כל מה אנחנו בוחרים במה שעולה עליו ואז את מה שהכי מוגזם ומופרע. הלוק הוא משהו כמו זמר טברנה שבור לב שמאושפז במחלקה סגורה, אבל עם חוש לאופנה. הבגדים מגיעים בעיקר מחנויות יד שנייה בעיר, אבל יש גם מציאות שמגלים בארונות של המשפחה, אופיר לדוגמה לובש מכנסיים של אימא שלו".
ג'אזז אנד גרופ: יסמין לסלרוט (ג'אזז), שי ליטמן (טרא), יעקב יצחק וולפסון וסילבי כהן
"הביגוד הוא חלק משמעותי ובלתי נפרד מהחיים שלנו ומהיומיום, עוד לפני החיבור שלו עם המוזיקה. כמו המוזיקה שלנו, אנחנו חיים באופן שלא מפריד בין התוכן לבין האסתטיקה: כלומר, הצלילים שאנחנו אוהבים שומעים ומנגנים שווים לצבעים שאנחנו רואים ולובשים. הלבוש שלנו הוא שילוב של ההשקפות והבחירות המוזיקליות שיש לכל אחד מאיתנו ובסוף יוצר לוק משולב ובדרך כלל צבעוני. אנחנו קונים בכל מקום שיש בו דברים סטייל: החל מעגילי פלסטיק ב־H&M, דרך בגדי יד שנייה בחנויות מקומיות ובאינטרנט, מרצ'נדייז של אמנים אהובים, ועד בלנסיאגה ודיור".
עטר מיינר
"ביגוד הוא חלק משמעותי מהתדמית שלי אבל גם מהחיים שלי באופן כללי. הם עוד דרך בשבילי לבטא רעיון או את עצמי. אני בעיקר לובש בגדים של הד מיינר (המעצב ואחיו של עטר – רפ"ב). לרוב ההבדל בין הלבוש שלי ביומיום ובהופעות לא גדול – אפשר לתפוס אותי אוכל סביח עם לוק מאחת ההופעות".
אור אדרי
"מאוד חשוב לי לכבד את הבמה בלבוש עם לפחות קצת כוונה ומחשבה. אמנם הכל אינטואיטיבי ולא מלומד, אבל יש שם תשומת לב – לעתים אפילו רבה. עושה לי עצוב לראות אנשים מופיעים עם כפכפי אצבע נניח. אני יכולה לשאוב השראה מאיזו תמונה שראיתי במגזין או קליפ או סרט, או לפעמים מלוק שראיתי ברחוב או על חברה, זה גמיש. אין לי מקום קבוע שאני קונה בו, העיקר שיהיה יפה: זה נע בין חנויות מעצבים, חנויות יד שנייה ואם ראיתי משהו יפה ונוצץ בתחנה המרכזית – לא בוחלת".
