לעזאזל ההשלכות: בחרנו 12 פרקי חובה של "פילדלפיה זורחת"

אחרי כל כך הרבה עונות וכל כך הרבה פרקים גאוניים, אין באמת דרך להרכיב רשימה אחת "נכונה" של הפרקים הגדולים של "פילדלפיה זורחת", או "סאני" לחבריה. רק תראו מה השארנו בחוץ: הפרק שבו החבורה הופכת לשחורה אחרי שצפתה בסרט "דה וויז", הפרק שבו הם מנסים לשבור את שיא השתייה של ווייד בוגס במטוס, את הקלאסיקה "מק וצ'ארלי מתים", את משפט דגני הבוקר, את הפרק שבו צ'ארלי מנסה לפענח קונספירציה במקום העבודה ומעניק לעולם את אחד הממים הכי מזוהים באינטרנט – וגם כמעט כל פרק שבו קריקט מופיע ומצליח איכשהו לצאת ממנו במצב גרוע אפילו יותר מזה שבו נכנס. וכל זה עוד לפני שהתחלנו לריב באמת. אז רגע לפני שהקזנו דם והתחלנו לצעוק "איידס", זו הבחירה שלנו. היא לא מושלמת, אבל היא מנסה לאזן בין הפרקים הכי קאנוניים של הסדרה, אלה שכל מעריץ מכיר בעל פה, לבין הפרקים שהכי הצחיקו אותנו והכי נתקעו לנו בראש. אם ננסה להרכיב רשימה כזאת עוד שבועיים, כנראה יהיו בה פרקים אחרים. וכן, ברור לנו שחלק מהבחירות פה יעצבנו אנשים. זה חלק מהכיף. פספסנו את הפרק שאתם מוכנים למות עליו? בואו לריב איתנו בפייסבוק ולהציע את שלכם.
>> "פילדלפיה זורחת" חזרה – מה עוד אתם צריכים?

מי חירבן במיטה? // Who Pooped the Bed
עונה 4, פרק 7 (2008)
הפרק הנפלא הזה משום מה לא נחשב לאחד מהפרקים "הקאנוניים" של הסדרה, וזה מוזר כי יש בפרק הזה את הכל. פרנק וצ'ארלי מתעוררים ומגלים צואה במיטה שלהם. למה הם בכלל ישנים ביחד? בשלב הזה כבר הפסקנו לשאול, בטח כשיש שאלה חשובה יותר: למי שייך הקקי? מהשלב הזה מתחילה חקירה פורנזית רצינית להחריד, כולל ביקור במעבדה שם אנחנו מגלים שבתוך החרא יש גזרי עיתון, חתיכות של כרטיס אשראי ופרוות זאב. עצם ההתייחסות לתעלומה המטופשת כאל פרק של "שידור חוקר" כבר קורעת מצחוק, אבל מה שמעלה אותו לדרגת קלאסיקה הוא נאום הסיכום המופרך של ארטמיס, בתפקיד רפי גינת. במקביל, די מנסה לשחזר את הסטייל של בנות "סקס והעיר הגדולה" יחד עם ארטמיס והמלצרית, רק עם הרבה פחות זוהר והרבה יותר השפלה.

שיטת דניס // The D.E.N.N.I.S. System
עונה 5, פרק 10 (2009)
ככל שהסדרה התקדמה, הדמות של דניס הפכה מנרקיסיסט דושבג שלא אכפת לו מרגשנות של נשים, לפסיכופט מסוכן ברמת דקסטר – אבל הפרק המונומנטלי הזה, בו הוא פורש בפני החבורה את השיטה הבטוחה שלו לגרום לכל בחורה להתאהב בו, הוא אחד מאבני הדרך של הדמות, והסדרה כולה. תחשבו על אמנות הפיתוי אם היא היתה נכתבת על ידי ג'פרי דאהמר. הפרק בו דניס מציג את השיטה שלו הוא גם הפרק בו הכל – כמובן – משתבש, ואז מתכנס ליריד שמלכד את כל קווי העלילה במסורת סיינפלד מהגיהנום. ברגע שפרנק הפיל את קונדום המגנום, ידענו שזהו, הלך עלינו, והתאהבנו כמו בשיטה.

החבורה הולכת לטיפול // The Gang Gets Analyzed
עונה 8, פרק 5 (2012)
ויכוח על השאלה מי צריך לשטוף את הכלים מסתיים, באופן טבעי לחלוטין, בכך שכל החבורה נדחפת לטיפול הפסיכולוגי של די. המטפלת מנסה לשוחח עם כל אחד מהם בנפרד ומגלה בהדרגה איזה אוסף מפואר של הפרעות, שקרים ומנגנוני הגנה יושב מולה. זה אחד מפרקי הדמויות הטובים בסדרה: כמעט אין בו עלילה, רק חמישה אגומניאקים שחושפים את עצמם בלי להבין שזה מה שהם עושים. השיא מגיע כשדניס חושף שהוא בעצם עושה אנליזה במשך שנים לכל החבורה (כולל תיעודים של די שמתחילים בכיתה ב'), ואז מנסה לנתח את המטפלת עצמה.

צ'ארדי מקדניס: משחק המשחקים // Chardee MacDennis: The Game of Games
עונה 7, פרק 7 (2011)
עם כמה שלסדרה יש רגעים מדהימים של ביקורת חברתית, פוליטית או אנושית, חלק מהפרקים הכי מהנים בה הם אלו שמתמקדים בדינמיקה הקבוצתית המופרעת, ופשוט נותנים להם לעשות טרור. הפרק הדבילי הזה, שכולו מורכב ממשחק קופסה אבסורדי לחלוטין שהחבורה יצרה והפכה למסורת, חוגג את ההפרעות של הדמויות למקסימום – מחוקים פרועים שמסתמכים על שתייה מופרזת, דרך כרטיס "לך לכלא" ששולח אותך למלונה ועד לטקס שבירת הכלים הכל כך מספק – הפרק הזה מרגיש כמו לקחת אסיד עם חברים ולנסות לשחק מונופול עם כלים של שחמט. ותזכרו – זו רמאות רק אם נתפסתם, וגם אז יש לכם סיכוי לנצח.

החבורה קונה סירה // The Gang Buys a Boat
עונה 6, פרק 3 (2010)
החבורה קונה גרוטאה צפה, ומיד מתפצלת לשני מחנות: צ'ארלי ופרנק חולמים על ספינת שרימפס בסגנון פורסט גאמפ – בעוד דניס, מק ודי מתכננים יאכטת מסיבות בסטייל של פי דידי (עוד לפני שידענו מה באמת קורה שם, מה שהופך את הצפייה היום לאפילו יותר קרינג'ית). הפרק כולל כמה רגעים גדולים, כמו ריקוד הבובה המתנפחת של די, אבל הוא זכור במיוחד בזכות ההסבר המצמרר של דניס על "ההשלכות" – אחד הרגעים המזוקקים ביותר של הדמות. דניס מסביר למק שנשים שיצטרפו אליהם לסירה יסכימו לקיים איתו יחסי מין משום שהן יהיו בלב ים ויחששו מההשלכות של לסרב לו. הוא מתעקש שוב ושוב שהוא לא מתכוון לאיים עליהן או לפגוע בהן – אבל בכל פעם שהוא מנסה להסביר את עצמו, נעשה ברור יותר שכל התוכנית מבוססת על איום מרומז. קשה לחשוב על עוד סדרה שהייתה יכולה להציג כזה דיאלוג, אבל במקרה של "פילדלפיה זורחת" ברור שאין פה בדיחה על אלימות נגד נשים, אלא על דניס, שחושף את הפסיכופת שבתוכו ועדיין משוכנע שהוא מתאר סיטואציה הגיונית ולגיטימית. "ההשלכות" יחזרו בהמשך הסדרה גם בפרק "החבורה הולכת לגיהנום", והפעם עם תוספת קארמה בצד.

עבודות צ'ארלי // Charlie Work
עונה 10, פרק 4 (2015)
בניגוד לאמונה הנפוצה, פרק המופת הזה אינו מחווה ל"בירדמן", שטרם יצא בזמן שהפרק נכתב וצולם. ההשראה הייתה השוט המיתולוגי בן כשש דקות בסוף הפרק הרביעי של "בלש אמיתי". ב"סאני" בנו רצף ממושך שנראה כמו שוט אחד, אף שהוא מסתיר כמה חיבורים, ובתוכו גם שוט רציף אמיתי בן כשבע דקות – הישג טכני מרשים בפני עצמו. העובדה שגם הוא לווה בתיפוף ג'אז בועט, בדומה ל"בירדמן", היא נטו מקריות. אותו רצף הוא אמנם הסיבה שהפרק מושך כל כך הרבה תשומת לב, אבל הוא לא הסיבה היחידה שהוא ברשימה הזאת. זהו פרק שמוקדש כולו ל"עבודות צ'ארלי", מסביר למה הוא כל כך מהותי לפאב, נותן הצצה למוח הכביכול רנדומלי שלו ועושה את כל זה בצורה סוחפת, מבריקה ואפילו קולנועית. מי ידע שזה מה שאנחנו כל כך צריכים? סאני. סאני ידעה.

החבורה הולכת לפארק מים // The Gang Goes to a Water Park
עונה 12, פרק 2 (2017)
פרק נפלא לכל מי שאי פעם היה במימדיון, בלונה גל, בשפיים או באצ'קלונה. יום כיף תמים בפארק מים מתפצל לשלושה אסונות נהדרים: פרנק וצ'רלי נחושים להספיק את כל המתקנים בכל מחיר, מק ודי נתקעים בתוך מגלשה, ודניס פוגש ילדה נוכלת (בלי צמיד של פטור מתור) ומחליט שמצא לעצמו יורשת. זה אחד הפרקים הכי מדויקים של הסדרה: שלושה סיפורים מצחיקים בפני עצמם, שכל אחד מהם הולך ומסלים עד לפאנץ' המטומטם והמושלם שלו. כאוס טהור, עם הרבה יותר נוזלי גוף ממה שאמור להיות ביום כיף. הדבר היחיד שבכל זאת חסר זה מכות עם כיסאות כתר פלסטיק.

בית הזקנות: קומדיית מצבים // Old Lady House: A Situation Comedy
עונה 12, פרק 3 (2017)
במסגרת תרחיש כל-כך-מופרך-עד-שהוא-נפלא, דניס מרשת את הבית שבו גרות האמהות של מק וצ'ארלי, במה שהופך לפרודיה מעוותת על סיטקום שלוש מצלמות קלאסי – פחות או יותר ההיפך המוחלט מכל מה שסאני עומדת מאחוריו. מעבר להומור הגס במכוון (נגיד, דמות שהקאצ'פרייז שלה הוא "אני הולכת לחרבן"), החבורה מצליחה בדרכה המוזרה להראות את הציניות, האלימות הנסתרת והעצלות של סיטקומים בסגנון הזה – כולל ההומור הפיזי, קלישאות קומדיה וסיום עם חיבוק לבבי. מצד שני, זה גרם לנו לרצות שדניס יערוך כל סיטקום מהיום. הכניסו סאונד של פלוץ.

פגישת המחזור: הנקמה של החבורה // The High School Reunion Part 2: The Gang's Revenge
עונה 7, פרק 13 (2011)
העונה השביעית של הסדרה נגמרת עם שני פרקים עוקבים ממפגש מחזור בבית הספר התיכון של החבורה, שמגיעה באופן טבעי עם פרנק, כי מי לא מגיע לפגישת מחזור שלו עם גבר בן 75 שאולי הוא גם אבא שלכם ואולי לא. בכל אופן, מדובר בטור דה פורס של העונה שמציגה את קשת העלילה המפוארת של "מק השמן". קשה להאמין, אבל רוב מקלהני העלה יותר מ-23 ק"ג לקראת העונה מהסיבה הפשוטה שהוא חשב שזה יהיה מצחיק. הוא ניסה לעשות את זה בצורה מבוקרת ובליווי מקצועי, אבל הרופאים הבהירו לו שאין באמת דרך בריאה לעלות כל כך הרבה במשקל בזמן קצר. התוצאה, לפחות מבחינה קומית, הייתה שווה את זה: במשך עונה שלמה מק מתעלם לחלוטין מהשינוי הקיצוני בגוף שלו ומשוכנע שהוא פשוט "צובר מסה". הכל מתנקז לסיום איחוד המחזור, שבו אנחנו רואים את החבורה רוקדת לצלילי "פרידום" של ג'ורג' מייקל בכוריאוגרפיה מושלמת, עם אנרגיות של קליפ MTV מהניינטיז ומק השמן מסיים בצעקת ניצחון א-לה מייקל ג'קסון. ואז המצלמה עוברת לנקודת המבט של שאר הנוכחים באולם, ואנחנו מגלים שבמציאות החבורה פשוט מזיעה ומתפתלת על הבמה בצורה קרינג'ית להחריד. אולי אין רגע שמזקק טוב יותר את נקודת המבט של החבורה על עצמה: מבחינתם הם תמיד הכוכבים הראשיים, ואין להם שמץ של מושג עד כמה כל שאר העולם רואה בהם אנשים איומים ומגוחכים.

גיבור או פשע שנאה? // Hero or Hate Crime
עונה 12, פרק 6 (2017)
"זהירות, מתרומם!", אלה המילים שצועק פרנק למק, ומציל אותו ממוות בטוח מפגיעת פסנתר שכמעט נפל על ראשו. מדוע הוא בחר דווקא בקללה הומופובית כדי להזהיר את חברו? למה צ'ארלי דורך בכוונה בתוך גללים של כלב ברחוב? והאם כרטיס הגירוד שהם מצאו ברחוב שייך להם, או בכלל לדי – שקנתה את הכרטיס מהכסף של דניס (כי לא רצתה לקחת חלק במזימה שלו לעשות גרומינג לקטינה). כל השאלות האלה מגיעות לבוררות (אצל כמה בוררים שונים) ולבסוף, אחרי אחד הפרקים הכי מופרעים של הסדרה, אנחנו מקבלים גם התפתחות אמיתית בדמות של מק, שיוצא מהארון ולשם שינוי לא חוזר אליו.

בואו של איש הלילה // The Nightman Cometh
עונה 4, פרק 13 (2008)
כמו סדרות רבות לפניה (היי באפי), גם פרק המחזמר של סאני הפך לאחד מאהובי המעריצים בכל ימי הסדרה. צ׳ארלי כותב מחזמר ללא שום אינטרס נסתר (ובטח לא כדי להציע נישואין למלצרית באופן פומבי ומביך), שהחבורה פשוט לא מצליחה שלא להרוס. שלא לדבר על סאבטקסט פדופילי שעובר כחוט שני לאורכו. חוץ מפארודיה מטופשת על מחזות זמר והצגות שכונתיות, זו הזדמנות נפלאה לקאסט להציג את מיטב היכולות הקומיות שלו, החבורה אשכרה העלתה את המחזה על הבמה כמחזה חי בן 50 דקות. כולל הצעת הנישואים.

מק מוצא את הגאווה שלו // Mac Finds His Pride
עונה 13, פרק 10 (2018)
בעוד "בואו של איש הלילה" יכול להתחרות בקלות על התואר "הפרק הכי מצחיק של סאני", אז "מק מוצא את הגאווה שלו" הוא ככל הנראה הפרק הכי פחות מצחיק בתולדות הסדרה, ובכל זאת מקומו ברשימת הפרקים הגדולים מובטחת. במשך פרק שלם פרנק מנסה לשכנע את מק להשתתף במצעד הגאווה, למרות שהוא "לא מבין" את מק, ומאז שהוא יצא מהארון הוא מבין אותו אפילו פחות. זה נגמר בריקוד מודרני ארוך, יפהפה ורציני לחלוטין. מי שמחכה לאיזה פאנץ' קומי גאוני כצפוי מהסדרה שהרגילה אותנו לזה עלול להתאכזב. זה נגמר ברגע קורע לו בו אביו הפושע של מק עוזב, אך פרנק, לראשונה, מבין את מק. למרות שמק כבר יצא מהארון בפרק מוקדם יותר, זה עדיין אחד מרגעי היציאה מהארון הטובים בתולדות הטלוויזיה, ולבטח הפרק הכי מרגש של הסדרה.