כשקופולה עשה בושות: 10 סרטים משונים של במאים מאוד מפורסמים

פיטר ג׳קסון מציג: "פגוש את הפיבלים" (1989)

כאשר הבמאי הניו-זילנדי פיטר ג'קסון אחז את האוסקר שזכה בו ב-2004 על בימוי שובר הקופות המוערך "שר הטבעות: שיבת המלך", הוא בטח הרהר לעצמו: "לפני 15 שנים עוד שיחקתי עם בובות פורנוגרפיות". רוב סרטיו של ג'קסון טרום סדרת "שר הטבעות" – ביניהם קומדיות האימה "טעם רע", "מוות קליני" ו"עיר הרשע" – הם סרטים מאוד שונים מהרפתקאות ההוביטים המושקעות שלו, אבל המשונה ביותר הוא ללא ספק פרודיית החבובות הדוחה להפליא "פגוש את הפיבלס". סיפורם של קבוצת תיאטרון שמורכבת מחיות חמודות שמזדיינות, מחרבנות, משתמשות בסמים ושרות שירים על מין אנאלי. קשה לתאר את חווית הצפייה ב"פיבלים", סרט שמורכב כולו מבובות בלי אדם אמיתי אחד לרפואה, אבל זה לא יזכיר לכם את הסיפור של פרודו וחבריו.

מייקל מאן מציג: "שמור" (1983)

בסך הכל, מייקל מאן הוא בחור קשוח משיקגו שעושה סרטים על בחורים קשוחים, בדרך כלל משיקגו. הסרטים המפורסמים שלו – נגיד, "היט", "המקור" או "הנוסע" – הם בדרך כלל סרטי פשע אופרטיים-אך-ריאליסטיים שמתקיימים בעולם האמיתי. אבל בסרטו השני אי פעם כבמאי, "שמור", מאן החליט להתנסות בעולם האימה העל-טבעית עם סיפור על קבוצה של חיילים נאצים שמעירים ישות אפלה בטירה עתיקה ברומניה במהלך מלחמת העולם השנייה. הסרט זכה לביקורות מעורבות, ומאן לא חזר לרוחות ושדים מאז, אך ישנה עדת מעריצים קטנה לסרט שדורשת שישחררו את גרסת הבמאי שלו. או לפחות עותק בלו-ריי נורמלי.

וורן בייטי מציג: "דיק טרייסי" (1990)

כנראה שלוורן בייטי לא היה מספיק להיות שחקן יפה-תואר שיצא עם עשרות נשים מפורסמות ואולי היה ההשראה לשיר "You're So Vain" של קרלי סיימון. לא, הוא רצה גם לביים, ועשה זאת עם הדרמה הקומית "השמיים יכולים לחכות" ו"אדומים", עליו גם זכה באוסקר. ואז הוא החליט לביים עיבוד יקר בטירוף לסטריפ קומיקס משנות השלושים. בייטי היה הבמאי של "דיק טרייסי", וגם כיכב בתור הדמות הראשית בסרט עטור צוות שחקנים מרשים (מדונה, אל פאצ'ינו, דסטין הופמן), סטים מרהיבים, איפור זוכה פרסים, מוזיקה מדני אלפמן וסטיבן סונדהיים – ודמות ראשית די משעממת. אבל בכל זאת, אם אתה רוצים לראות במאי זוכה אוסקר ואייקון של קולנוע יוצר שילוב בין "באטמן", "רוג'ר ראביט" ו"באגסי מאלון" – זה הסרט בשבילכם. כמו כן, מי אתם?

ג׳רי זוקר מציג: "רוח רפאים" (1990)

בשנות השבעים והשמונים, ג'רי זוקר, לצד אחיו דייוויד וחברם ג'ים אברהמס, יצרו כמה קלאסיקות קומדיה בעלות כמות לא הגיונית של בדיחות – "סרט מטוגן", "טיסה נעימה", "האקדח מת מצחוק". ואז ב-1990 הוא הפתיע עם פנטזיה רומנטית זוכת אוסקר על אהבה שמתגברת על הכל, כולל המוות. כן, היהודי המצחיק שעזר להשיק את הקריירה של לזלי נילסן ביים את "רוח רפאים" – הסרט בכיכובם של מנדי מור, פטריק סווייזי, ו-וופי גולדברג בתפקיד זוכה אוסקר. סצינת החימר הרומנטית והאייקונית נוצרה על ידי אותו ג'רי זוקר, שיפיק רק שנה אחר כך את "האקדח מת מצחוק 2", שהכיל פרודיה על אותה הסצינה. לאחר "רוח רפאים" וסרט ימי הביניים "ראשון האבירים", זוקר חזר לתלם וביים את קומדיית הסלאפסטיק "מיליונר מי שגומר ראשון" בכיכובם של ג'ון קליז, רואן אטקינסון וגם – זוכת האוסקר וופי גולדברג.

פרנסיס פורד קופולה מציג: "ג'ק" (1996)

פרנסיס פורד קופולה ביים את "הסנדק". הוא יכל לסיים את הקריירה עם הטרילוגיה הזו לבדה, ועדיין היה נחשב לאחד הבמאים הגדולים בכל הזמנים. אבל הוא ביים גם יצירות מופת כמו "אפוקליפסה עכשיו", ו"השיחה", בין השאר. אבל הוא גם ביים את "ג'ק", סרט בו רובין וויליאמס, הילד המגודל האהוב על כולנו, גילם ילד בן 10 שחולה במחלה נדירה שגורמת לו להיראות כמו… ובכן, רובין וויליאמס. "ג'ק" נראה על ידי רבים כניסיון ציני לסחוט דמעות מהקהל האופייני לתקופת ה"פיל-גוד" של וויליאמס, עם תסריט מפוקפק והופעות מוזרות של פראן דרשר וביל קוסבי. הסרט זכה לביקורות אכזריות במיוחד, וקופולה לא ביים סרט ברמת ההצלחות הקודמות שלו מאז. אולי סרטו העתידי, "מגלופוליס", שכבר עושה כותרות בשל התקציב המנופח שלו – יהיה חזרתו לגדולה. וגם אם לא, למי אכפת? הוא עדיין עשה את "הסנדק".

סילבסטר סטאלון מציג: "להישאר בחיים" (1983)

לאחר ההצלחה ככותב ושחקן של "רוקי", סילבסטר סטאלון החל לביים סרטים, בעיקר בכיכובו של… סילבסטר סטאלון. אבל כל במאי צריך למתוח את עצמו יצירתית, ולכן ב-1983 הוא ביים את "להישאר בחיים", סרט ההמשך ללהיט "שיגעון המוזיקה" בכיכובו של ג'ון טרבולטה. ובואו נגיד שיש סיבה טובה שאתם מכירים רק את הסרט הראשון! אז לא רק שבזבזו את כל השירים הטובים של הבי-ג'יז על הסרט הראשון (מה שמוביל לשימוש בשירים של, ניחשתם נכון, אחיו הקטן פרנק סטאלון), אבל הסרט מבולבל בהרבה, ואיכשהו יש יותר ריקודים ופחות עלילה מ"שיגעון המוזיקה". סטאלון למד את הלקח שלו, וחזר לעבוד עם המוזה הגדולה ביותר שלו – עצמו.

ג׳ורג׳ מילר מציג: "בייב בעיר הגדולה" (1998)

ג'ורג' מילר הוא בחור מוזר. גדל באוסטרליה, רצה להיות רופא, יצר בכלום-כסף את "מקס הזועם" והפך את מל גיבסון לכוכב, ביים בגיל 70 המשכון מטורף בשם "מקס הזועם: כביש הזעם" שהיה מועמד לאוסקר לסרט הכי טוב – וגם משום מה ביים מספר סרטים על חיות מדברות. לא אחד, מספר. הכול התחיל כאשר מילר שימש כמפיק לסרט "בייב", הדרמה המרגשת על החזיר המדבר שהופך להיות כלב-רועים. מילר, שהיה שותף לכתיבת "בייב" המקורי, החליט לקחת על עצמו את אחריות בימוי סרט ההמשך – "בייב עיר הגדולה", חלום בלהות של סרט ילדים בו בייב מגיע למטרופולין לא מזוהה, ועובר מספר חוויות מצלקות. הסרט לא זכה להצלחה של "בייב" הראשון, אבל מילר לא התייאש, ועבר לביים את צמד סרטי "תזיזו ת'רגליים" המצליחים, שעוסקים בפינגווינים שרוקדים ושרים, ובחשיבות של שמירה על איכות הסביבה. בחור מוזר.

נורה אפרון מציגה: "מספרי מזל" (2000)

האישה שזכתה לתהילת עולם בזכות התסריט המופלא שכתבה לקומדיה הרומנטית "כשהארי פגש את סאלי" הפכה לאחר מכן לבמאית מכובדת, בעיקר בז'אנר הקומדיות הרומנטיות. היא אחראית לסרטים כמו "נדודי שינה בסיאטל", "יש לך הודעה" ו-"ג'ולי וג'וליה", אבל במקביל היה בה גם צד מרושע יותר שהתבטא בקומדיות שחורות כמו "משפחה מעורבת", ובעיקר "מספרי מזל" – קומדיית פשע בה ג'ון טרבולטה וליסה קודרו מנסים "לסדר" הגרלת לוטו לטובתם. הסרט לא זכור לטובה כמו הקומדיות הרומנטיות של אפרון, וגם מכיל סצינה בה במאי הדוקו מייקל מור משחק איש מוזר שמדבר על אוננות. ואם זה לא מספיק מוזר לכם… אולי תחשבו למה הוליווד בדרך כלל נותנת לגברים להתנסות בסרטים ביזאריים, ולנשים לא.

האחיות ווצ׳אוסקי מציגות: "ספיד רייסר" (2008)

"המטריקס" הוא סרט אייקוני מאוד ששינה את איך שסרטי אקשן נראים, כתובים ואפילו מלוהקים. אחריו באו כמה המשכונים פחות מצליחים, ולבסוף גם הגיע "ספיד רייסר", עיבוד מטורף לאנימה האהובה על האמריקאים. לילי ולאנה ווצ'אוסקי הכניסו את כל כולן לסיפור הזה על נהגי מרוצים בעיר עתידנית משונה, וזה אחד הסרטים הצבעוניים, הרועשים והמהירים (שזה הגיוני) שאי פעם נוצרו. כמו רוב הסרטים ברשימה הזאת, הסרט לא זכה לביקורות אוהדות ולא שבר קופות, אך כיום נחשב לסרט קאלט שמראה איך פעם, לפני לא כל כך הרבה שנים, הוליווד עוד הייתה מוכנה לנסות שיט מוזר.

סאם ריימי מציג: "בשם האהבה"

רוב הסרטים ברשימה הזאת היו נחשבים למוזרים גם בלי הבמאי הלא-אופייני שביים אותם. חבובות גסות, חזירים מדברים, ילד מגודל ושעיר – כל אלו בהחלט דברים מוזרים. אבל הסרט הכי מוזר ברשימה הזאת, הוא איכשהו גם הכי נורמלי – "בשם האהבה", סרט בייסבול מרגש בכיכובו של קווין קוסטנר, ובבימויו של סם ריימי. אתם יודעים, הבמאי של סרטי האימה האכזריים בצורה מגוכחת "מוות אכזרי" ו"קחי אותי לגיהנום", וסדרת "ספיידרמן", שלושה מסרטי הקומיקס הכי "קומיקס-יים" שאי פעם נעשו. ריימי ידוע בזוויות צילום משוגעות, סיפורים מופרכים והופעות אובר-דה-טופ. חוץ מבסרט בו קווין קוסטנר צריך לבחור בין קלי מקגיליס לתהילה בספורט המשעמם ביותר בעולם. פאקינג סרט בייסבול מהאדם שהביא את הגרין גובלין הכי מופרע על המסך.