פסטיבל הפרינג' של אדינבורו מתהדר השנה באולם חדש שהוא גם סאונה לוהטת, עם 80 צופים בבגדי ים, עיבוד לווירג'יניה וולף, טקסי קרח ריחני וריקוד מגבות לצלילי הארי סטיילס. האם זה תיאטרון, ספא או אירוויזיון על אסיד? התשובה היא כנראה כן
אם יצאתם לאחרונה מהמזגן וטיילתם כמה דקות בשמש של אמצע אוגוסט, בוודאי הרגשתם שאתם נמצאים בסאונה. בסקוטלנד בימים האלה הטמפרטורות הרבה יותר נוחות מאשר בתל אביב, אבל בפסטיבל הפרינג' המפורסם של אדינבורו החליטו השנה לייבא את תחושת החום אל תוך אולם התיאטרון. אחת האטרקציות המדוברות בפסטיבל היא ה-Sauna Theatre, אולם חדש שהוא גם סאונה אמיתית לחלוטין, עם טמפרטורות שמתקרבות ל-90 מעלות.
>> בדירוג החדש הזה ירושלים עוקפת את אדינבורו בסיבוב. ותל אביב? משתרכת מתחת לטהרן
השם אינו מטאפורה אמנותית מתחכמת. זהו חלל שמכיל 80 צופים, הבנוי סביב שלושה מפלסים של ספסלי עץ ושלושה תנורי סאונה עצומים. את האולם אפשר לפרק, לארוז ולהעביר למקום אחר, והיוצרים כבר מקווים להביא אותה בהמשך למנצ'סטר וללונדון. האירועים במקום מבוססים על אמנות האופגוס, טקס סאונה שמקורו במרכז אירופה: מאסטרים של סאונה מניחים קרח ריחני על האבנים הלוהטות ומפזרים את האדים בחלל באמצעות נפנופי מגבות כוריאוגרפיים להפליא. ולפני שאתם שואלים, זאת עדיין בריטניה ולא גרמניה או צ'כיה, ולכן לא נכנסים עירומים. בגדי ים ומגבת הם חובה, ואפשר גם לשכור אותם במקום.
בואו נודה באמת: הרעיון של לשלם כסף כדי להתחמם ולהזיע בכוונה נשמע מעט תלוש מהמציאות לקהל ישראלי בעיצומו של אוגוסט. גם אנדז'יי לוקובסקי, עורך התיאטרון של טיים אאוט בריטניה, הודה שהוא אינו חובב סאונות מושבע. לכן הוא גם ויתר על דירוג כוכבים מסורתי בביקורת שהוא כתב על המופע. קשה להחליט אם מדובר בהצגה של שלושה כוכבים או פשוט בסאונה של חמישה.
וירג'יניה וולף, אבל עם הרבה אדים
אחד המופעים המרכזיים במקום הוא עיבוד ל"הגלים", הרומן המודרניסטי של וירג'יניה וולף. המופע נמשך יותר מ-90 דקות, אבל בערך בכל 12 דקות הקהל נשלח החוצה כדי להתקרר במקלחת קפואה או בבריכת מים צוננים. התוצאה היא שחלקו התיאטרוני של הערב מסתכם בכחצי שעה בלבד. מתברר שקשה מאוד לדחוס רומן ניסיוני של וירג'יניה וולף לתוך כמה סבבים קצרים של הזעה. למעשה, אין כאן שחקנים חיים: שני מאסטרים של סאונה נעים בין התנורים, משליכים קרח ריחני על האבנים ומניפים מגבות, בזמן שהקלטה מוקדמת משמיעה קטעים פואטיים ומופשטים מתוך הספר.
את העלילה של "הגלים" לא ממש מקבלים כאן. ספק אם אפשר אפילו לקרוא לזה עיבוד במובן המקובל. זה דומה יותר לפסקול אמנותי ומתוחכם שמלווה חוויית סאונה. אבל היי, גם לזה יש קסם משלו. בלילות מתקיים במקום גם Sauna Sessions Arts Club, שילוב של מסיבת טכנו, קברט ומופעי אופגוס. הדי.ג'יי יושב בתא קטן שמוגן מהחום, ובערב הפתיחה, כך מספרים, הקהל אפילו רקד. בערב שבו ביקר לוקובסקי אף אחד כבר לא רקד, אבל הוא קיבל מופע קברט בשלוש מערכות: קומיקאית שביצעה קטע מתוך הצגה חדשה, שני שחקנים שעלו להופיע בבגדי ים, ולבסוף איש אופגוס בריטי בחליפת אסטרונאוט מלאה.
על פי העלילה, האסטרונאוט ניסה להציל את כדור הארץ באמצעות השלכת קרח ריחני על אבנים לוהטות, נתקע בחלל ואז ביצע ריקוד מגבות דרמטי לצלילי "Sign of the Times" של הארי סטיילס. או במילים אחרות: אירוויזיון על אסיד, רק בתוך סאונה. האם נולד כאן השילוב האמנותי המושלם בין תיאטרון, ספרות ואדים ריחניים? כנראה שלא. אבל הפרינג' של אדינבורו מעולם לא נועד להיות מושלם. הוא נועד לאפשר לדברים מוזרים, מטופשים ולעתים מבריקים להתקיים רק מפני שמישהו העז לחשוב עליהם.
ה-Sauna Theatre יפעל באדינבורו עד סוף אוגוסט, כך שטכנית עוד אפשר להספיק. רובנו, מן הסתם, לא נגיע לשם השנה. ובכל זאת, רק הידיעה שמקום כזה קיים בעולם עושה קצת חם בלב. או לפחות לח בבית השחי.