"הצרפוקאים": הטריק של רון כחלילי לא מתאים לתפאורה

רון כחלילי משתמש בעליית צרפתים מרוקאים לישראל כתירוץ לחזור על תורת "האליטות החדשות", ומתעלם מזהות מרואייניו. כעת לא נותר אלא לשאול: האם יש מנה אחרת בתפריט?

מתוך "הצרפוקאים"
מתוך "הצרפוקאים"
3 בינואר 2018

אחרי "ערסים ופרחות – האליטות החדשות", ובתוספת הטורים המתפרסמים מעת לעת ב"הארץ", מיצב את עצמו רון כחלילי בעמדה בעייתית: כמו דמות המזוהה עם סיטקום אחד אייקוני, אנו חושדים ביכולתו לגלם משהו החורג או מתעלה על הדמות שעמה הוא מזוהה בתודעה התרבותית. ג'רי סיינפלד לא יכול לגלם סוכן נוסע בסרט הוליוודי; האם כחלילי יוכל לפרוץ את הזדהותו האבסולוטית עם סיפור הבנייתה של המזרחיות בישראל ולהידרש לנושא בעל צרכים ודרישות קולנועיות מעט אחרות?

הסדרה החדשה, "הצרפוקאים", טומנת בחובה הבטחה: כחלילי יתעל את יכולות הבימוי הבלתי מוטלות בספק שלו כדי לגעת בתופעה עכשווית, לטפל בסינגולריות שלה ברגישות הנדרשת וללמד אותנו על אודותיה דברים שלא ידענו לפני כן. ההבטחה עוד עומדת בעינה בשליש הראשון של פרק הבכורה, כאשר עולה חדש מתרעם על הרדוקציה של הצרפתיות לקרואסון (כפי שעולה מדבריה של שרת הקליטה לעולים: "עכשיו הקרואסונים יהיו טעימים יותר"), ואלה שמתראיינים אחריו מדברים על יוקר המחייה הישראלי ההולך ומקשה גם עליהם, על הויתור על זכויות סוציאליות עדיפות בהרבה, וכל זה לטובת אותה תחושה חמקמקה שהם מכנים "בית".

אך הכל יקרוס לקראת סוף הפרק, אז כבר כחלילי יישב מול נער, בן לאמא צרפתייה, וישאל אותו "איך הוא מגדיר את עצמו". הנער ישיב: "ישראלי". כחלילי יתעקש: "ואם אתה צריך לבחור בין הזהות של אמא כמזרחית לבין הזהות של אבא כאשכנזי?". הנער ישיב: "זה קשה, הייתי בוחר כאשכנזי, כי אני רואה איך מתייחסים לאבא שלי בעבודה (…)". כסנגור ממולח של פוליטיקת הזהויות, כאן רשאי כחלילי להגיד "I rest my case", לחזור הביתה בחיוך מסופק ולהשאיר אותנו עם סדרת דוקו שעבורו איננה יותר מתירוץ לחזור על אותו הטריק: הצרפוקאים לא תהיה סדרה על צרפתים ולא סדרה על מרוקאים או על צרפתים ממוצא מרוקאי, אלא על תפיסת המזרחיות בישראל, הייצוג של המזרחי בתרבות הישראלית, מעין רדוקציית קרואסון מהופכת שמשום מה איננה מוכנה להכיל שום מידה של ביקורת עצמית.

העמדה של כחלילי האדם ברורה: הלאה מדיניות כור ההיתוך, תחי החזרה למקורות קדם-ציוניים, שהמזרחים ידברו בערבית והאשכנזים יקראו את שלום עליכם בשפת המקור. מכיוון שבזמננו היא הופכת יותר ויותר פופולארית ולפיכך גם פחות חתרנית, היא נדרשת לעתים להציג להטוטים רטוריים פרועים (מוסי רז איננו מזרחי אמיתי – כי איננו וולגרי), אך מדור הדעות הוא בדיוק המקום שראוי לסבול אותם. כחלילי הקולנוען, לעומת זאת, קורס תחת כחלילי האינטלקטואל עד כדי פגיעה ביושרתו המקצועית. הזמנו צרפוקאים וקיבלנו ערסים ופרחות. כעת לא נותר אלא לשאול: האם יש מנה אחרת בתפריט?

← "הצרפוקאים", מדי יום רביעי החל מהערב (3.1), 21:00, כאן11