הרוצח והויאגרה: כל הסיבות לקפוץ לבקר בשוק רמלה

150 הדוכנים הפזורים לאורך רחוב ז'בוטינסקי הפכו את שוק רמלה לאתר חובה לחובבי אוכל. שרון בן דוד מסמנת את המקומות ששווה לנסוע במיוחד בשבילם

שוק רמלה. צילום: רון פלד
שוק רמלה. צילום: רון פלד
7 באוקטובר 2015

עם יד על הלב – מתי בפעם האחרונה הלכתם לשוק לעשות קניות? שוק הכרמל, לוינסקי ואפילו התקווה הם כבר מזמן מקומות בילוי גדושי תיירים, שלא לדבר על שוק הנמל ושרונה מרקט הנוצצים. כך גם במחנה יהודה, שבו הסצנה הקולינרית גוברת על קריאות הרוכלים. בשביל שוק אמיתי עם ירקות ופירות בזול (ארבעה מלונים ב־10 ש"ח, למשל) וגם גבינות, דגים, תבלינים וכלים במחירים שפויים, אין ברירה אלא להרחיק עד רמלה, האיט גירל החדשה של הענף. 150 דוכנים פזורים לאורך רחוב ז'בוטינסקי ויוצרים פאזל אותנטי, מחוספס, אנושי וצבעוני, תכונות שקצת אבדו לשווקים בערים הגדולות. השוק ברמלה פועל כל השבוע משעות הבוקר המוקדמות עד הערב, מלבד יום שלישי, אז הוא נסגר בסביבות 16:00. העומס רב במיוחד ביום רביעי, כשלשוק הקבוע מצטרף שוק נודד של בגדים וחפצי יד שנייה, וביום שישי כמובן. קבלו כמה מקומות שכדאי לעשות עבורם את כל הדרך מתל אביב.

התוניסאי של אלי לוי

אריסה חריפה אש

מאז 1948 מכינים כאן סנדביץ' תוניסאי כמו שכתוב בספרים, כולל סעיף הפריקסה. אלי לוי מתהדר בהמלצות מאהרוני וגיל חובב שרצות בלופ על מסך בפינה, אבל לא זה מה שמושך את הלקוחות, שכבר התנסו בעצמם. הסנדביץ' התוניסאי של לוי משובח בזכות מרכיבים טריים שמוזרמים כל הזמן ממטבח באחורי החנות: רבעי ביצים קשות, קוביות תפוחי אדמה, סלט ירקות קצוץ ובעיקר רוטב פלפלים לפי מתכון סודי שעובר במשפחה. לוי מכין לבד את כל הרטבים וכובש בעצמו טונה וחצי לימונים ללימון הכבוש. לאמיצים בלבד הוא מוכן להציע את "הרוצח" – אריסה תוניסאית חריפה אש. למסעדה התוניסאית הקטנה יש סניף נוסף בתוך השוק, כך שאם צפוף באחד אפשר תמיד לנסות את השני.

לא לפספס: קוסקוס בשלישי ושישי, משקה שקדים קר ("ויאגרה תוניסאית").

טל': 33־71־70־700־1

הטוניסאי של אלי. צילום: רון פלד
הטוניסאי של אלי. צילום: רון פלד

פסגת השייק

סלק לאשכנזים

דוכן מיצים שממוקם באמצע השוק, בדיוק כשצריך הפסקה למשהו קר. תשכחו מהדוכנים המפונפנים של תל אביב כי פה מתמקדים בהארדקור בלבד: גזר, אשכולית אדומה ותפוזים סחוטים במקום במחיר ששובר את האינטרנט – 5 ש"ח לכוס גדולה. בימי שישי יעקב מסלאווי הבעלים עושה מערוף וסוחט גם סלק "רק בשביל האשכנזים שמגיעים לשוק, כי זה משהו שהמקומיים לא מכירים".

לא לפספס: מיץ רימונים (10 ש"ח).

טל': 91979172־050

בורקס רמלה המקורי

ככה לא מקבלים צרבת

דוכן שאי אפשר לפספס בגלל שני תורים שמשתרכים מולו: אחד ליד הוויטרינה של הבורקסים ואחד ליד עגלת הלימונדה. בבא חיים, תורכי אורגינלי מאיסטנבול, מנהל את העסק המשפחתי כבר 50 שנה ומגלה שסוד הבורקס טמון בהכנה ידנית עם שמן קנולה בלבד, "ככה לא מקבלים צרבת". רשימת המילויים מגוונת – 15 ש"ח יקנו לכם ארוחה דליקטס בעמידה: בורקס, ביצה, חמוצים, טחינה ואריסה, כולם מתוצרת בית. הלימונדה קרירה וחמצמצה, בדיוק מה שצריך כדי לעזור לבורקס לרדת בגרון. היא נמזגת מתוך מתקן שמאולתר ממוט מתכת ובקצהו בקבוק קולה – מעין טקס מסורתי שצריך לראות כדי להבין. במקרר יש בקבוקי קולה שמולאו בלימונדה, ואפשר לקנות הביתה.

לא לפספס: מלבי תוצרת בית על בסיס שמנת מתוקה, איירן.

הבורקס הטורקי של בבא חיים. צילום: רון פלד
הבורקס הטורקי של בבא חיים. צילום: רון פלד

טל': 9255911־08

חמוצי כרמל ובניו

איפריית מעדנים

כרמל שאבו מסתובב בין החנויות כמו ביבי לפני בחירות במחנה יהודה ויש לכך סיבה טובה – הוא נושא בתפקיד יו"ר ועד סוחרי השוק. חוץ מהתואר הנכבד, שאבו, לצד הבנים והכלה, חולש על אימפריית מעדנים בלא פחות משלושה דוכנים. העסק הוקם לפני כמעט 40 שנה כחנות חמוצים שנמכרים במגוון סוגים עצום ובמחיר סופר הוגן. בשלב מסוים העירייה החליטה שהמכירות עוברות את הגדרת הדוכן ודרשה משאבו להקים מפעל. הוא נענה ותוך כדי הרחיב את הליין, וכעת הוא כולל כ־50 סוגי סלטים, דגים מעושנים, נקניקים, שימורים, גבינות ורטבים. החנויות בוהקות מניקיון והכול טרי ומעורר תיאבון. פרט פיקנטי: שאבו הוא היחיד בשוק שאוהד את הפועל תל אביב ומעז ללבוש אדום אפילו בפגישות עם ראש העיר.

לא לפספס: אריסה, לימון כבוש, עמבה מיתולוגית לחובבי הז'אנר וסלסת עגבניות טרייה, פיקנטית ומפוצצת בטעמים.

טל': 9160555־08, 5217884־050

קליית אביבי דוד ובנו

חמלי סונלי וכל השאר

תצוגת הפיצוחים שבחזית היא רק אפריטיף למה שקורה בפנים: שורות שורות של מדפים ועליהם שקים, צנצנות וקופסאות מלאות קטניות, פירות יבשים רגילים, ללא סוכר ואורגניים, אורז יבש ובתערובות מתובלות, צמחי מרפא, קפה בטחינה על המקום, דבש, מוצרים לאפייה ועוד (הרשימה אינסופית כמעט – רק פפריקה יש פה משישה סוגים, וצימוקים ספרנו לפחות ארבעה סוגים). אייל, הבן של הבעלים, פוסק שאי אפשר להתקיל אותו עם תבלין או מוצר יבש שאין בחנות, החל מבהרט וראס אל חנות מתוצרת בית עד חמלי סונלי – תערובת ירק מהמטבח הגרוזיני.

לא לפספס: משמש אורגני שחור, צימוקים אוזבקיים, חווייג' למרק ולקפה.

טל': 7438877־052

אחים סולטנה

כל שזיף מלמיליאן

הדוכן הכי יפה בשוק, ולא בגלל העיצוב והתפאורה. להיפך, מהבחינה הזו הוא די מינימליסטי שלא לומר פשוט, אבל הפירות… כל שזיף מלמיליאן וכל אפרסק ערן זהבי. סבא של האחים כהן־סולטנה־שלמה (אם תבקשו יפה יספרו לכם את הסיבה לריבוי שמות המשפחה, סאגה שלא הייתה מביישת אף דוקו) פתח את החנות בשנת 1951 ומאז כל בוקר מגיעה לכאן סחורה טרייה ישירות מהמגדלים והחקלאים. מוטי אומר שאו־טו־טו ייגמרו הנשירים ותתחיל עונת פירות ההדר, האפרסמון והאנונה. המחירים לא זולים, אבל ככה זה עם פירות בליגה של בר רפאלי.

לא לפספס: דומים (אגס אסייתי; מעין תפוח מיניאטורי ומנומר בירוק וחום).

טל': 6964667־052

שוק רמלה. צילום: רון פלד
שוק רמלה. צילום: רון פלד

פטמה

אישה בלי גיל

אף אחד לא יודע בוודאות איך קוראים לאישה החייכנית בלי גיל שיושבת מאחורי הדוכן אבל כולם קוראים לה פטמה ומספרים שהיא הגיעה לשוק מעזה לפני 30 שנה. פטמה מחייכת ומציגה בעברית שבורה סחורה שאין באף ירקנייה אחרת בשוק: חצילים קטנטנים ובלאדי, לוביה, מלפפוני בלאדי קטנטנים לכבישה, מלוחיה ופסוליה. מהמעט שהצלחנו להבין עולה שהירקות מגיעים מחברון, אבל כך או כך, הם מיוחדים. הדוכן של פטמה ממוקם בחלק המערבי של השוק שעדיין לא מקורה. אם לא תמצאו אותו פשוט תשאלו ויכוונו אתכם, כי כאמור היא סוג של סלב.

לא לפספס: זיתים לכבישה ביתית, ערא/עברוק – קישוא בלאדי.

שוק רמלה. צילום: רון פלד
שוק רמלה. צילום: רון פלד

מקור הגבינה

לקרדה שלא דומה לאף אחת

השם הצנוע לא מתחיל אפילו לתאר את שפע המוצרים שנמכרים בדוכן: 40 סוגי סלטים מחנות המפעל שנמצאת מאחור, חמוצים, רטבים, גבינות מתוצרת הארץ ותוצרת חוץ והעיקר – דגים מעושנים. מטיאס, סלמון ופלמידה מסודרים באסתטיות במקרר וכל דג שתבחרו נשקל, מפולט ומנוקה בזריזות על המקום. העסק קיים כבר 22 שנה ושלומי הבעלים מבטיח להמשיך לשמור על איכות ולהגדיל את המבחר.

לא לפספס: לקרדה לבנה. לא תמיד יש, אבל הטעם לא דומה לשום דבר אחר.

טל': 9242287־08

פפריקה

במקום סופר פארם

החנות הקטנה של האחים דיביקר תחזיר אתכם לטיול הגדול בהודו. ריח חזק של תבלינים מכה באף מיד בכניסה והעיניים מנסות להכיל את המוצרים שמסודרים בצפיפות על מדפים: קטניות מיוחדות מיובאות מהודו, קמחים לא מחיטה, פיקלס (חמוצים הודים), רטבים, ממתקים ופפדאם. בארגזים על הרצפה יש ירקות שבהודו משמשים לרפואה עממית: גוואר – מעין אפונה שמנקה את הדם, פרוול – קישוא ארוך וצר שמטיב עם חולי אסטמה וקרלה – ירק שמאזן את רמת הסוכר. מי צריך סופר פארם כשיש פתרונות מהטבע.

לא לפספס: הלטברישו – תבלין שומר וכורכום, הל שחור, אפונה לבנה מיובשת (להכין ממנה תחליף חומוס).

טל': 9232050־08

חנות התבלינים של אביבי. צילום: רון פלד
חנות התבלינים של אביבי. צילום: רון פלד

לשבת לאכול – 5 מאכליות שוות ברמלה

אצל נאג'י

מסעדה עירקית משפחתית בסמטה של השוק שמציעה כבר 38 שנים בישולים מבית עירקי טוב: קובה במיה, דלעת וסלק, מעיים ממולאים, עארוק (לביבת תפוחי אדמה, פטרוזיליה ובצל) וקבב שעדי, דור שלישי לעסק, טוען שהוא הכי טוב בארץ (ז'בוטינסקי 12, 4215888־054, 7497105־050).

מהראג'ה

מסעדה הודית אותנטית, כולל הסרטים בטלוויזיה שתלויה על הקיר. טבחים מהודו מבשלים תפריט צמחוני־טבעוני שמייצג את מרכז וצפון המדינה. אליעזר הבעלים ממליץ על ארוחת טאלי: שלושה סוגי תבשילים, אורז, לחם ומנה אחרונה ב־45 ש"ח (הרצל 87, 9223534־08).

חליל

המכה של החומוס בישראל, ובצדק. משנת 1973 מכינים כאן חומוס חמים, משחתי ומופלא. המסעדה בבעלות משפחתית וחוץ מהאחים והאחיות לאף אחד במטבח אסור לגעת באוכל. ככה נראה מיתוס וכל מילה נוספת מיותרת (קהילת דטרויט 6, 9222284־08).

חומוס חליל. צילום: רון פלד
חומוס חליל. צילום: רון פלד

סמיר

גם כאן מכינים חומוס משובח וממולאים שווים, אבל כדאי לנסות דווקא את הבישולים של ג'ליל, הבן והשף, שמחבר טעמים וחומרים מהמטבח הערבי המסורתי עם ראש צעיר ומודרני ומדי פעם מביא הופעות מוזיקה שוות (עמיר לב, למשל). אם אתם בדרך לברלין בקשו ממנו את הכתובת של המסעדה שפתח שם (קהילת דטרויט 7, 9220195־08).

ירושלים

קצת מחוץ לשוק, אבל המסעדה הבוכרית הזו מצדיקה נסיעה מיוחדת. בתפריט יש אושפלוב, מנטו, צ'יבורק ושאר מטעמים בביצוע ביתי. אחרי שסיימתם, עצרו במאפייה הצמודה ופנקו את עצמכם בלחם בוכרי וטוקי (מצייה בוכרית) פריך (דוד רזיאל 18, 9200037־08, 9213689־08).