אוכלים ונוסעים: אוכל הרחוב הכי טוב לאורך מסלול הרכבת הקלה

אנחנו עוד נשמע הרבה על הרכבת הקלה. וכל עוד מזג האוויר הזה נמשך יהיה קשה שלא להריח את הרכבת הקלה. ולמשש אותה זה נעים, בדקנו. אבל בעוד המתקפה על מרבית החושים בקו האדום נמשכת, התכנסנו כאן היום כדי לטעום את הרכבת הקלה ויש מצב שהיא הרכבת הטעימה ביותר במזרח התיכון: עשרות רבות של מסעדות, מזללות, בתי קפה ודוכני אוכל רחוב פזורות בסמיכות לתחנות הרק"ל בעיר, והשאלה "מה יש לאכול באזור" מטרידה את שרתי גוגל החל מיום שישי שעבר. עזבו את גוגל במנוחה והצטרפו אלינו אל מסע דילוגים קולינרי מדרום לצפון, בין תחנות הרכבת הקלה שבתל אביב ותחנות החובה לאכול בהן, ונארגן אתכם על אוכל הרחוב הכי טוב שזמין לכם במרחק הליכה קצרצר. התחנה הבאה: הבטן שלכם.

פלאפל חמידו

איפה עוצרים: תחנת ארליך
כמה הולכים: שתי דקות
מה אוכלים: מה שמתחבא בסירים
הדוכן הצנוע ליד צמיגי כריסטו בשדרות ירושלים הוא מוסד מוכר היטב לתושבי האזור, ולא בהכרח בגלל הפלאפל שלו. יש בשרים על הפלנצ'ה בפיתה/באגט/צלחת, יש שקשוקה ופלאפל וחומוס, אבל הסיבה המרכזית לעצור כאן היא המנות שחמידו מוציא מהמטבח הקטנטן שלו: איפה עוד תמצאו בעיר מרק מלוחיה מעולה עם אורז לבן? איפה עוד תקבלו בעיר צלחת גדושה במקלובה עוף מתובלת היטב? אל תענו לנו. שבו ותאכלו ונדבר אחרי. שדרות ירושלים 127

פלאפל חמידו (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של פלאפל חמידו)

מלבי דג'אני

איפה עוצרים: תחנת ארליך
כמה הולכים: חצי דקה גג
מה אוכלים: מלבי, מה חשבתם
ממש על תחנת ארליך ממוקמת חנות קטנה בלי הוד והדר, בלי שלט או רמז למנה הקלאסית-מיתולוגית שמוגשת בו. מלבי דג'אני היא כנראה המלביה הוותיקה בעיר, ומאז 1950 ועד ימינו אנו מוגשת שם אותה מנת קינוח מתוקה, מרעננת ומנחמת. גם אם בשנים האחרונות העיר מלאה מלביות, תמיד טוב לחזור אל המקור. ותמיד טעים. שדרות ירושלים 94

לחבטיתא בפיתה

איפה עוצרים: תחנת בלומפילד
כמה הולכים: שלוש דקות
מה אוכלים: חרטא ברטא בפיתה (כן, זה שם של מנה)
כל אזור אוכל רחוב בעיר שמכבד את עצמו צריך שתתמקם בו פיתיית-בשרים עכשווית מהז'אנר שמזנוני אייל שני פיתחו ושכללו, ועכשיו גם שדרות ירושלים ערוכות מבחינה זו: לחבטיתא בפיתה הוא שמו המעניין של מקום חדש יחסית שנפתח בציפייה לנוסעי הרק"ל, מצוחצח ומעוצב כמו שפיתיה ראויה צריכה להיות, עם מנת ספיישל פנומנלית ומספקת להפליא שכוללת נתחי אנטריקוט, קבב מפורק ופיסות מרגז עסיסיות. מנה ששווה לתקף כרטיס בשבילה. שדרות ירושלים 75

כאן קורה הקסם. "לחבטיתא בפיתה" (צילום: מתן שרון)

אבו חסן

איפה עוצרים: תחנת בלומפילד
כמה הולכים: ארבע דקות
מה אוכלים: את המסבחה הטובה בעולם
ישנן סיבות טובות רבות להקמתה של הרכבת הקלה, אך הטובה מכולן היא המסע לאבו חסן. מה שפעם היה ספורט אתגרי עבור תושבי לב העיר והצפון הישן, מסע ליפו שמצריך תכנון מוקדם ונחישות אדירה, הפך בבת אחת לנסיעה קצרה וממוזגת בדרך לחומוס הנכסף. אבל לא בשבת, לעזאזל. לא בשבת. שבטי ישראל 14/ שבטי ישראל 17

יום שישי חזר. אבו חסן מערב ברחוב שבטי ישראל (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק עלי קרוואן-אבו חסן)

אל קלחה

איפה עוצרים: תחנת סלמה
כמה הולכים: שתי דקות
מה אוכלים: מנת פאתה-בשר מושלמת
לאורך השנים האחרונות כתבנו לא מעט על אל קלחה, שהייתה ידועה בעבר הרחוק בשמה העממי "החומוס של זיזו", והשתדרגה לכדי בוטיק חומוס מעודן שמספק חוויה שונה לחלוטין מכל חומוסיה יפואית וישראלית שאי פעם נתקלתם בה. בין מנות הדגל אפשר למצוא פול נפלא עם סמנה וביצי עין, עראייס מחייה נפשות, חומוס באיכות שנדיר להיתקל בה ומעל הכל מנת פאתה מפוארת שהיא מופת קולינרי יחיד מסוגו בעיר. דרך סלמה 3

מפוארת, מלכותית, מושלמת. הפאתה של אל קלחה (צילום: קרינה גנץ)

פיצה תדר

איפה עוצרים: תחנת אליפלט
כמה הולכים: שבע דקות
מה אוכלים: פיצה של אייל שני
בסביבותיה המיידיות של תחנת אליפלט בפארק המסילה אין יותר מדי אפשרויות זמינות לשוחרי אוכל הרחוב, אבל אם נקלעתם לסביבה בשעות הערב מחכה לכם במרחק הליכה לא גדול מדי אחת הפיצות הטובות והייחודיות בעיר, הלוא היא הפיצה הענקית והדקיקה שפיתח אייל שני והפכה למאנץ' האהוב על באי התדר. על הדרך תוכלו ליהנות משלל ההיצע התרבותי של בית רומנו. תכלס היינו באות גם ברגל. דרך יפו 9

אוכל הרחוב המושלם לעת לילה. הפיצה של התדר (צילום: אריאל עפרון)

שרון פול

איפה עוצרים: תחנת אליפלט
כמה הולכים: דקה
מה אוכלים: חומוס ופול כמובן
פעם קראו לה רוני פול, עכשיו קוראים לה שרון פול, אבל מה שחשוב זה שהיא נמצאת שם כבר מספר עשורים ומאכילה בנאמנות את סביבתה, כך שבמרחק של דקה הליכה מתחנת אליפלט ממתינה לכם חומוסיה קלאסית, עם כל הפלאפל-צ'יפס-סלט שמתלווה לכך, והכל טרי וטעים ולא יקר, ומספק כמו שרק חומוס יכול לספק. אילת 22 פינת אליפלט

סופר פיצה

איפה עוצרים: תחנת אלנבי
כמה הולכים: שלוש דקות
מה אוכלים: את הכל
הפיצה של שף דיוויד פרנקל (פרונטו) והאופה יובל שניר היא מתחרה קבועה על הטופ האולטימטיבי ברשימת הפיצות הכי טובות בתל אביב, ועכשיו הבצק החלומי שלה, פריך ועבה ועמוס תוספות מעניינות שמיובאות מארץ המגף, נגיש לכם מתמיד. אנחנו מדברות על פיצה מרובעת ומתוחכמת בסגנון רומאי, אך המקום מציע גם פיצות ניו יורקיות עגלגלות למי שקשה לו עם רומאים. תעצרו את הרכבת אנחנו רוצים לרדת. לבונטין 19

ליגת העל של הפיצות. סופר פיצה (צילום גל קולוג)

באן מי נונג

איפה עוצרים: תחנת אלנבי
כמה הולכים: שתי דקות
מה אוכלים: באן מי קלאסי מהחלומות
מתקפת הבאן מי על תל אביב בעיצומה, וכאן יש לנו עסק עם מזללת רחוב ויאטנמית שמציעה לחיך הישראלי אוכל ויאטנמי מעולה, עליו אמונים לילך רווה וגיא רובנקו. זה המקום לאכול בו באן מי לפי מיטב המסורת (לא שלנו, של הוייטנאמים) – בגט עם פטה כבד, מיונז, פרוסות חזיר צרובות ברוטב ברביקיו מסורתי, כוסברה ורוטב שום שמנצח על הכל לכדי ביס מנצח. פשוט לא להאמין כמה שזה טעים. מקווה ישראל 1

מי בא לבאן מי. באן מי נונג (צילום: מתן שרון)

ג׳סמינו

איפה עוצרים: תחנת אלנבי
כמה הולכים: חמש דקות
מה אוכלים: פיתה לב עגל חריף וקשוח
גם כדי להגיע יותר בקלות לג'סמינו היה שווה להקים את הרכבת הקלה. הפיתה-בשר הטובה בעיר תעמיד אותכם בתור ששם בפרופורציות את ההמתנה לרכבת הקלה ובוודאי יתארך עכשיו אפילו יותר, אבל כשאוכלים אותה ברור שהיה שווה לחכות. דוכן העל-האש הקטן הזה הוא פיסת תל אביביות מזוקקת ותחנה קולינרית שאסור להחמיץ בשום פנים ואופן. אלנבי 34

שים לנו עוד חריף על האש. פופי, מלך הגריל של ג'סמינו (צילום: נמרוד סונדרס)

גורמה 26

איפה עוצרים: תחנת אלנבי
כמה הולכים: שלוש דקות
מה אוכלים: בורגר כמהין
אנחנו עוד זוכרים את היום בו גורמה 26 נחת אצלנו, אי אז לפני כמעט עשור (!), והציע בורגר בלחמניות בריוש, מה שהיה נשמע  לא פחות ממהפכני. היום תמצאו את זה בערך בחצי מהמבורגריות העיר, אבל זכרו איפה אכלתם את זה לראשונה. ההמבורגר כאן הוא מלאכת מחשבת שמייצרת ביס חד פעמי: הלחמניה צרפתית, התוספות יצירתיות ונעות במנעד הסליז שבין אירופאי מהודק לאמריקאי סליזי, והבשר מקומי ומשובח. בורגר לאכול ולחזור לספר עליו בבית. מקווה ישראל 26

רק קחו ביס אחד. גורמה 26 (צילום: גורמה 26\אינסטגרם)

אונאומה

איפה עוצרים: תחנת קרליבך
כמה הולכים: שתי דקות
מה אוכלים: סום טאם, נאם טוק וקלאסיקות אחרות
אנחנו גילינו את אונאומה במשלוח מזדמן, ומה רבה הייתה תדהמתנו: בדיוק כשאף אחד לא שם לב נפתחה בקרליבך מסעדת רחוב תאילנדית שהצטרפה באחת לרשימת התאילנדיות הטובות בעיר, כשבתפריט אפשר למצוא את כל הקלאסיקות האהובות בביצוע מוקפד, מדויק ונדיב. אתם יכולים להתווכח איתנו אם מדובר באמת באוכל רחוב, אנחנו בינתיים נאכל לכם אותו. קרליבך 15

בואי אלינו במשלוח יפה. אונאומה (צילום: יעקב בלומנטל)

חינאווי גריל

איפה עוצרים: תחנת קרליבך
כמה הולכים: חמש דקות
מה אוכלים: פיתה פרגית
למשפחת חינאווי היפואית יש הרבה שלוחות בעיר, כך שאל תתבלבלו עם הבשר של בשארה חינאוור. פה מדובר על אגף היין של המשפחה, שפתח את "חינאווי Wine & More" בקרליבך, והתחיל להכין שם פיתות בשריות כמיטב המסורת המשפחתית. בחינאווי גריל תמצאו מנות על האש מהסוג שכל ישראלי מכיר ואוהב, רק עם הטאצ' המשפחתי המיוחד. קלאסיקה שמולבשת על העידן החדש. קרליבך 25

חינאווי גריל (צילום שיווק Wine &More)

בטשון בר דגים

איפה עוצרים: תחנת קרליבך
כמה הולכים: חמש דקות
מה אוכלים: דגים, נו
חנות הדגים היפואית הוותיקה והמצוינת פתחה זה מכבר את הסניף/מזללה שלה בקרליבך, ומאז היא שולטת ביד רמה ברחוב עם מנות אוכל רחוב מעולות ודגיות בתמחור שהוא יותר מהוגן ביחס לאיכות חומרי הגלם הנפלאים. תחנת חובה לכל חובב מזון מן הים בעיר גם בלי קשר לרכבת הקלה. קרליבך 29

פשטות גדולה עם מקוריות קטנה. בטשון בר דגים (צילום: יחסי ציבור)

סנדו בוקס

איפה עוצרים: תחנת קרליבך
כמה הולכים: חמש דקות
מה אוכלים: סנדוויצ'ים יפניים מדוגמים ואסתטיים
אם חשקה נפשכם לחוש את עצמכם בטוקיו לרגע קט, סורו מיד אל המצטרפת הכי טרייה לרשימה הזאת: סנדו בוקס, זרוע הסנדוויצ'ים של המאפיה היפנית המתוקה Pastry Box, עם כריכים מלבניים ואסתטיים להפליא מלחם חלב נטול קשה, כמנהג היפנים, כולל כמה כריכי פיוז'ן מסעירים, אחד מהם עם פלאפל (!). אם תצליחו להתאפק ולא לסור לקונדיטוריה ביד חרוצים לא רחוק משם, נבוז לכם מעומק ליבנו. יצחק שדה 6

קיש, סלט ופיקצ'ו (צילום שרון בן־דוד)

מי ומי

איפה עוצרים: תחנת קרליבך
כמה הולכים: דקה אחת
מה אוכלים: סטייק לבן בפיתה
החגיגות של הרכבת מחדשות את העיר, לכן אולי ראוי לנצל אותה דווקא כדי לבקר מוסד ותיק. סטייקיית מי ומי המקומית אמנם שמרה על אווירה של 1960, אבל זה דווקא היתרון. מסעדה בטעם של פעם, עם שיפודי פרגית, פילה בקר וכבדי עוף על אש גחלים פתוחה, וכמובן המנה המיתולוגית, סטייק לבן בפיתה, שהיא לבדה שווה מסע בכל כלי תחבורה אפשרי. דרך מנחם בגין 35

סטייק חזיר בפיתה (צילום: עמוד וולט של מי ומי)

שווארמה אליאס

איפה עוצרים: תחנת יהודית
כמה הולכים: שמונה דקות
מה אוכלים: שווארמה. מה חשבתם?
לא פשוט לתפוס את אליאס – ראשית, הוא פתוח בעיקר בשעות הצהריים, וגם נמצא באזור קצת מנותק, שאפילו הרכבת תקרב אתכם רק עד למרחק הליכה של כ-8 דקות ממנו. אבל כל דקה שווה את הביס המשגע שהוא מספק, ואלוהים כמה שזה מספק. ללא ספק מתחרה הגונה על תואר השווארמה הכי טובה בעיר, צמוד לרמב"ם ומוטפאק. שונצינו 4

מי ידע שנמצא כזה דווקא במונטיפיורי. שווארמה אליאס. צילום: מתן שרון

שרונה מרקט

איפה עוצרים: תחנת יהודית
כמה הולכים: שלוש דקות
מה אוכלים: מאיפה להתחיל? כנראה מהשישברק של מנאל
גם אנחנו היינו בין המפקפקים בשרונה מרקט עם פתיחתו, כי לא הרגשנו שהאזור הזה צריך שוק מקורה ענק. אז אולי לא טעינו בנוגע לאזור (בינתיים), אבל בכל הנוגע לשוק, אנחנו מאושרים ממה שנהיה שם, במיוחד בתחומי אוכל הרחוב. ריכוז של יותר מדי מקומות מצטיינים, ביניהם מיאזקי של יובל בן נריה, אהרוני'ס פרייד צ'יקן, המזנון והדוכן המהמם של מנאל, יוצאת מאסטר שף שעושה קסמים מודרניים עם מנות ערביות מסורתיות. אלוף קלמן מגן 3

קסם השישברק יפתה גם אתכם. מנאל (צילום: מתוך עמוד ה-Wolt הרשמי)

לה קטרינה 

איפה עוצרים: תחנת שאול המלך
כמה הולכים: חמש דקות
מה אוכלים: טאקו, בוריטו ונגזרותיהם
סיפרנו לכם בעבר על הסוד המקסיקני שלנו מעברו של איילון, אבל למי שבמקרה לא זוכר, נזכיר כי מדובר במסעדה מקסיקנית צבעוני שמגישה מנות נדיבות וערבות לחיך ומציע שפע אמיתי. ואנחנו אוהבים שפע. כמו למשל נאצ׳וס מהנה עם גוואקמולה (ואולי תוספת בשר, אם תרצו), טאקוס שמורכב מטורטיות קמח תירס מצוינות, ומוגש עם התוספות הקלאסיות – וכן בוריטו בגודל ראוי בהחלט, עם עוף, אורז, ירקות, פיקו דה גאיו ופריחולס.נחלת יצחק 4

צ'יפוטלה החן, חלפיניו היופי. הטאקוס של "לה קטרינה". צילום מתוך האינסטגרם la_catrina_tlv

פוד טרמינל

איפה עוצרים: תחנת שאול המלך
כמה הולכים: ארבע דקות
מה אוכלים: המבורגר צרפתי מושלם
אזור תחנת שאול המלך – או אזור המידטאון, אם תרצו – עדיין לא התמלא ביותר מדי מקומות לחטוף בהם אוכל בזריזות, אבל הוא בהחלט בדרך לשם. עד שזה יקרה, מזל שיש את פוד טרמינל להציע לנו ארבעה מסעדות שונות בתוך אחת. קרייב לאסייתי? המבורגר? מזרח תיכוני? אוכל צרפתי? הכל נמצא כאן, וברמה מפתיעה ביחס למטבח המפוצל. מתי פעם אחרונה אכלתם דים סאם ראוי לשמו לצד ביס המבורגר מושלם? בולמוס שראוי לסיום של נסיעה. מנחם בגין 150

את הכל בבקשה. פוד טרמינל. צילום: יח"צ, מתוך וולט