התערוכה של לאונרדו

במאה ה־19 היה לאונדרו דה וינצ'י מוכר בעיקר כאמן, איש הרנסנס שיצר את "המונה ליזה", "הסעודה האחרונה" ואת רישום האדם הוויטרובי. היום לאונדרו ידעו גם כממציא וכמהנדס שחזה את המצאת הטנק, המצנח והמסוק מאות שנה לפני שיוצרו.

לשינוי התדמיתי הזה אחראי אדם אחד: בניטו מוסוליני. הדיקטטור האיטלקי, הפשיסט, חיפש דמות שתסמל את העליונות האיטלקית במדע, באמנות ובטכנולוגיה, וערב מלחמת העולם השנייה ציווה לבנות מודלים על סמך הרישומים של לאונרדו. ב־1952, לרגל 500 שנה להולדתו של לאונרדו נבנו, 39 מודלים חדשים על סמך רישומיו של איש האשכולות, והדימוי של מהנדס גאון התקבע. חלק מאותם מודלים מוצגים עתה במוזיאון המדע בלונדון ואיתם עולה השאלה מי היה לאונרדו – אמן, מדען או פילוסוף, ומה הייתה תרומתו למדע.

הרושם הראשון שעולה מהתערוכה הוא היופי של המודלים. רובם עשוים עץ או עץ עם בד, ובין שמדובר בקשת ענקית בת חמישה מטרים, בספינת אוויר בעלת כנפי עטלף או ברכב משוריין, אלה הם חפצים אלגנטים שנבנו באופן אסתטי ובמיומנות מרשימה. בדרך כלל מדובר במודלים גדולים אך לא גדולים מאוד, שלידם מוצגים הדפסים מוגדלים של הרישומים ממחברותיו של לאונרדו שהיוו את הבסיס למודל. נוסף לרישומים מוצגים העתקים של כמה יצירות ורישומים מפורסמים, ועמם נפרשת תמונה חטופה אך מרשימה של לאונרדו האמן הדגול והרשם הנפלא.

אוצרי התערוכה לא חוששים לנתץ כמה מיתוסים. לא כל הרישומים היו המצאות שלו – היו אמנים נוספים שהכינו רישומים של מכונות דומות, לעתים הוא תיעד מכונות קיימות ולעתים הרישום לא היה יותר מהערת אגב ביומנו; ועדיין, ההבדל בין לאונרדו לבני תקופתו, כפי שנכתב בהסבר לתערוכה, הוא "באיכות הרישומים, שם גאונותו של לאונרדו מתבלטת. רישום היה האמצעי הראשי של התבוננות, למידה ותיאור של טבע וטכניקה". ואכן, באמצעות התבוננות בתופעות טבע שסביבו, יצר לאונרדו אוסף של רישומים הנדסיים שחשפו "גישה חדשה לאתגר של טיסה, ייצור ומלחמה".

 

החושב הגדול בהיסטוריה

לאונרדו עבד בגיל 20 בסדנאות באתר הקתדרלה של פירנצה, שם הושפע מהמהנדסים ומהמתמטיקאים של תקופתו, והחל ברישומים של עגורנים ומכונות, כשהוא מנסה לא פעם לשפר את המכשירים הקיימים. התערוכה מציגה לא רק את רעיונותיו של לאונרדו אלא גם את אישיותו – את הסקרנות המפעפעת, ההתבוננות בעולם סביבו והמוח שחיפש חידושים ללא הרף. איאן בלצ'פורד, מנהל מוזיאון המדע מסביר: "לאונרדו דה וינצ'י הוא אחד החושבים העצמאיים הגדולים ביותר בהיסטוריה. הנחישות שלו לדמיין עולם חדש העניקה השראה לדורות ותמשיך לעשות זאת בדורות הבאים".

בתערוכה מוצגים כלי מלחמה שלאונרדו הגה, כולל הרכב המשוריין המפורסם שלו, מעין ספינת חלל שהקדימה את הטנק ב־400 שנה. כמהנדס בן המאה ה־15, אמנות המלחמה הייתה חלק חשוב מפרנסתו של לאונרדו, שעבד בשירות הדוכס ממילאנו גם אם הוא עצמו סלד ממלחמה. לאונרדו עבד על חקר ביצורים וכלי נשק והכין רישומים מדוקדקים. דגם של התותח בעל שלוש שורות הקנים, 11 קנים בכל שורה, אינו מעשי אבל מרהיב. כמו כן מוצגת תרומתו לשיפורי אמצעי ייצור כמו נול אוטומטי, אמצעי לייצור חבלים ולבד.

החלק המרהיב של התערוכה עוסק בחלומו הגדול של לאונרדו – תעופה. הוא עסק בתחום במשך כמה תקופות באופן מסודר ומעמיק וניסה לחקות ציפורים בתעופה. לאונרדו הבין שכוח השרירים לבדו לא יספיק כדי להרים את המתקן לאוויר והתמקד בתכנון גלשן וחקר האוויר. התקדמות זו מעידה על התפתחותו של לאונרדו. בתחילה הוא עסק בפתרון בעיות טכניות ומאוחר יותר הוא ניסה להבין את עולם הטבע. "אף שהאדם המציא המצאות שונות, הוא לעולם לא ייצור המצאה יפה, פשוטה או ישירה יותר מכפי שעושה הטבע, מכיוון שבטבע דבר אינו חסר ודבר אינו מיותר", כתב בספר האנטומיה שלו. מאות שנה לפני צ'רלס דארווין, הבחין לאונרדו בדינמיקה של עולם הטבע. יותר מ־500 שנה לפני שנטבע המונח ביומימיקרי (Biomimicry), כלומר פתרון בעיות בדרך של חיקוי הטבע, התבונן לאונרדו בטבע לשם מציאת פתרונות לבעיות טכניות. מהנדסים בני ימינו מחקים חומרי גלם טבעיים כמו קורי עכביש, לומדים כיצד צלופח חשמלי נע וכיצד בעלי חיים משתמשים בגלי קול לאיכּון. כאן הייתה גדולתו של לאונרדו – בהבנתו, בכושר התבוננתו ובשאיפותיו.

לאונרדו הביא לאיחוד בין עולם הטבע לחדשנות האנושית, וזו הייתה גדולתו ותרומתו למדע המודרני. בזמנו מכונות היו מעשי ידי אדם ואילו יצורים חיים נחשבו למעשה ידי האל. לאונרדו גילה עניין בכנפי עגורים ועטלפים לא פחות מאשר בגלגלי שיניים וביצורים. הוא תרם לאנושות יצירות נפלאות, רישומים יחידים במינם וחזון ענק. הוא קירב בין מדע לאמנות והפגיש אותם לא פעם. הוא מהאנשים הבודדים בהיסטוריה שאפשר לתאר תערוכות שלהם בשדרת המוזיאונים בלונדון, לא רק במוזיאון המדע אלא גם במוזיאון ויקטוריה ואלברט העוסק בעיצוב ובמוזיאון הטבע, וזו גדולתו.