והילד הזה הוא עדיין אני: יהודה אטלס חוגג יום הולדת כפול ולא נח לרגע

לקראת גיל 80 רוב הסופרים המצליחים מורידים הילוך. יש כאלה שמסתפקים בכיבודים וטקסים, יש כאלה שעוברים להרצות ויש כאלה שכותבים את אותו ספר שוב ושוב ושוב. איכשהו, אצל סופרי ילדים נראה שהדרייב להמשיך וליצור ממשיך גם כשפער הגילאים ביניהם לבין הקוראים שלהם גדל. יהודה אטלס הוא דוגמא נהדרת לסופר ילדים שכבר יכול היה לנוח על זרי הדפנה לפני 40 שנה, כשיצא ״והילד הזה הוא אני״, אולי קלאסיקת הילדים הכי חוצת-מגזרים בישראל, שעם צאתה לאור בשנת 1977 נכנסה לפנתיאון ספרות הילדים העברית ואפשרה לאטלס, שעבד אז כעיתונאי, לפרוש לכתיבת ספרי המשך ואיסוף תמלוגים.

[tmwdfpad]איכשהו, לאטלס זה לא מספיק. ביום שישי הקרוב (3.3) תיערך בצוותא ״קבלת שבת״ לציון יום ההולדת ה-80 של אטלס ו-40 שנה ל״והילד הזה הוא אני״, שעומד להכות חזק במשבר גיל הארבעים. אם תעברו על רשימת המוזמנים של האירוע תוכלו לראות לא מעט נכסי צאן-ברזל: לאה נאור (מתרגמת ועורכת של עשרות ספרי ילדים, כולל התרגומים המופתיים של ספרי ד״ר סוס), דני קרמן (שאייר את הספרים המקוריים), פוצ׳ו. כולם בני דורו של אטלס, כולם שינו את תחום ספרות הילדים במדינה. אבל לא כולם ממשיכים לכתוב, בטח שלא בכזה להט. את ״אני רוצה לדבר איתך״, ספר ילדים חדש שמדבר על בריונות, פרסם אטלס רק בשנה שעברה. אם כל זה לא מספיק, הוא עובד כעת על ספר מחווה ל״הילד הזה הוא אני״, שנכתב מזווית של ילדים בסיכון. לא בדיוק ההתרפקות על זרי הדפנה שהייתם מצפים להם.

בכל מקרה, זו הזדמנות לשמוע את אטלס עצמו, שבהתאם להיקף עבודתו עדיין שומר על קשר רציף וקבוע עם העולם שעליו הוא כותב – אם זה באמצעות מפגשים עם מבוגרים שגדלו על ספריו, ייעוץ והרצאות לעובדים סוציאלים או בדרך הטריוויאלית והדי מפתיעה בגיל כזה – כתיבת ספרי ילדים.

לקראת שבת – יהודה אטלס, צוותא (אבן גבירול 30), שישי (3.3), 10:30, 60 ש״ח.