ויוה לה וילה: טעמנו את הטקילה החדשה של וילה לובוס

כבר כמה שנים שהטקילה פורחת בארץ ולא נראה שהמגמה הזאת מתכוונת לעצור. הבקבוקים החדשים שנוחתים על מדפי ארצנו כעת הם של טקילה Villa Lobos, שיתוף פעולה בין דייל סקלאר, דור חמישי למשפחת סוחרי יין ואלכוהול בריטים (שבתו, הדור השישי בעסק, חיה בארץ), וקרלוס קאמרנה, שנחשב לאחד ממגדלי האגבה ומזקקי הטקילה הטובים במקסיקו ושאחראי על כמה מהמותגים הנחשקים (די אם נזכיר את טקילה Papito ו־El Tesoro). הטקילה עשויה 100 אחוז אגבה כחולה ובשיטה ידנית, כמיטב המסורת המקסיקנית.

Villa Lobos Blanco

נכון שמדובר בטקילה הבסיסית וברמה לכאורה הפשוטה ביותר, אבל בשבילי זו הייתה המוצלחת בטעימה, ובכלל זוהי הקטגוריה האהובה עליי: טקילה שקופה ונקייה עם חומר הגלם במרכז, ללא השתלטות טעמי החבית. טקילה רעננה, פרחונית, בפה אפשר להרגיש מעט פירות אקזוטיים. מאוזנת, לא מורכבת במיוחד, אבל כיף גדול של משקה לקיץ, נקי או בקוקטיילים (189 ש"ח).

טקילה של וילה לובוס

Villa Lobos Reposado

11 חודשים בחביות עץ אמריקאי תורמות לווניליות, ולקצת ריחות ציפורן. טקילה מתקתקה יותר בתחושה וחנפנית, הדרית ודבשית. אני הייתי שמח לפגוש אותה בקוקטיילים עם חמיצות שתקפיץ אותה למעלה (209 ש"ח).

Villa Lobos Anejo

יישון של שנתיים, אבל דווקא כאן – על אף הווניל, הקינמון ושלל התבלינים – הכל הסתדר לי טוב יותר. קרמל עדין, שקדים ופרי הדר באף ובפה. טקילה רכה ונקייה, קטיפתית למדי, שאפשר פשוט ללגום בהנאה כמו שהיא (219 ש"ח).

Villa Lobos Extra Anejo

אקסטרה אנייחו היא קטגוריה חדשה למדי, שאומרת יישון של יותר משלוש שנים (ארבע שנים במקרה הזה). למה צריך ליישן טקילה כל כך הרבה זמן? תשאלו את השוק האמריקאי, זה עובד יופי מבחינת יחסי ציבור. משקה אלגנטי, עשיר ומורכב, רך ומאוזן עם ריחות וטעמי מייפל, הרבה וניל ופירות כמעט מיובשים. טעים, אבל משהו מהקסם הטהור של הטקילה קצת הולך לי לאיבוד בתוך כל זה (299 ש"ח).