חולדאי לפני נאום זלנסקי: "יש רגעים בהם אסור לשתוק"

מאות ואולי אלפי אזרחים נאספו הערב בכיכר הבימה כדי לצפות בשידור חי בנאומו של נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי בפני הכנסת, אירוע שהתאפשר עוד בטרם היה ברור שהכנסת מסכימה להאזין לנאומו כתוצאה מקשר ישיר שנוצר בין עיריית תל אביב-יפו ובין ממשלת אוקראינה. בסופו של דבר, ואחרי לחץ ציבורי לא קטן, כ-130 חברי כנסת ושרים שאינם חברי כנסת התחברו לזום כדי לצפות בנאומו של זלנסקי הערב.

ראש העיר רון חולדאי לפני נאום זלנסקי בכיכר הבימה (צילום: אילן ספירא)

עוד לפני הנאום, שבו הטיח זלנסקי שאלות לא פשוטות בנבחרי הציבור הישראלים ("מדוע אנחנו לא יכולים לקבל מכם נשק? מדוע לא הטלתם סנקציות רציניות על רוסיה? מדוע לא מפעילים לחץ על עסקים ברוסיה? אתם צריכים לתת תשובות ואחר כך לחיות עם התשובות הללו"), הכיגע לכיכר הבימה ראש העיר רון חולדאי ונשא נאום חד משמעי משלו, ואנו מביאים את דבריו במלואם:

צופים בנאום זלנסקי בכיכר הבימה (צילום: אילן ספירא)

"במלחמת העולם השנייה היו הורי כאן בארץ, בעוד עולמם, העולם אותו השאירו אחריהם באירופה, חרב ונהרס עד היסוד. בהעדר תקשורת אלקטרונית מפותחת הם לא ראו בזמן אמת את ערי אירופה נחרבות. הם לא חזו בשיירות של הפליטים, ולא הבינו את ממדי הטבח והאכזריות שהעם היהודי חווה אז. התמונה הנוראה התבררה להם רק בשלהי המלחמה ובדיעבד, דרך סרטי קולנוע ויומנים. וגם אז קשה היה להם להאמין.

"אנחנו יושבים ערב ערב מול המסכים ורואים בזמן אמת תמונות בלתי נסבלות. מאות ואלפי אזרחים פצועים והרוגים. שיירות של מיליוני פליטים חסרי כל. ערי אוקראינה, מריופול, אודסה, קייב, חרסון, ערים שעד לפני שלשה שבועות היו שלוות ופורחות, עולות באש ועשן; מותקפות מהאוויר, מהים, מהקרקע, הופכות לתילי חורבות. מעבר לכל שיקול פוליטי אנחנו חוזים באירוע שבו ברור לנו מהו רע ומהו טוב. מי התוקפן ומי התוקף. זה רגע של בהירות מוסרית. בלי קשר לשאלה ההיסטורית של מה ואיך התנהג העם האוקראיני בעת השואה, באירוע הגדול הזה יש צד שאת תוצאות תקיפתו האכזרית, אנחנו רואים יום יום, ומול עוול כזה איננו יכולים לאטום את אוזננו.

"יש רגעים בהם אסור לשתוק. והיום, עכשיו, זה אחד הרגעים האלה. זאת מצווה וחובה אלמנטרית, לתת לנשיא אוקראינה את האפשרות לדבר בפני עם ישראל ואת זה אנחנו עושים. בעת צרה צריך קודם כל לפתוח את הלב, לא לעסוק בדקויות הקטנות, אלא לסייע, להציל חיים, להקשיב, לתת תמיכה עזרה וחיבוק לאלו שעולמם חרב עליהם. זהו מוסר יהודי. אני משוכנע שעוד נארח אותך, כבוד הנשיא, כאן בתל אביב-יפו בימים יפים יותר".