זקנים מודרניים: הטרנד המזוקן על סף גסיסה

השמועות על מותו של הזקן אולי היו מוקדמות מדי בתחילה, אבל עכשיו כבר לא נותר שום צל של ספק: טרנד שיער הפנים שהשתלט על חיינו בתחילת העשור מגלה סימני היחלשות. עדיין לא מדובר במהפכה: רק בתחילת יוני האחרון דיווחה חברת מינטל הבריטית, אחת המובילות בתחום מחקר השוק, שמכירות מוצרי הגילוח צנחו במהלך שנת 2014 בשלושה אחוזים וחצי, וזאת לאחר צניחה של כ־20 אחוז בשנים הראשונות של העשור הנוכחי.

תעשייה שלמה, שנחשבה בעבר הלא רחוק לאחת הבטוחות במשק לצד ענפים כגון נדל"ן וסחר באמנות – מתוך הנחה תמימה שגברים יזדקקו תמיד לתער – חטפה זעזוע בלתי צפוי עם תחייתו של שיער הפנים הגברי. הטרנד העבות, שהפך מזוהה בימיו הראשונים עם אותה תת תרבות נכחדת שהס מלהזכיר את שמה, הלך וחלחל אל המיינסטרים עד כדי כך שבשנים האחרונות כבר אי אפשר היה להבדיל בין סתם הדיוטות עם חוש אופנתי קל לבין מה שבעבר היה נחלתם הבלעדית של האסלאמיסטים, הדוסים וכמובן ההיפסטרים. הנה, אמרנו את זה. לתו התקן האופנתי הרשמי אחראים גם כוכבים הוליוודים (ג'ייק ג'ילנהול, למשל) או פוליטיקאים מן השורה (ראש מפלגת הלייבור החדש ג'רמי קורבין, זוכה פרס "הזקן של שנת 2015") שגידלו לעצמם זקן בלי לדפוק חשבון.

אבל כמאמר המשורר, הזמנים משתנים. בשנתיים האחרונות לא מעט עיתונאים ומכתיבי דעת קהל יצאו חוצץ נגד הזקן והכריזו על מותו. בתחילת 2014 פרסמה אוניברסיטת ניו סאות' וויילס באוסטרליה מחקר מקיף בנושא: 1,453 נשים הטרוסקסואליות וביסקסואליות התבקשו להשיב על סמך 36 תמונות של גברים שונים למי הן נמשכות יותר – למזוקנים או לנטולי הזקן. הממצאים לימדו כי הזקן תרם לעלייה במפלס האטרקטיביות של הגבר הממוצע, כל עוד היה נדיר וחריג בנוף. פרופ' רוברט ברוקס, ראש צוות המחקר, הסביר שהזקן איבד מקסמו כשהפך אופנתי מדי: "ככל הנראה הגענו לשיאו של (טרנד) הזקן".

מתקפת הנגד לא איחרה לבוא. קית' פלט, מייסד קבוצת החזית לשחרור הזקן, המקדמת ב־20 השנים האחרונות את מעמד הזקן הגברי בבריטניה ומתנגדת לאפליה על רקע שיער פנים, התרעם: "המחקר של פרופ' ברוקס אינו רציני מיסודו. אין שום עדות לכך שזהו שיאו של הזקן, או לחלופין תחילתה של שקיעתו כהצהרה אופנתית".

לי קנייסטון, עורך מדור הטיפוח הגברי בעיתון "הטלגרף" הבריטי, טען שהזקן אינו מתכוון להיעלם לשום מקום. האמת, קרוב לוודאי, נמצאת אי שם באמצע. לראיה – הדוגמנים המככבים בקמפיינים ועל מסלולי התצוגות של בתי האופנה השונים מגובים בזקן ותספורת היטלר יוגנד תואמת.

בחודש יוני דיווח "האיבנינג סטנדרד" הלונדוני דיווח על מותו של הזקן כפי שאנחנו מכירים אותו ועל לידתו המפתיעה של הבירדסטאש (Beardstache) – מעין זיפים בתוספת שפם מודגש ועבה יותר. גוועלד. ואם כבר בתופעות קשות עסקינן, אחת המגמות הביזאריות של השנה היא המאן באן (Man Bun) – שיער אסוף בצורת לחמנייה עגולה המשתלשל ממרכז הקרקפת בסגנון שבין סמוראי לנזירי. השחקן האמריקאי ג׳ארד לטו וכוכב הפופ הבריטי הארי סטיילס כבר הספיקו להפוך לפרזנטורים הבלתי רשמיים של התופעה, מגזין "GQ" שחרר מדריכים לטיפוח ותחזוקת הלחמנייה השעירה, ולפי הדוח של גוגל – המאן באן הוא אחד ממושגי החיפוש הפופולריים לשנת 2015, כך שאין ספק שב־2016 עוד נראה אותו על ראשים של לא מעט גברים. כל אלה קשורים ככל הנראה לתחייתם המחודשת של שני העשורים הטרנדיים ביותר בעת האחרונה, הלוא הם שנות ה־70 ושנות ה־90. ברוח זו הועלו חזרה מן האוב לא מעט סגנונות תמוהים, קל וחומר בכל האמור בתחום השיער. לפתע הבליחו להם דוגמנים גלוחי פנים עם שיער ארוך, על קו התפר שבין גידי גוב בימי "דיזנגוף 99" לקורט קוביין '94. כעת רק נותן לחכות לשובן של הפאות המסולסלות.