חדר עולמי חדש

כשג'ודי הארש (28) עלתה על עקבים באווירה דראגית כגחמת קיץ ספונטנית בטרם החלה את לימודיה באוניברסיטה, היא לא האמינה שתמצא את עצמה כעבור עשור עם רזומה כה מפואר. היום, כשהיא מצוידת בפאה נוכרית מוגזמת ואיפור כבד, היא כבר רשאית להתרפק, שלא לומר לעוף על עצמה ועל תרומתה לסצנה הלונדונית הגאה.

תחילה היה זה "סירקס", ליין חודשי שייסדה ב־2006 ושעדיין מפליק בעוצמה ומהווה מוקד משיכה עבור סלבס בינלאומיים, בכירים בתעשיית המוזיקה וגייז לונדונים מיוחסים. סירקס אף עמד במרכז תערוכה מצליחה של צלם האופנה טים ברט־דיי, שבה הכניסו הוא והארש דמויות מחיי הלילה, זמרים ודי.ג'ייז מוכרים אל העולם הפנטסטי שבנתה סביבה.

אחרי סירקס הגיע רום סרוויס (Room Service), מסיבה שבועית באוריינטציה אנדרגראונדית איכותית מפוצצת בסקס, שנחתה גם בתל אביב. רום סרוויס הוא שעטנז אינטרקונטיננטלי שמושפע מחיי הלילה הניו יורקיים של העידן הטרום ג'וליאני וממועדון הגייז הלונדוני המיתולוגי "טרייד", שהטריף את העיר בתחילת הניינטיז (לא מעט בזכות הדי.ג'יי טוני דה ויט שמת מאיידס ב־98'). הפעם הערבוביה האנושית ורשימת המוזמנים המצומצמת כוללות ידוענים מקומיים, דוגמניות וכוכבי פורנו. איפשהו בין ריהאנה, קייט מוס וריקי סינז, הידוע בכינויו "הדניאל דיי לואיס של הגיי־פורן".

תל אביב היא לא העיר הראשונה שבה מבקרת רום סרוויס. לפניה היו שם אמסטרדם, מדריד, רומא, לאס וגאס, מוסקבה ואיביזה. לגיורו של הליין אחראי היזם, המפיק והיחצן עמית ראול (30), שנהג לפקוד את הליין כשהתגורר בלונדון, התאהב בו וידע שהוא רוצה לייבא אותו לתל אביב. "רציתי ליין גייז שהמוזיקה שלו שוברת את המחיצות בין האנשים. מקום שבחורים סקסיים יכולים להרגיש בו משוחררים על רחבת הריקודים, ועל אותה רחבה טיפוסים אוונגרדיים יכולים להרגיש בבית".

הארש, אבן היסוד של רום סרוויס, הגיעה כמובן גם היא, לראשונה בחייה, לתל אביב. "אין לי מושג למה לא ביקרתי אצלכם עדיין", היא תוהה בקול רם, "אבל אני מפצה על זה עכשיו. זה כבר תקופה ארוכה שאני חולמת להפיק מסיבה בתל אביב. בואו נעשה את זה! לך תדע, אולי אעבור לתל אביב אם אמצא שם בעל".

מראה מראה שעל הקיר, מי הדראגיסטית הכי יפה בעיר? ג'ודי הארש

יצא לך להכיר גברים ישראלים? מה את חושבת עליהם?

"הם סקסיים בטירוף, ושמעתי שהם גם מאהבים מדהימים".

אפרופו, מה הדבר הראשון שאת מחפשת בגבר שלך?

"הארנק שלו. אני צוחקת… עיניים טובות וטעם משובח במוזיקה".

שמעתי שקשה להיכנס לרשימת המוזמנים שלך. איך בכל זאת עושים את זה?

"בלונדון זה באמת יכול להיות קשה לפעמים. בייחוד כשיש לנו שורה גדולה ומיוחדת של אורחים או די.ג'ייז סודיים. אני תמיד מפצירה בכולם להגיע כאשר הדלתות נפתחות, והם אף פעם לא מקשיבים לי, ואז מוצאים את עצמם עומדים בתור במשך שעות, ומקווים שתגיע השעה שבה הם ייכנסו".

הגדירי את עצמך במשפט אחד.

"בחורה עם שיער עצום ותיבת נגינה גדולה, שעושה שמח לסובבים אותה".

מאיפה את שואבת את ההשראה שלך?

"יש לי יותר מדי דמויות שמהוות עבורי מודל לחיקוי מכדי שאוכל למנות את כולן. באופנה – דוגמניות העל של הניינטיז, מדונה, אמנדה לאפור ומייקל ג'קסון. במוזיקה – זה יכול לנוע ממיסי אליוט דרך ליל' קים ועד פליקס דה האוסקאט. הסגנון שלי הוא אקלקטי, ואני נראית כאילו יצאתי מהאייטיז – שילוב של ילדת מועדונים בלבוש ספורטיבי ניו יורקרי ואינסוף רפרורים ל"דאלאס" המיתולוגית. אם אני צריכה לבחור במודל אחד לחיקוי, אני בוחרת ללא היסוס בסבתא שלי, שמטורפת על מוזיקת האוס ועל פאות, בדיוק כמוני".