חלון לים התיכון

לאן חלמת לנסוע כילדה ולמה?

"היה לי ספר עם עמוד שמפוצל לארבע תמונות: סתיו, חורף, אביב וקיץ, שהראו אותו

מקום, אותו נוף. היו בו שני ילדים ששיחקו פעם במי הנחל, פעם בעלי שלכת ופעם באיש שלג שמנמן. אלפי שעות הסתכלתי בתמונה הזאת וחלמתי שאני נוסעת בתוכה".

איך את בוחרת את יעדי הנסיעות שלך?

"אם מדובר בנסיעת עבודה, היא בוחרת את עצמה ובדרך כלל אני מגיעה בעיקר לאירופה. כל הנסיעות האחרות שלי הן הפלגות בים התיכון, מאי יווני אחד לאי יווני אחר או לערי החוף התורכיות, או לכל מקום אחר שיש בו מסלול הפלגה מעניין. אני בים כבר שנים. מלימודי החתירה בירקון בגיל 14 ועד בכלל. לפני 12 שנה החלטתי לעשות רישיון סקיפר כדי שבן זוגי ואני נוכל לחלוק בעבודה בהפלגות, צורת הבילוי האהובה עלינו. מאז כבר הייתי שנתיים בצוות תחרותי לספינות קטנות מהירות (Melgez), ושנינו חרשנו ביחד את הים התיכון. בכל ההפלגות, ובעיקר בעגינות, אני ההגאית של הספינה. אני מקווה שאוכל להמשיך כך עד זקנה ושיבה".

מה החוויה הכי מפחידה שהייתה לך באחת הנסיעות?

"לפני שנתיים בערך, במהלך הפלגה ארוכה בדרך הביתה מהאיים הקיקלאדיים ביוון, שייטנו בן זוגי ואני לבדנו בסירת מפרשים בלילה בלי ירח, בים גלי. לפתע ראינו שמתקרב אלינו משהו שנראה כמו אחת מאניות התענוגות העצומות שחותכות את הים התיכון במהירות מטורפת ובאורות מסנוורים. היה ברור לנו שהיא לא מבחינה בנו. ברוח העזה התקשינו להוריד את המפרשים ולהימלט ממנה במלוא הכוח, ולבסוף הצלחנו להתחמק ממש על חוט השערה. היה לפחות רגע אחד שבו היינו משוכנעים שאנחנו אבודים. רק לנוכח הזריחה היפהפייה הצלחנו להירגע. כל כך שמחנו שאנחנו בחיים".

מה המקום שהותיר בך את הרושם העמוק ביותר?

"יער עצי לבנה, לא רחוק ממוסקבה, בסתיו. בבת אחת הפכו עשרות יצירות ספרות של גדולי הסופרים והמשוררים העבריים וכמובן הרוסים מעולם כלוא במילים לדבר-מה ממשי. לפני חמש שנים, כשהתחלתי לכתוב את "אשה זרה" (הרומן השלישי של אבירמה גולן שיצא לאור באוקטובר השנה בהוצאת הספרייה החדשה הקיבוץ המאוחד – נ.מ.) חזר אליי הנוף הזה, במלוא מוחשיותו, באמצעות סלבה, הגיבורה האוקראינית שלי".

לאן חשבת שלא תיסעי לעולם?

"לאוקראינה. במשך ארבע שנים, כשכתבתי את הספר, ערכתי תחקיר גדול על הארץ המרתקת הזאת אבל לא רציתי לראות אותה בדמותה האמיתית. משהו עוצר בעדי עד היום מלנסוע לשם ולבקר במקומות שבהם אמי נולדה וגדלה וסיפרה לי עליהם סיפורים רוויי געגוע. העדפתי שתישאר זיכרון מעורפל. חומרים של אגדה. אולי עכשיו, כשכבר העליתי את הגעגוע הזה על הכתב, אוכל לנסוע לשם".

לאן את מתכננת לנסוע בעתיד?

"ודאי אפליג שוב ושוב בים התיכון, אבל כבר שנים שאני חולמת על טיול ארוך שיתחיל באנגליה וימשיך לווילס, סקוטלנד ואירלנד, כולל הים והאיים. זה באמת חלום".