היפסטר נכנס לבר: ערב הסטנדאפ המיותר חוגג חמש שנים

ב־2014 נדחסו תם אהרון, גיא אדלר ועמית קלינג למכונית של ירמי שיק בלום בדרך להופעה בחיפה. קצת לפני הכניסה למנהרות הכרמל הם החלו לתהות בקול רם איך יכול להיות שאין מקום בתל אביב שבו קומיקאים יכולים לעלות לבמה ולבדוק חומרים. במקום להמשיך להתמרמר, הם החליטו להרים את הכפפה. "זה קרה מהר מאוד", נזכר שיק בלום חמש שנים מאוחר יותר, "אני חושב שתם דיבר עם הנסיך, שם הייתה ההופעה הראשונה, ומיד אחריה העתקנו את מקומנו להר סיני שהפך לבית הראשון שלנו".

הם כינו זאת "מעבדה לכתיבת הופעה", מעין מכבסת מילים לבמה פתוחה, ובהמשך העניקו את השם "ערב הסטנדאפ המיותר". "אמרנו, זה יהיה בשבילנו, כדי שנוכל לבדוק חומרים לפני הופעות. פשוט הגענו להר סיני בלי איוונט ובלי כלום. בערב הראשון אמרתי טוב, מי רוצה להופיע? היו עשרה אנשים בקהל. זה היה ממש כמו חוג, אבל מאוד אנרכיסטי וספונטני. מיטל שפירו למשל הופיעה בפעם הראשונה אצלנו והיא הייתה מדהימה".

"באמת ישבתי בקהל לפני שהיו נרשמים מראש, מי שרצה הרים יד ועלה. וזה לא שנהיה לי אומץ, היד שלי פשוט הרימה את עצמה. עליתי לבמה והקראתי מהטלפון", נזכרת שפירו, "ואז הקהל צחק. ואני לא האמנתי. זה היה לי הכי כיף בעולם ורק רציתי עוד ועוד מהדבר הזה".

השמועה על הבמה הפתוחה בהר סיני פשטה כמו התקף צחוק מידבק, ומה שהתחיל כחוג אקסקלוסיבי ו/או "שכונתי" בהווייתו הפך במהרה לבמה פתוחה של סטנדאפיסטים מכל גווניו של הספקטרום הקומי. אנשים גדשו את המקום. שיק בלום הקדים לפני כל במה פתוחה כדי לרשום אנשים, ואז, כשהבינו שהקהל עולה על גדותיו, החלה ההרשמה בפייסבוק.

בצוק איתן נפל דבר. "המיותר התפוצץ. זה היה באחד הערבים של המבצע הצבאי, מאה איש הגיעו יחד עם חנוך דאום ואורן חזן. הייתה אווירה מוזרה, מגניבה ומעניינת. ואז התחלנו למסד את העסק", אומר שיק בלום בסרקזם דק. "בערך באותה תקופה הבנו שיש צורך עצום של אנשים להופיע ומעט אופציות. היום אני יכול להגיד שיש משהו קהילתי בסטנדאפ בתל אביב, שייצר לא מעט חברויות ושיח. בכלל, יש סטיגמה על הסטנדאפ האלטרנטיבי־היפסטרי שהוא יותר סיפורי ואישי לעומת הסטנדאפ הקלאסי שהוא מהיר ופאנצ'י וברור. אבל אני חושב שהיום דברים התערבבו. רואים את זה גם דרך החברויות שהתערבבו וכמובן בחומרים".

"בזמן צוק איתן 100 איש הגיעו יחד עם חנוך דאום ואורן חזן. הייתה אווירה מוזרה, מגניבה ומעניינת. ואז התחלנו למסד את העסק" – ירמי שיק בלום, ממייסדי הליין

הפופולריות של המיותר נסקה. התקשורת הכתירה אותם כ"דור הסטנדאפ החדש", שחלוציו קצרו הצלחה שחצתה את השיח המקומי ואת הגבולות הגיאוגרפיים של תל אביב. כיום נמנים עם מארגניו תומר פישמן, חן זאוסמר, יונתן עמירן, דניאל בוקס, קלינג ושיק בלום. "מבחינה מגדרית חשוב לנו שיהיה כמעט כל ערב שוויון מגדרי בליינאפ ושכמה שיותר בנות יופיעו", אומרת זאוסמר, שכל שנה קוראת לבנות לבוא "אפילו שזה קשוח ומפחיד". שפירו ממהרת להוסיף: "לפני המיותר הייתי בסטייט אוף מיינד שאין בנות בסטנדאפ. שזה רק של בנים, ושסטנדאפ זה בדיחות 'חמותי'. המיותר גרם לי להבין שיש סטנדאפ אחר, שיש מקום גם לנשים ולבדיחות של בנות".

בחמש השנים שהוא קיים עבר המיותר בתים רבים. הוא התחיל בהר הבית (שהיה חלק מההר סיני), שנסגר כשהפכו אותו לסנטה קתרינה. אחר כך, כשגם חלקו השני של ההר סיני הולאם לטובת המסעדה האופנתית, עברה הבמה הפתוחה להוסטל 51. משם – לאוצר, תור הזהב של המיותר. באוצר גדל הקהל והחלו להעלות ערבים מיוחדים כמו רוסט באטל, ערב נקמת המערכונים וליין הופעות היחיד. משנסגר המקום, רבים הרגישו שמשהו בסצנה קצת מת.

בעוד אחדים התאבלו, אחרים זיהו ההזדמנות. יונתן ליפיץ, מבעלי הכולי עלמא, יצר קשר עם מארגני המיותר והציע להם את הבר־מועדון הפופולרי בעיקר בקרב תיירים כמועדון הבית. במיותר קפצו על ההצעה. "במקרה יצא לי להיות בפוקוס באותו רגע ולראות שיש פה הזדמנות, הייתי בזמן הנכון ובמקום הנכון ואני שמח שהם זרמו אותי", מודה ליפיץ. "יצרנו להם חלל משלהם. חילקנו את הכולי לשני אולמות. התאמנו את עצמנו אליהם אבל גם הם אלינו, ונוצרה אחלה הרמוניה".

"בחמש השנים האלה הפך המיותר לאחד הדברים המכובדים בחיי", אומרת שפירו, "יש אנשים שהגיעו למיותר כדי לנסות בדיחות להופעות, אבל אני רק רציתי להרגיש חלק מהדבר הזה, עם אנשים מצחיקים ומיוחדים".

חגיגות 5 שנים לערב הסטנדאפ המיותר יערכו בכולי עלמא ב-17.6 (יום ב'). הכניסה חופשית