לא, זה לא בהכרח פוליטי: 6 דברים שלמדנו מחצי גמר האירוויזיון

1. הקונספט המקורי של האירוויזיון עדיין תופס

אחרי שנת קורונה שבה בוטל אירוויזיון 2020, משדר חצי הגמר אתמול סימל יותר מהכל את תחילת החזרה לשגרה. בעוד שחלק גדול מאירופה עדיין נאלץ להסתגר בבתים ומדינות עוד לא פתחו את הגבולות מחדש – המראה של כל האמנים מכל המדינות על במה אחת נתן כמה רגעים של קרבה ושל ביחד – בדיוק המטרה של האבות המייסדים לפני יותר מ-60 שנה, כשהאירוויזיון נוצר במטרה לאחד את אירופה המדממת של אחרי מלחמת העולם השנייה. גם ברמה הלאומית, התחרות נתנה למדינה שלמה קצת אסקפיזם ונחת מהצרות מבחוץ ומבפנים – ללא הבדל השקפה או דעה פוליטית.

אנחת רווחה נשמעה אמש באירופה עם הישמע אות הפתיחה של האירוויזיון, אצל הצופים בבית ובעיקר אצל האמנים. 11 מתוך 16 המשתתפים אתמול היו אמורים להשתתף באירוויזיון בשנה שעברה, ביניהם עדן אלנה שלנו ולהקת The Roop מליטא שזכו בכבוד לפתוח את החגיגה לשאגות הקהל.

ליטא. הקהל והלהקה בלופ של אקסטזה שמזין אחד את השני

2. לאירוויזיון מקום חשוב בתרבות הפופולרית בישראל, גם בימינו

זכייתה של דנה אינטרנשיונל ב-1998 העלתה את קרנה של תחרות האירוויזיון בישראל בעיני הציבור והוביל לרצף שבו רשות השידור הישראלית העזה לשלוח לתחרות שירים פופיים ועכשיווים – דיווה, יום הולדת ושמייח. הכישלון של שמייח (מקום 22) בתוספת אינתיפאדה שלחה את ישראל ל-14 שנות אירוויזיון של שירי שלום, אחווה ולייט א קנדל בתקופה בה האירוויזיון פרח מה שהוביל למקומות נמוכים שלא אפיינו את ישראל עד אז (עד 2000 ישראל סיימה מחוץ לעשירייה הראשונה רק 7 פעמים מתוך 23).

באותם שנים, האירוויזיון היה נחלתם של החובבים בלבד, ובשנת 2010, ערב חצי הגמר הראשון, התראיינתי בתכנית "סטטוס" בהוט3 לקראת התחרות. מולי ישב לירון תאני, והתווכחנו האם האירוויזיון עדיין רלוונטי או שהוא מאורע מיושן ששייך לסבנטיז ולאייטיז? טענתי שבמדינות שלוקחות את העניין ברצינות ושולחות שיר שהעם בבית עומד מאחוריו התחרות זוכה לאחוזי רייטינג גבוהים במיוחד ושאין ספק שהתחרות רלוונטית. בשנת 2015, עם תחילת שיתוף הפעולה בין הכוכב הבא לאירוויזיון, ובמיוחד לאחר זכייתה של נטע והאירוח של האירוויזיון בתל אביב, חזרה התחרות להיות חלק רלוונטי מהתרבות הפופולרית הישראלית שמקבלת אחוזי צפייה נאים ומקום של כבוד במימז של הפשוטע ובשאר התייחסויות ברשת. עכשיו רק צריך לדאוג שזה ימשיך ככה גם בשנים הבאות (שמעתם את זה, כאן?).

אירלנד. "למה מיה דגן מייצגת את אירלנד?" – בדיחה שנשמעה בלא מעט בתים בישראל אמש, מה שיצר חיבור נהדר בין המב"סית הקשוחה מ"המפקדת" לאירוויזיון

3. לארח אירוויזיון זו המתנה המקצועית הכי גדולה שמשלחת יכולה לקבל

בשנת 2016 נסעתי לוינה כדי לסקר את תחרות הקדם אירוויזיון של אוסטריה, שנתיים אחרי זכייתה של קונצ׳יטה ושנה אחרי שהאירוויזיון נערך באותה עיר ממש. נדהמתי לראות הפקה מקצועית מבחינת רמת השירים והצילום במדינה ששנתיים קודם לכן עוד נחשבה אחת הכושלות בתחרות. "האירוח לימד אותנו איך נאמבר אירוויזיוני צריך להיראות ואיך עושים את זה כמו שצריך", אמר לי אחד מאנשי ההפקה האוסטריים, דבר שניכר לטובה בעבודת המשלחת הישראלית השנה, שידעה בדיוק איך לביים את Set Me Free ולדעת איזה תיקונים צריך לעשות בין חזרה לחזרה. במבחן התוצאה? אפס טעויות. כל שוט היה במקום ועדן לא התבלבלה וידעה בדיוק מה היא עושה ולאן להסתכל ומתי. לפעמים זה בדיוק מה שעושה את ההבדל בין מקום בגמר לטיסה הביתה ביום רביעי בבוקר, בעיקר אם מדובר בחצי גמר קשה במיוחד. אפשר להשוות את ההופעה של עדן להופעה של קרואטיה, שחווה רנסנס אירוויזיוני ושלחה לתחרות את השיר הכי עכשיווי בתולדותיה. לדעת רבים התחרתה קרואטיה עם עדן על אותו מקום בגמר בשל הדמיון בין השירים וההופעות, ולבסוף נשארה בחוץ.

קרואטיה. בסוף עלתה לגמר המדינה שהעמידה הופעה יותר מדויקת

4. זאת לא בושה לשיר בשפה שלך

בשנים האחרונות יותר ויותר מדינות מחליטות לחזור הביתה ולהיות נאמנות לשפתן, ומחצי הגמר שנערך אתמול עלו שתי המדינות שהשפה העיקרית של שירן לא הייתה אנגלית – רוסיה ואוקראינה. במסיבת העיתונאים שנערכה לאחר חצי הגמר פנתה מניז׳ה, נציגת רוסיה, לציבור הרוסי ואמרה: ״רוסיה, תכבדי את השפה שלך. בואו נשיר ברוסית יותר כי השפה הרוסית מאוד מלודית ואני גאה לשיר ברוסית״. בחצי הגמר השני מחכות לנו סרביה, אלבניה, שוויץ ודנמרק שישירו בשפתן (דנמרק לראשונה מאז שבוטל חוק השפה ב-1999) – אז אולי גם אנחנו יכולים לשלוח שוב שיר בעברית מלאה?

אוקראינה. זונחת לראשונה בתולדותיה את האנגלית ושרה באוקראינית מלאה – זה חלק מהקסם

5. האירוויזיון הוא לא רק לאמנים מתחילים

יש נטייה לאמנים ותיקים להימנע מלהשתתף באירוויזיון בטענה שהשתתפות כושלת יכולה להיות נשיקת המוות לקריירה, ועל כן הרבה מדינות שולחות לתחרות אמנים בתחילת דרכם ו/או יוצאי ריאליטי שירה. אתמול עלתה לבמה להקת הטריפ-הופ הבלגית Hooverphonic הידועה בעיקר בזכות הלהיט "Mad About You" משנת 2000 ועשתה את מה שהיא יודעת לעשות. בין כל גווני הכחול-סגול, השיר האפלולי והבמה השחורה בלטה לטובה והלהקה הוכיחה לאירופה ולעולם שגם אחרי 26 שנות פעילות, ללא שטיקים או שיר "אירוויזיוני" עדיין אפשר להיות רלוונטיים, לזכות באהדת הקהל והשופטים ולעלות לגמר. בקרוב אצלנו?

בלגיה. מחזירה אותנו לתחילת שנות ה-2000 ומשאירה אותנו ב-2021 בו זמנית

6. אפשר להוציא מהלקסיקון את המונחים ״זה הכל פוליטיקה״ ו״כולם אנטישמים״

עם זכייתן של פורטוגל ב-2017 (לראשונה מאז החלה להשתתף ב-1964), ישראל ב-2018 והולנד ב-2019 (לראשונה מאז 1975) הוכיחה שגם מדינות ללא שכנות שמחלקות נקודות בנדיבות יכולות לנצח באירוויזיון ושאי אהדה כללית כלפי ישראל לא מנעה מאירופה לתת לישראל את המקום הראשון. זה ניכר במיוחד אתמול, כאשר בין גל התבטאויות של מפורסמים כנגד ישראל והפגנות ברחבי אירופה, החליטה היבשת לשים את כל זה בצד ולהעריך את הביצוע הנהדר של עדן והמשלחת – במה שנראה כמו העלייה לגמר הכי מתוקה של ישראל מאז ומעולם.

עוד מדינה שמנסה להילחם בפוליטיקה האירוויזיונית ולזכות לראשונה בתולדותיה מאז החלה להשתתף ב-1971 היא מלטה, שתולה את תקוותיה בדסטיני בת ה-18 שכבר הספיקה להביא לאי הים תיכוני ניצחון בתחרות האירוויזיון ג׳וניור בשנת 2015, וסגרה אתמול את חצי הגמר בשיר פופ מהוקצע לתפארת עם נגיעות אלקטרו-סווינג.

מלטה. נתראה על החוף בוולטה בשנה הבאה?

במסיבת העיתונאים שנערכה אתמול לאחר חצי הגמר הגרילה עדן את עצמה לשיר בחלקו הראשון של הגמר (שירים 1-13). מספר השיר המדויק ייוודע לאחר חצי הגמר השני מחר בערב (22:00, כאן11). הגמר גם הוא ישודר בכאן11 במוצאי שבת בשעה 22:00.