"למרות גל הלהקות שהגיע אחרינו, קשה לנו לקחת בעלות על זה. פשוט ביטאנו תדר מסוים"

בשנים האחרונות שוטף את עולם האינדי גל שאפשר לכנותו "פוסט טאטרן". להקות אינסטרומנטליות שהגיחו לאוויר מועדוני ההופעות בתל אביב ולפסטיבל אינדינגב מייד לאחר שטאטרן פרצה לתודעה ולפלייליסט יום של גלגלצ. טאטרן עצמם מנגנים את הגרסה שלהם לפיוז'ן אינסטרומנטלי כבר כשש שנים, אבל רק עכשיו הם נכנסים לאולפן להקליט את אלבום הסטודיו השני שלהם, אחרי אלבום סטודיו ועוד שני אלבומים שהוקלטו לייב. עד פניו מדובר בטריו פשוט, של גיטרה (תמוז דקל, 26), בס (אופיר בנימינוב, 26) ותופים (דן מאיו, 27). ועדיין, אי אפשר באמת להגדיר מוזיקלית את ההרכב הזה, שנע בין ג'אז, רוק מתקדם ומוזיקה אלקטרונית.

דקל ובנימינוב (מאיו נעדר מהריאיון לרגל הופעה עם אסתר רדא בלונדון) לא מוכנים להתחייב לגבי שום דבר שיהיה באלבום החדש שצפוי לצאת במהלך 2018, אבל כן מתחייבים להוכיח שוב שב-2017 הרכב אינסטרומנטלי יכול למלא את הבארבי, שאליו הם מגיעים ביום שלישי הקרוב. הם כבר עשו את זה לא פעם. חוץ מזה, בסוף אוקטובר הם עומדים לארוז מזוודה ולצאת לסיבוב הופעות אירופאי.

>> האזינו: הפלייליסט של טאטרן

אז איך בעצם להקה אינסטרומנטלית מצליחה להצליח ככה, ועוד בישראל?

בנימינוב: "אני חושב שאלה הרבה גורמים שפשוט באים ביחד. זה קשור לזה שיש בינינו חיבור חזק, וקשה להתעלם מחיבור כזה. זה מורגש גם במוזיקה. חוץ מזה, נראה לי שזה גם תיזמון, מתי משהו בא לעולם".

דקל: "נכון, אבל אני חושב שזה לא מקרי. זה לא שפשוט צפנו בחלל וראינו במקרה איזשהו כוכב. לא. יש איזה תדר, משהו באוויר, והוא קיים ואף אחד לא המציא אותו. אתה יודע, יש אמנים שפשוט קולטים את התדר הזה שבאוויר, עולים עליו ואז הם מבטאים אותו. בגלל זה לפעמים באים אנשים שמרגישים ש'וואו, זה בדיוק במקום הנכון ובזמן הנכון'. זה פשוט מישהו עם פה גדול ומגבר חזק שעלה על התדר הזה ונתן לזה ביטוי. בגלל זה, למרות גל הלהקות שהגיע אחרינו, קשה לנו לקחת בעלות על זה, כי זה כמו הביצה והתרנגולת, פשוט ביטאנו תדר מסוים".

אתם ידועים בתור להקת הופעות, איך זה לחזור להקליט באולפן? אתם מנסים לשמר משהו מהלייב?

דקל: "לגמרי. כשאנחנו מנגנים לייב המוזיקה קורית במאה אחוז. כבר מהאלבום הראשון השתרש אצלנו העניין שגם כשאנחנו מקליטים באולפן אנחנו לא עושים את זה בצורה המסורתית של שיר-שיר. זה מוריד לנו את כל הוייב והאינרציה של הניגונים. אז אנחנו פשוט עושים סשנים של הקלטה, ממש כמו הופעה עם סט ליסט, מתוך כל הסשנים האלה אנחנו בוחרים את החתיכות שאהבנו, חלק מזה אפילו דברים שנוגנו ברצף".

ואיך נוצר הסגנון המוזיקלי המיוחד שלכם? זה היה ככה מהחזרה הראשונה שלכם?

בנימינוב: "האמת שכן. כל אחד הגיע מרקע אחר. אני הייתי חזק בג'אז, דן היה במטאל ותמוז היה הרבה בבית. לתמוז ולי הייתה להקה משותפת".

איך קראו ללהקה?

שניהם עונים סימולטנית: "מממ…לא משנה!", מתחילים לצחוק ולהאדים פנים.

בנימינוב: "בכל מקרה, גם שם הרגשתי שבתוך הלהקה הגדולה הזו אלה אנחנו שמנגנים יחד. אז קבענו לנגן עם דן על התופים, וזה הרגיש שזה תמיד היה שם, מהרגע הראשון היה חיבור מיוחד והרגשתי שאני חווה דברים שלא חוויתי עם האנשים האלה. אני זוכר שבאחת החזרות הראשונות בתל אביב החשמל הופסק. אז תמוז ודן החליטו פשוט לנגן ברחוב וכולנו הינו ממש על זה. אני לא ראיתי מישהו אחר מתנהג ככה בזמן חזרה אבל הם היו אנשים כל כך אאוט מבחינתי שזה פשוט היה נראה לי הגיוני".

בנימינוב: "גם נכון אבל הסיבה אולי הראשונה היא בכלל אייל בסון (מנהל הלהקה, א"ס)".

דקל: "אני חושב שבלי אייל לא הינו מגיעים למצב שבחורה חמודה מצ'כיה מראה לי שיש לה על פרק כף היד קעקוע של הלהקה ושבדרום אפריקה מתחיל להיבנות בסיס מעריצים או שאנחנו מופיעים כהד ליינרים בפסטיבל ענק. זה מטורף".

מה הייתם אומרים למי שמכיר רק את גרסת הכיסוי שלכם ל"סטרוברי פילדס פוראבר"?

בנימינוב: "אתה לא מכיר את טאטרן".

ולמי שרוצה לדעת למה קורים לכם טאטרן?

בנימינוב: "אנחנו בכל ראיון אומרים משהו אחר", הוא צוחק.

דקל: "אם תחפשו את המילה האחרונה במילון, תמצאו… למרות שחשוב להגיד שאנחנו כותבים את זה עם ט-א-ט כי יש משהו בסאונד של המילה שמשדר לך אנרגיה קדימה".

בנימינוב: "חוץ מזה, אני באמת תתרן אז זה נכנס לחיים של כל הלהקה".

טאטרן, בארבי, קיבוץ גלויות 52 תל אביב, יום שלישי (12.9) 20:30, כרטיסים החל מ-75 ש"ח

[interaction id="59b5224dc7f3960001a143ec"]