"ספורטאים מגיעים וחושבים שהם הולכים לאכול את זה בלי בעיה. בסוף הם מופתעים"

מה מיוחד בשכונת המגורים שלך בעיר?
“אני גרה באזור ליד ביצרון כמעט שנתיים. זה סוג של קיבוץ קטן בתל אביב – שקט, משפחתי, נעים ואפילו יש חניה, דברים שהם חריגים בתל אביב".

כמה זמן את פועלת בתחום?
“אני עושה אקרובטיקה 15 שנים, מכיתה י"ב. התחלתי במקרה, תמיד רקדתי ויום אחד הכרתי מישהי שהכירה לי את התחום. מהרגע הראשון זו הייתה התמכרות".

מה לומדים לראשונה?
“כולם מופתעים מכך שפשוט ישר מתחילים. אם זה על הבד, הטיסו, לומדים לטפס ולומדים תרגילים ראשונים כמו טרפז. מתחילים מתרגילים, צוברים טכניקה, ולאט לאט הגוף מתחזק. מהרגע הראשון יש חוויית הצלחה של תרגילים יפים שאפשר לצלם".

ואדם שאין לו בכלל שרירי ידיים?
“יהיה לו קשה מאוד לטפס, אבל לומדים את הטכניקה ומקסימום תוך כמה שיעורים מצליחים להשתלט על העניין. זה תמיד יהיה קשה, גם לבן אדם חזק. הרבה פעמים מגיעים ספורטאים שחושבים שהם הולכים לאכול את זה בלי בעיה ובסוף הם מופתעים מכמה שקשה להם ומכמה שמרגישים את זה על הגוף".

מהן הסכנות?
“כמו בכל פעילות גופנית יש פציעות ספורט. אני גם פיזיותרפיסטית אז זה משתלב באימונים ואני מזהירה ויודעת איך להתמודד. מובן שיש את הסיכון של הגובה שהוא חריג ביחס לאימונים אחרים, אבל עם תלמידים אנחנו לא מגיעים לסיכון כזה, עולים לגובה רק שיש השגחה, מזרן מתחת ורק אחרי שתרגלו בגובה נמוך הרבה פעמים".

מה הגובה הכי גבוה שנתלית ממנו?
“עשיתי מופע מנוף בגובה 30 מטר. הפעם הראשונה הייתה בפסטיבל עכו לפני כמה שנים, ומאז הופענו עם זה מכל מיני מקומות, מובן שאנחנו מאובטחים אבל הגובה מורגש. בצורה אנושית מאוד, רגע לפני שאני עולה לגובה אני דרוכה יותר, אבל כשמתחיל המופע את בפוקוס על המופע ולא חושבת על הגובה".

את ובן הזוג שלך עבדתם ביחד על פרויקט שבו נתלית מכל מיני בניינים בתל אביב.
“בשלב מסוים החלטנו להשתמש בדף האינסטגרם שלנו (Backyard circus) לשיתוף פעולה אמנותי שלי ושל בן הזוג שלי, צח באשי, שהוא אדריכל. עלה לנו רעיון להפגיש בין העולמות שלנו ולהשתלט על תל אביב. זה התחיל כמשהו מחתרתי, הגענו בשבת בבוקר לכל מיני מקומות לפני שאנשים היו שם. אנחנו לוקחים מקומות בתל אביב ומחיים אותם. צח כל פעם מנסה לקחת מסלול אחר בדרך לעבודה כדי למצוא מקומות חדשים. בכל מקום יש לנו סיפור על מישהו שנתן איזו עצה או פרגן".

יש מיקום שהוא בבחינת חלום עבורכם לפרויקט?
"ביום כיפור צילמנו בגשר איילון, נתליתי מעמוד שם בגובה של כשישה מטרים. הקפדנו לא לנסוע עם רכב וסחבנו הכל על האופניים. זאת הייתה חוויה מרגשת לעמוד על הכביש ולעשות את מה שאני יודעת לעשות. אולי ביום כיפור הבא נכוון לגשר יהודית אם הוא יהיה כבר ערוך לכך".

מה הכי תל אביבי בעינייך?
"אמנות רחוב. אני מושפעת מצח, הוא נורא אוהב את החלק החיצוני – אמנותי בתל אביב, ובזכותו נחשפתי לאמני רחוב תל אביבים כמו Dede ופילפלד, אנשים שמשאירים חותם בעיר".