הפקות הסרטים נעצרו, אבל פרסי אופיר יוענקו כדי להספיק לאוסקר

אסף אמיר, יו"ר האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה, מבין שזה בדיוק הזמן לאלתר, והפרסים יוענקו השנה ללא טקס. "מתייעצים עם חברי אקדמיות בעולם לראות איך הם מתמודדים"

אסף אמיר, יו"ר האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה (צילום: איציק בירן)
אסף אמיר, יו"ר האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה (צילום: איציק בירן)
27 ביולי 2020

בפברואר השנה, כשהמפיק אסף אמיר מונה ליו"ר הוועד המנהל של האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה, הוא לא שיער עם מה יצטרך להתמודד. אחרי תקופה של מתחים בהנהלה הקודמת שהעיבו על פעילות האקדמיה, הוא מתגאה בכך שבהנהלה החדשה, המונה 20 אנשים, יש איזון נכון של חברי איגודים ואנשים לא מאוגדים, וש"בפעם הראשונה מאז הקמתה לפני שלושים שנה, חמישים אחוז מהוועד המנהל הן נשים".

אבל במציאות של היום, התיקון המשמח הזה אינו נושא השיחה. כידוע, פעילותה המרכזית של האקדמיה היא הענקת פרסי אופיר לסרטים שנבחרים על ידי מאות חבריה מכל ענפי היצירה והעשייה הקולנועית והטלוויזיונית. מדי שנה, בהגיע חודשי הקיץ, נערכות הקרנות סגורות לחברי האקדמיה, ואחריהן מגיע טקס הפרסים. בשיאו של הטקס החגיגי מוכרז שמו של הסרט שייצג אותנו באוסקר, ומיד אחריו מתחילות ההתקפות של שרת התרבות.

זאת הייתה השגרה אליה התרגלנו בשנים האחרונות, אלא שאז הגיעה הקורונה ושינתה סדרי עולם. לפני כמה ימים החלו חברי האקדמיה לצפות בסרטים בסטרימינג, ולא בסינמטק תל אביב כמקובל, ועל טקסים מרובי משתתפים אין מה לדבר. לכן פניתי אל אמיר, שהפיק בין השאר את "החיים על פי אגפא", "כנפיים שבורות" ולמלא את החלל", לשאול מה עושים.

"מאז שהקורונה נכנסה לחיינו אנחנו צריכים לאלתר", אומר היו"ר החדש. "בהתחלה חיכינו לראות מה קורה עם האקדמיה האמריקאית וראינו שהם בחרו לעשות את ההקרנות בסטרימינג. קיווינו שנוכל בכל זאת לעשות לפחות הקרנה אחת בסינמטק לכל סרט, אבל יומיים שלושה אחרי שיצאנו לדרך הם שוב סגרו את הסינמטק. אז אנחנו מתנהלים באופן מודולרי. כל הזמן בודקים את עצמנו ומחפשים פתרונות".

"דחינו את התחרות בהתאם לזמנים של האקדמיה באמריקה, שם העבירו את הטקס מפברואר ל-25 באפריל. אנחנו דחינו בפחות מחודשיים, כדי שזה ייתן לסרט הזוכה קצת יותר זמן להתמודד על תשומת ליבם של חברי האקדמיה האמריקאית. הסרטים הישראליים תמיד מגיעים ללוס אנג'לס סמוך לזמן בחירת הסרטים המתמודדים בקטגוריית הסרט הזר, ותמיד שואלים אותנו 'למה הגעתם רק עכשיו?' סרטים מארצות אחרות מגיעים חודשים קודם לכן, אחרי שזכו בפרסים בכל העולם וצברו מוניטין. כשאתה עורך את הטקס בסוף ספטמבר, בדרך כלל כבר למחרת המפיק והבמאי נוסעים ללוס אנג'לס ומגלים שהמרוץ החל מזמן. שנים שמדברים כאן שצריך להקדים את הטקס, אז כרגע אנחנו מכוונים לאוקטובר, אבל אי אפשר לקבוע תאריך סגור, כי זה משתנה כל הזמן. לפני שבוע דיברנו עם פסטיבל ירושלים לעשות אירוע. הוא בוטל. דיברנו עם פסטיבל חיפה. מבוטל. קשה לתכנן חודשיים קדימה ולהגיד שזה מה שנעשה".

גיא נתיב וג'יימי ריי ניומן מקבלים את האוסקר על Skin (צילום: Getty Images)
גיא נתיב וג'יימי ריי ניומן מקבלים את האוסקר על Skin (צילום: Getty Images)

בשנים קודמות רק הסרטים התיעודיים נצפו באופן סדיר בסטרימינג. השנה כל הסרטים בסטרימינג. המערכת שלכם עומדת בזה?
"האקדמיה עושה פעילות כל הזמן. יש לנו פרויקט של 'סרט נע' – הקרנות סרטים ומפגשים עם היוצרים בכל הארץ. בזמן הקורונה העברנו אותו לזום. אז דבר ראשון השקענו בשדרוג המערכת שלנו, כשהבנו שזה גם ישמש אותנו לתחרות עצמה. כשסרט שלא הוקרן אף פעם על מסך גדול עולה ישר לסטרימינג, יש חשש שהוא יזלוג מהמערכת. לכן בנינו מערכת שגם גופי קולנוע מסחריים כמו קולנוע לב משתמשים בה, ואנחנו במקום בטוח מבחינה זו. זה כמובן מצער ומתסכל עבור היוצרים שלא תהיה לסרטים הקרנה על מסך גדול. הקרנות האקדמיה הן בדרך כלל הפנינג שבו התעשיה נפגשת. אבל לא הרמנו ידיים ואנחנו עדיין מחפשים דרכים להציג את הסרטים על מסך גדול. הכל אלתורים. יש את הרעיון של הדרייב אין אבל הוא לא נראה לי כי הוא מאוד יקר. אולי נעשה הקרנות במתכונת מצומצמת. אנחנו מתייעצים עם מפיקים ובמאים, ועם חברי אקדמיות אחרות בעולם לראות איך הם מתמודדים".

עד עכשיו דיברנו על סרטים שכבר הושלמו. מה לגבי העתיד?
"הקולנוע ספג מכה. חוץ מהעובדה שכל בתי הקולנוע נסגרו, יש סרטים שצילומיהם נפסקו. ולצאת לדרך עם סרטים חדשים זה מאוד מסובך כי בלי ביטוח אי אפשר לצאת לצילומים. למשל, סרט שאני עושה עם ישראל ברייט ושאדי סרור (הבמאי של 'אוויר קדוש') נעצר. יש דיבור שחלק מהכסף של חוק הקולנוע ישמש כדמי ביטוח, אבל אין לכך קריטריונים. האיגודים המקצועיים והקרנות נמצאים בשיחות עם משרד התרבות ומשרד האוצר לראות איך יוצאים מהמצב הזה. אין יותר השקעות ממשקיעים פרטיים, כמו יונייטד קינג. אין קופרודוקציות. כך שמצד אחד התקציבים נפגעו, ומצד שני העלויות גדלות – כדי לצלם סרט במצב הנוכחי יש צורך בתוספת של כ-25 אחוז לתקציב.

"בדרך כלל על סט של סרט רצים קדימה ולא שוקלים כל צעד. עכשיו צריך להיזהר. כדי לשמור על תנאי בטיחות, סרט שהיה יכול להצטלם ב-30 יום צריך עכשיו כ-35 ימים. אתה לא יכול לקחת ארבעה אנשים במונית לצילומים. אתה לא יכול לשים 12 אנשים סביב שולחן. זה דורש שינויים בחדרי האיפור, בקייטרינג. ומספיק שמישהו נכנס לבידוד, מה עושים? אנחנו מקווים שמשרדי התרבות והאוצר יבינו את החשיבות ויאפשרו לנו לצאת לצילומים. במקום שאנשים ישבו בבית ויקבלו דמי אבטלה, יותר פשוט שהמדינה תעזור לנו לצאת לצלם סרטים. מדובר גם במאות ספקים שאינם קשורים לתחום – קייטרינג, הסעות, תפאורה. בשונה מהתיאטראות, אנחנו יכולים עקרונית לצאת לצלם, רק שאין לנו את האקסטרה הנדרש".