הדוג-ווקר שקרא לכלבה שלו על שם בר רפאלי

יגל בר קמא, 49, עזב את עבודתו כצלם פפרצי כדי להיות דוגווקר

יגל בר-קמא. צילום: איליה מלניקוב
יגל בר-קמא. צילום: איליה מלניקוב
25 באוגוסט 2016

סטטוס

רווק

גיל

49

תעסוקה

דוג ווקר

מאיפה אתה במקור?

"אני מתל אביב, נולדתי וגדלתי ברחוב גורדון ליד הים עוד לפני שהייתה טיילת והיו שם רק סלעים. ביסודי עברנו לאזור כיכר המדינה ומאז אני שם".

איך הגעת לתחום הדוגווקינג?

"תמיד אהבתי בעלי חיים. הייתי צלם פפרצי במשך עשר שנים, וכשאינסטגרם ופייסבוק הפכו לפופולריים, ההכנסה התחילה לרדת וחיפשתי מקצוע לעת צרה. הגעתי לקורס משולב של טיפול בעזרת כלבים ואילוף כלבים, ובמהלך הלימודים נחשפתי לתחום הדוג ווקינג. אמרתי לעצמי: נפתח דף עסקי בפייסבוק, זה יעזור לי בסטאז' ונעשה כמה גרושים תוך כדי הלימודים. לא הייתה לי דרך לצפות את מבול הלקוחות שהגיע. דוגי ווקי היה כל כך מוצלח עד שגם אחרי שקיבלתי תעודה אני כמעט לא עוסק בתחום ההתמחות שלי. אני עובד כל השבוע וזאת הפרנסה שלי".

וממה אתה נהנה יותר, מצילום או מכלבים?

"אפשר להגיד שמשניהם באופן שווה. לא זנחתי את הצילום, הוא נעשה לתחביב ואני הולך עם מצלמה קטנה כל הזמן. לפעמים תוך כדי טיול עם הכלבים אני מזהה סלב ומצלם. אני מנסה לשלב בין השניים ומצלם גם את הכלבים שאני מוציא".

יש לך כלבים?

"יש לי כלבה אחת בשם בר, בורדר קולי מעורבת עם פוינטר. מובן שאימצתי אותה ולא קניתי ומובן שהיא נקראת על שם בר רפאלי".

יש לך חולצה שכתוב עליה: "בדרך לעוד כלבה מרוצה". הסבר ונמק.

"יש לי גם חולצה שכתוב עליה 'איך הנביחה שלי?', אבל היא עשתה פחות בלגן. פעם פנתה אליי אשה ואמרה לי שזה פוגעני ולא יפה, אז במקום להיעלב אמרתי לה שאם היא חושבת שהיא כלבה, הבעיה אצלה. אני באמת בדרך לעוד כלבה מרוצה".

במה שונים בעלי הכלבים התל אביבים מהשאר?

"יש כאן יותר מודעות לכלבים. בתל אביב אזרחים יתערבו אם יראו כלב במצוקה. בערים אחרות אני לא בטוח".

מה אתה חושב על בעלי כלבים שלא מצליחים לפנות להם זמן לטיול?

"יש לקוחות שבאמת אין להם זמן בגלל עבודה, ויש כאלה שפשוט עצלנים. אין לי בעיה שיהיו עוד 100 כאלה, זה בסדר גמור והעיקר שדואגים לכלב".

מה חסר לך בחיים?

"אני אשמח לזוגיות. אני כבר בן 49 והגיע הזמן, אבל היא חייבת לאהוב בעלי חיים כמובן".