יד אליהו: חיי הקהילה תוססים, אבל מה עם מערכת החינוך באזור?
הזוגות הצעירים המהגרים לשכונת יד אליהו ייסדו בה חיי קהילה תוססים, אולם רובם עדיין לא ששים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הקיימים באזור. לאן מועדות פניה של השכונה היחידה בתל אביב שבה עדיין לא ניתן להשיג אספרסו?
לפני כשלוש שנים החליטו אשת יחסי הציבור מורן פז ובן זוגה לעזוב את הלב הסואן של תל אביב לטובת שכונה ירוקה ושקטה שבה יוכלו לגדל את בתם התינוקת. "גרתי בערך שבע שנים בלב העיר, והיה נראה שאין שכונה אחרת", מספרת פז. "בדקתי איזו שכונה בשיפולי העיר קרובה יותר להבימה בקו אווירי, ויצא יד אליהו".
>> בתי הספר הכי מיוחדים באזור תל אביב
לאחר שעמדה השכונה בסטנדרט המרחק, עשתה פז את דרכה לארכיון העירייה וחקרה על יד אליהו, שאבן הפינה הונחה בה בימי המנדט הבריטי. פז מיפתה את האוכלוסייה ביד אליהו מאז כינונה, התוודעה לשנים שבה הייתה נחשבת ליוקרתית ועד לשקיעתה בשנים שבאו לאחר מכן והטביעו בה מוניטין מפוקפק שהיה עדיין של השכונה עד לא מזמן. אולם גם עבודת התחקיר המאומצת שעשתה לא הרגיעה את כאבי הפנטום שהביאה העזיבה את מרכז העיר. "כשעברנו אמרתי: מה עשיתי, הרסתי לעצמי את החיים. אבל אחרי תקופה קצרה הבנתי שדווקא עליתי ברמת החיים".
פז ומשפחתה הם חלק מגל הגירה מתחדש לשכונת יד אליהו, שניצניו הופיעו לפני כעשור ומאז הוא מתחזק והולך. משפחות צעירות רואות בשטחים הפתוחים ובגינות המרובות מקום אידיאלי לקיים חיי משפחה, דקות ספורות ממרכז העניינים ועם חניה בשפע. "מה שעדיין מוזר לי, זה שלמרות שמדובר בשכונה הגדולה ביותר בתל אביב, אין כאן אפילו בית קפה אחד", חושפת פז פרט מידע שעשוי להיות מטלטל בשביל תושבים רבים.
תרגיל בהתעוררות
אבל אולי דווקא הפרדוקס הבלתי נתפס של 1,446 דונם תל אביביים ללא מקום להזמין בו אספרסו, הוא זה שהביא לקהילתיות המתגבשת בשכונה. אחת לחודש מקיימים תושבי השכונה החדשים פופ אפ קפה בדשא של המתנ"ס, בנוכחות די.ג'יי ובירות. תושבי השכונה מספרים על אירועי החלפת בגדים כחלק מאג'נדה אקולוגית שבה מחזיקים רבים מהם, וכן על סדנאות במגוון תחומים שמעבירים התושבים זה לזה, כל אחד על פי מומחיותו. ההכנסות מהאירועים מגיעות לשכונה: מתרומה לילדה חולת סרטן ועד שתילת עצי פרי מסביב. יש גם גינה קהילתית ביוזמת התושבים שקמה על מגרש חניה ריק. מטה הפעילות מתקיים בקבוצות ווטסאפ ופייסבוק שונות.
לפי נתוני העירייה מתגוררות בשכונה 6,462 משפחות נכון ל־2017. "עברנו לפה כשהייתי סטודנטית וראינו את השכונה משתנה. לתוך זה גם נולדו לנו ילדים", מספרת נעמה כהן, מעצבת במקצועה שעוסקת בהשפעה של תכנון על חינוך. כהן ובן זוגה עברו לשכונה לפני 13 שנה לאחר מגורים ברחוב בלפור המרכזי. "כשרק הגענו לכאן ראינו פחות ילדים ויותר משפחות מבוגרות, מסורתיות. השכונה הייתה מנומנמת, גם מבחינת הנראות. ברמת התכנון היא מאוד מזמינה, ירוקה ופתוחה יחסית ואפשר ללכת בה ברגל". כהן מספרת כי הקהילתיות התגבשה בשכונה רק בחמש השנים האחרונות. "אנחנו ממש חיים זה עם זה, אפשר להגיד שמתגבש כאן סוג של קיבוץ", היא אומרת. דיה רוזנבלום־בלזר, קיבוצניקית לשעבר המתגוררת בשכונה זה כשבע שנים, מדייקת: "בקיבוץ הכל מעוגן בתקנות וחוגגים יחד חגים כי זה חלק מפרוצדורה. כאן הדברים נרקמים כי יש מצד אחד ואקום ומצד שני אנשים שמרימים את הכפפה. זה משהו לא אמצעי שמייצר קשרים אותנטיים".
כהן דוחה את הטענה שלפיה מדובר בג'נטריפיקציה עדינה כלפי התושבים הוותיקים בעיר. "אין כאן מעמד עליון שנכנס לאזור מוחלש אלא מעמד ביניים. לא קורה כאן תהליך של השתלטות ולא הוחלף פה המסחר, ומה שיפה זה שיש שתי וערב של חדש וישן שלא מדיר, אלא יוצר שילוב ישן. גם החדש מצטנע לתוך הישן. אין פה זרות, והאוכלוסיות לא מנוכרות זו לזו. בסך הכל תהליך בריא של עירוניות", היא אומרת. "הילדים הם חלק בלתי נפרד מהקהילתיות הזאת", מוסיף גלעד ליבמן, מנהל בית הספר הדמוקרטי בכפר הירוק, המתגורר בשכונה עם משפחתו זה עשור. "הדבר הכי מדהים ואירוני הוא שבבית הספר, המסגרת הכי טבעית של קהילה וילדים, זה לא קורה".
מערכת הפעלה ישנה
ביד אליהו קיימים שני בתי ספר יסודיים ממלכתיים, יד גיבורים ורוקח, ובית ספר ממלכתי דתי, מודיעים. ברוקח נפתחה כיתת המחוננים השנייה בעיר, המיועדת לתלמידי ג' עד ו'. מנתוני העירייה עולה כי מתוך 132 תלמידי כיתה א' בשכונה, 90 לומדים בתוכה (כ־68 אחוז) ו-42 מחוץ לה (כ־31 אחוז). מתוך 526 תלמידי הגן בשכונה, 410 לומדים בתוכה (כ־78 אחוז) ו־116 מחוץ לה (כ־28 אחוז).
נדמה כי לא מעט הורים מהקהילה המתחדשת נמנעים מלשלוח את ילדיהם לבתי הספר הציבוריים הקיימים בשכונה, והם מעדיפים שיתחנכו בבתי ספר בשכונות מרוחקות או בבתי הספר המיוחדים הפזורים ברחבי העיר. ליבמן טוען שהסיבה להעדפה הזאת נעוצה בחוסר שביעות רצון מבתי הספר בשכונה עצמה, אך באותה נשימה מודה כי אין לו כל היכרות עם בית הספר בשכונה "שנמצא ממש מתחת לחלון שלי".
"ילדיי עוד לא נכנסו למסגרת לבית ספר כדי להעיד מבפנים", מודה כהן, "אבל אנחנו מודעים לכך שמערכת החינוך לא מותאמת לצרכים החינוכיים של ילדים בימינו. יש תחושה שאנחנו כקהילה יכולים לתרום הרבה כדי לקדם את זה, כדי לתת מהיכולות והחוזקות של הקהילה כדי להפוך את החינוך למותאם יותר ומגוון יותר".
רוזנבלום־בלזר, מורה לאמנות במקצועה, מודה: "יש בהחלט קבוצה שאני נמנית עמה שחוששת שבתי הספר פה הם לא מה שהיינו רוצים בשביל ילדינו. בתי הגדולה לקראת העלייה לכיתה א', ובן זוגי ואני תוהים מה נעשה. מצד אחד מאוד היינו רוצים שבתנו תלמד בשכונה. היא כרגע בגן עירייה בשכונה ויש תחושה שהיא גדלה בתוך קהילה. השכונה היא חלק מהאדם שהיא הופכת ונהיית. מצד שני אני לא משוכנעת שבתי הספר כאן מספקים. עם זאת אני ניזונה רק ממה שאני שומעת מאנשים אחרים פה. רוב הזוגות שילדיהם כבר בבית הספר שולחים אותם החוצה, מחוץ לשכונה, ובפרט לבתי הספר המיוחדים של עיריית תל אביב שהם בהגרלה". רוזנבלום־בלזר מציינת כי העובדה שבתי הספר בשכונה לא מלאים זאת בשורה טובה. "בתור מורה, הלוואי שבכל כיתה היו 25 תלמידים. יש לנו לוקסוס. יש בסיס טוב ליצור שינוי בתוך המערכת". רוזנבלום־בלזר מציינת לטובה את תוכנית "פורצי דרך" שמובילה העירייה בבתי ספר בתל אביב, אך אינה חלה בשום בית ספר ביד אליהו.
בפברואר האחרון התקיימה ישיבה במתנ"ס השכונתי בנוכחות אסף זמיר כנציג העירייה. "הם הציגו את תוכנית פורצי דרך שהעירייה מקדמת", מספרת כהן, שנכחה בישיבה, "הם הראו למה זה נכון ללמד באופן הזה, את אופני הלמידה הרוחביים, את היכולת של תלמיד לבטא את עצמו בדרך זאת – אך זאת לא תוכנית שמתקיימת בשכונה, ולכן אני לא מבינה למה ביקשו להציג את זה פה. כששאלנו מתי תגיע אלינו, הבנו שלא בקרוב".
"נאמר לנו שאנחנו כרגע לא ברשימה של מי שמועמדים לקדם את זה כי בדרום יש יום לימודים ארוך", אומר ליבמן. "מבחינתי יום לימודים ארוך זה כמו להריץ אפליקציות על מערכת הפעלה ישנה, זה לא ממש משנה את הבסיס. השינוי שאנחנו מחפשים הוא בתפיסת העל שתאפשר לבית ספר להסתכל על הילדים בעין. משהו יותר עמוק שלא יצטייר כתוכניות צבעוניות וסקסיות, שהפתרון הקל לזה הוא בדרך כלל רובוטיקה".
מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה: "תוכנית 'בתי ספר פורצי דרך' פתוחה לכל בתי הספר בעיר ונמצאת כיום ב־40 בתי ספר יסודיים. בכל שנה מצטרפים עוד בתי ספר, על פי בחירת המנהלים. העירייה נמצאת בדיאלוג מתמיד עם ועדי ההורים והמנהלים של כל בתי הספר בעיר, כולל בשכונת יד אליהו, ועובדת איתם בשיתוף פעולה. בשלוש השנים האחרונות מתקיים בבתי הספר בשכונת יד אליהו יום לימודים ארוך מסובסד והתווספו חוגי העשרה רבים כמו רובוטיקה, אנגלית, מוזיקה ואמנות. כמו כן כל בתי הספר זכו וזוכים לשדרוג של המבנים ולהוספה של מרחבי למידה חדשניים. בכל בתי הספר יש תוכניות לימוד לקידום הישגים לימודיים, תוכנית פדגוגית הכוללת חונכות בית ספריות לצמצום פערים, חונכות למתן מענים רגשיים ועוד".