עיצובם אומנותם: הכירו את ישיבת העיצוב הראשונה

סטודיו "רה-לבנט" באלנבי שינה את שמו ל"אור-הלבנט" במחאה על מצב העסקים הקטנים "הבלתי חיוניים". "זו דרך קטנה שלנו להתקומם", מסביר האדמו"ר (בעלי הסטודיו)

ישיבת "אור הלבנט" באלנבי. הקיר הספציפי תורם לדימוי, יש לציין
ישיבת "אור הלבנט" באלנבי. הקיר הספציפי תורם לדימוי, יש לציין

אם במקרה יצא לכם להסתובב באחרונה ברחוב אלנבי ליד סמטת בית השואבה, ייתכן שנתקלתם בשלט המודיע על בואם לכאורה של דיירים חדשים לשכונה. "אור-הלבנט", נכתב על השלט שנתלה בקומה העליונה של אחד הבניינים, ולצידו בקטן: "ישיבת עיצוב באלנבי".

אלא שבדיקה קצרה מתובלת בהיגיון בריא העלתה שמדובר, כמובן, בחצי הלצה-חצי מחאה מקורית של סטודיו העיצוב "רה-לבנט" השוכן במקום זה מכבר. בשל המצב אנשי הצוות נאלצו לעבוד מהבית במקום ליצור יחדיו בחלל המשותף, בעודם רואים כיצד תלמידי חכמים מורשים להמשיך בלימודיהם בהוראת הרבנים במסגרות השונות.

ספרים על קדושת העיצוב. צילום: רה-לבנט
ספרים על קדושת העיצוב. צילום: רה-לבנט

חברי הצוות לקחו את הנושא לליבם והשיקו קמפיין מיתוגי חדש לסטודיו שנועד להציגם, לפחות כלפי חוץ, כישיבה חדשה שעניינה הוא תורת העיצוב. לצד השלט הם השיקו ספרי לימוד ייעודיים, טליתות, כיפות ואפילו קופת צדקה. גם דומיין ייעודי ומודעה בגוגל נרכשו במטרה לשכנע שמדובר בעניין חשוב מאין כמותו עבורם. מה שנקרא, עיצובם אומנותם. תפסנו את בעלי הסטודיו אמנון אילוז לשיחה קצרה.

איך הגעתם לרעיון הזה?
"זה היה די מתבקש. אנחנו כסטודיו לעיצוב מוביל לא מוגדרים כעסק חיוני. אנחנו נדרשים לעבוד מהבית. איך שהתחיל הסגר הזה חלחלה ההבנה שנאלץ לעבוד מהבית, אבל ישיבות וכוללים יוכלו להמשיך וללמוד כרגיל. החלטנו שנעשה פעולת מחאה ונקרא לעצמנו 'ישיבת עיצוב'. אנחנו מגיעים לפה מבוקר ועד ערב לעסוק בתורת העיצוב".

האדמו"ר בטלית (ובגבו למצלמה). צילום: רה-לבנט
האדמו"ר בטלית (ובגבו למצלמה). צילום: רה-לבנט

ומה היו התגובות?
"שאלו אותי אם אפשר להירשם לישיבה", הוא עונה בצחוק. "זו עדיין לא ישיבה אמיתית אבל זו עבודת מחאה שזועקת את הקול שלנו, של העסקים הקטנים ושל החברות הקטנות בעולם היצירתי, קול שהוא חשוב בעיקר בעיר שלנו". הוא מוסיף כי בתוך הקהילה העיצובית התגובות היו "מאוד חיוביות. גם מבחינת המהלך העיצובי וגם בעצם השמעת הקול. זו דרך קטנה שלנו להתקומם נגד הדבר הזה, ואם יגיעו אלינו (הרשויות) נאמר שאנחנו ישיבה".

יחד עם זאת, חשוב לאילוז לציין כי בסטודיו שלו "אין אף מכחיש קורונה. אנחנו נוהגים לפי כל כללי התו הסגול, שומרים על מרחק תקין ואנחנו מעט אנשים". מכיוון שכך, הוא חוזר ומדגיש ש"לא יכול להיות שאנחנו לא יכולים לפתוח ואחרים כן. יש סוג של אפליה מובנית בדבר הזה". אגב במיילים האחרונים ששלח, מזדהה אילוז כ"אדמו"ר הגאון", וחלק מהקולגות שלו כרבנים. כך או אחרת: כולם צדיקים.