"כל התשובות נכונות"

רק שבוע מאז שנפתחה, וקבוצת "כל התשובות נכונות" מתפשטת בפייסבוק כמו אש בשדה קוצים. הרעיון שעומד מאחוריה פשוט: המשתתפים שואלים שאלות מעניינות ומקבלים תשובות מעניינות. זו לא קבוצה להרחבת הידע וגם לא קבוצה להתייעצויות. מה זה בדיוק?

דור צח, 30, עורך מדור ההייטק של "גלובס" ואושיית רשת מתל אביב, הקים את הקבוצה ביום שבת שעבר: "קיבלתי את ההשראה מ-AskReddit, שזו קבוצה בתוך Reddit, מערכת פורמים כלל עולמית מאוד מצליחה. זה מקום שבו מישהו שואל שאלה פתוחה ומקבלים הרבה מאוד תשובות משאר הגולשים. מקבלים נקודות מבט מפתיעות ותשובות מעניינות. יש שם הרבה מאוד חמימות, אין כמעט התנצחויות או תחזוק פרסונה כמו שיש במקומות כמו אינסטגרם".

"עשיתי כמה ניסיונות בפייסבוק הפרטי שלי ואז אמרתי: אוקיי, אולי אפתח משהו קטן כזה, בטח יבואו כמה חברים, זה יהיה מצומצם וכיף ויחזיק שבוע. פתחתי את זה במוצ"ש שעבר, הזמנתי כמה מאות אנשים וזו הייתה הצלחה כמעט מיידית. בתוך כמה שעות הקבוצה הוצפה בשאלות ואצל כל מי שהצטרף אליה, היא השתלטה לו על הפיד כמו וירוס. היינו 600 חברים בסוף השבוע שעבר ועכשיו אנחנו 2,100. זו הצפת תוכן שלא ראיתי כמוה המון זמן. אני מסתכל על זה מהצד ואומר: "אוקיי, כנראה שנגעתי פה במשהו שהיה חסר לא רק לי".

דור צח, צילום: שיר קנובלר

"כשהצטרפתי לקבוצה לא היו בה יותר מ-150 אנשים", מספר נוי סער, 27, "אני חושב שהיא צמחה בקצב מהיר כל כך כי היא מעניינת. השאלות של אנשים מעניינות, לחשוב על השאלות האלה בנוגע לעצמי זה מעניין, ומעניין לראות את השוני ביני לבין אחרים דרכה. הייתי מתאר את הקבוצה כקבוצת תמיכה ממש פתוחה, כנה וגדולה".

על אף שלא מדובר בפלטפורמה אנונימית, עושה רושם שחברי הקבוצה מוכנים לחשוף מחשבות וחוויות אישיות. ביקי פלומה סטולרו, 28, נזכרת בחוויה מרגשת שעברה בעקבות שאלה שעלתה בקבוצה: "היה שרשור שבו נשאל 'מה הדבר הכי חמוד שאדם אחר עשה בשבילך?'. אני זוכרת את עצמי יושבת ובוכה מול התשובות, ואת התובנה העצובה שאף בן זוג לא עשה עבורי דברים נחמדים כאלו".

"כל התשובות נכונות", צילום מסך.

האם לא מדובר בעוד קבוצת וידויים, רק בלי האנונימיות?

נוי: "אני חושב שזו גרסה עדיפה בהרבה על קבוצות קונפשנס. אלה היו עמודים שאחרי זמן קצר מאוד הפכו לפלטפורמה די בריונית, עם המון טרולים, שדווקא הדברים החשובים בהן נעלמו מהר מאוד. זה משהו יותר פתוח ויותר חם מקבוצות קונפשנס".

ביקי: "אולי, אבל זה מרגיש פחות אלים ודרמטי ויותר חברי ומצחיק".

דור: "קבוצות קונפשנס התרבו בצורה מטורפת בשנה האחרונה ואני חושב שהן מנסות לענות על אותו צורך. המגבלה בהן היא שאתה לא יודע מי כותב ואתה לא יודע אם זה אמיתי או לא. המגבלה הנוספת היא, שאין באמת דיאלוג, זה כמו לוחות המודעות של פעם: 'היי ראיתי אותך ברכבת עם שיער חום וגיטרה, היית מאוד חתיך, תתקשר אליי'.
מה שנחמד בקבוצה הזו היא שזה לא חייב להיות וידויים. זה לא חייב להיות משהו שהסתרת ועכשיו אתה חושף אותו לאוויר העולם. העברתי פעם לילה מאוד מצחיק בחיי כשאנשים שאלו: 'מה סרטון היוטיוב המצחיק ביותר שראיתם?' והתחילו להתכתב על זה. מישהי עכשיו פתחה שירשור שבו שאלה: 'מה השירים שאתם שומעים עכשיו בספוטיפיי' ויצירה פלייליסט פתוח של ספוטיפיי, שכל אחד בקבוצה יכול להוסיף לו משהו. זה יכול ללכת לכיוונים הרבה יותר רחבים מהקונפשנס, ולכן בעיניי יש יותר אפשרויות.

"כל התשובות נכונות", צילום מסך.

כשפתחתי את הקבוצה אמרו לי: 'מה, אתה תעשה את זה בלי אנונימיות?', אמרתי: 'תראו אותי'. האם כיום הטוקבקים בפייסבוק יפים ומנומסים רק כי אנשים כותבים בשם שלהם? לא. אני חושב שהגורם של האנונימיות הוא פחות דרמטי ממה שנהוג לחשוב עליו. כשנותנים לאנשים את הפורמט לעשות דברים מסוימים, אז הם מתאימים את עצמם לפורמט".

ובכל זאת, הקבוצה סגורה

דור: "אנשים כן מעדיפים להרגיש שהם בקהילה סגורה, שדברים ממנה לא יוצאים החוצה, גם אם הקהילה הזו מאוד רחבה. מי שמצטרף לקבוצה מראש מקבל את הכללים העקרוניים והלא-בהכרח כתובים שלה. כמובן שיש מקרים שחורגים מזה, אבל זה הרבה יותר מצומצם ממה שציפיתי וממה שאני מכיר בשאר האינטרנט. הרמה שבה אני צריך להתערב בקבוצה היא מינימלית.
אני מקבל תגובות פסיכיות. יומיים אחרי שפתחתי את הקבוצה, הגיעו אליי אחת לשעה אנשים מהמשרד לידי ואמרו לי: 'תקשיב, הרסת לי את החיים'. אני מקבל תגובות על כמה שזה היה חסר וכמה אנשים נהנים להיות שם ונהנים להשתתף בדיונים ומופתעים מרמות העומק שמגיעים אליהן. זו חגיגה נורא גדולה שלא ציפיתי להיות חלק ממנה, בטח שלא לארח אותה".