לב העיר: סיפורי האהבה החמים של תל אביב

בית רוקח (שמעון רוקח 36, נווה צדק)

בשכונת נווה צדק מסתובבים כמה סיפורי אהבה הכוללים רופאים מהוללים שמגיעים "לטפל" בנערות המקומיות. אחד הסיפורים התרחש בביתו הגדול והמרשים של שמעון רוקח, ממקימי השכונה. חנה רוקח, בתו, התאהבה ברופא לאון מג'רו בטיפול שכנראה לא כלול בביטוח המשלים שלכם, והדבר הוביל לחתונה. המשפחה הייתה נגד, אבל כנראה האהבה מנצחת הכל. האמנית לאה מג'רו מינץ היא פרי סיפור האהבה, והיא מתגוררת בבית רוקח, שאותו הפכה למוזיאון המספר את סיפור נווה צדק ואת סיפור המשפחה.

אנדרומדה

המיתולוגיה היוונית מספרת על מפלצת ים איומה ששכנה לחופי יפו ונשנשה ספינות סתם בשביל הכיף. אנשי העיר החליטו להקריב למפלצת את אנדרומדה, היפה בבנות יפו, וקשרו אותה באכזריות לסלע מול החוף בתקווה שזה איכשהו יעזור. מי שנקלע לעזרתה היה אהובה פרסאוס, שהגיע בדיוק בזמן עם קלשון וסוס מכונף כדי להביס את המפלצת. לכו תמצאו מישהו שיבוא היום עם קלשון.

גן העצמאות

הרבה לפני שגריינדר נכנס אל חיינו, בשביל למצוא אהבה (או לפחות מין מזדמן) לא הייתה ברירה אלא לצאת מהבית. גן העצמאות, מוקד הקרוזינג הגאה המיתולוגי של תל אביב, אירח במשך שנים אינספור גברים לשיטוט לילי ולחיפושים אחר אהבה בפוטנציה. נמרוד, גיבור "גן העצים המתים" מאת יוסי אבני, הגיע גם הוא לשם תוך שהוא מתווך את חוויית היציאה מהארון לישראל של 1995, ועל הדרך חושף את העולם הבודד והכאוב מאחורי הדגל הצבעוני.

גן העיר

פאן פאקט על קניון גן העיר, ליד בניין העירייה – המקום נבנה על מה שהיה גן החיות של תל אביב. מאיר שלו מביא בספרו "יונה ונער" (2006) את סיפור האהבה בין "הילדה" ו"התינוק", אשר מגדלים בשובך שבגן החיות העירוני יוני דואר עבור ארגון ההגנה, אי אז בימים הקשים של מלחמת 1948. רומנטיקה עם קוקו וסרפן.

בית שאול טשרניחובסקי (אחד העם 89)

לשאול טשרניחובסקי, אחד המשוררים החשובים שפעלו אי פעם בעיר, היה קראש לא קטן. חיזור לא מוצלח במיוחד אחרי עלמה צעירה בשם רחל רוזנשטיין הוביל אותו לכתוב סדרה של מכתבי אהבה, פואמות, שירים וסיפורים במטרה לשבות את לבה. העובדה שרחל התחתנה לא הפריעה לו להמשיך לכתוב לה, בין השאר את "שירים לאילאיל", אחת היצירות המפורסמות שלו.

בית עגנון (רוקח 2, נווה צדק)

העובדה שאתה ש"י עגנון לא מונעת ממך מלהתמודד עם שיברון לב. מחלון עליית הגג שהשכיר ממשפחת אבולעפיה היהודית בנווה צדק, השקיף עגנון לחדרה של מרגלית, נכדתו של הרב אהרון שלוש המפורסם. עגנון התאהב בה מיד, אך נתקל בהתנגדות עזה של משפחת שלוש, שראתה בו לא יותר מכלומניק שמשתעשע בכתיבה. אותו כלומניק זכה בשנת 1966 בפרס נובל לספרות. רק אומרים.

בית נתן אלתרמן (שדרות נורדאו 30)

המשורר והמחזאי נתן אלתרמן התגורר בבית זה עם אשתו השחקנית רחל מרכוס ובתו המשוררת תרצה אתר עד יום מותו. זה לא הפריע לו (ובאופן מפתיע גם לא לאשתו) לנהל רומן עם הציירת צילה בינדר, שאפילו איירה כמה מספריו. חושבים שאתם המצאתם את היחסים הפתוחים?

בית ביאליק (ביאליק 22)

מערכות יחסים לוהטות (או סתם מתוסבכות) הן כנראה עניין שבשגרה אם אתה משורר או סופר. גם למשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק היה רומן סודי וסוער במיוחד עם הציירת והסופרת אירה יאן בזמן ששניהם היו נשואים. יאן אפילו עזבה את בעלה ועלתה לבדה לארץ בתקווה שביאליק יבוא בעקבותיה, אך הוא חטף רגליים קרות, ניתק איתה את הקשר ושמר בשושו על הקשר הרומנטי ביניהם.

חיפוש לוקיישנים לא תיארתי למצוא כזה דבר מרקש במרכז תל אביב . ביאליק ידע זאת לפנינו , מעוניינת לגור פה . #לעד

A photo posted by SaAr Nave (@saar_nave) on Jul 13, 2015 at 2:31am PDT

קולנוע עדן (לילינבלום 2־4, נווה צדק)

סרט הקאלט "אלכס חולה אהבה" הוא כולו נוסטלגיה רומנטית אחת גדולה לתל אביב של שנות ה־50. בקולנוע עדן, בית הקולנוע הראשון של תל אביב, אלכס ומוטקה יוצאים להתחיל עם כמה בנות "על הכיפכפאק", אבל כמו לא מעט גברים מאוהבים בכתבה הזאת, זה לא בדיוק מצליח להם. הסצנה מסמלת אהבות ראשונות עבור דור שלם של מתבגרים תל אביבים. תשאלו את אבא, הוא יסביר לכם.

בית משפחת אבו שדיד (לבונטין 16)

אחד מסיפורי האהבה שהלחיצו במיוחד את היישוב היהודי לפני יותר מ־100 שנה היה הרומן של איתמר בן אב"י, בנו של מחיה השפה העברית אליעזר בן יהודה, ולאה אבו שדיד, בת למשפחה מוגרבית עשירה. במשפחתה של לאה התנגדו לנישואים בין השניים, אך לאחר שאיתמר פרסם שיר התאבדות בשם "אקדחי" וחצי מארץ ישראל נכנסה לסטרס רציני, המשפחה הבינה את המסר ואפשרה את החתונה המרגשת.

סייעו בהכנת הכתבה: דורי מנור, משורר ומתרגם, עורך הספר "נפלאתה: אנתולוגיה של שירה להט"בית"; רעות רז בירן, מורת דרך מוסמכת ומדריכת הסיור "סיפורי אהבה בנווה צדק"; הניה מליכסון, חוקרת תל אביב