האמנים לא צריכים לפחד מחוק הנאמנות בתרבות – הם צריכים לדרוש שיעבירו אותו

"המדינה והחברה שלנו מספיק חזקות כדי להכיל ביקורת, ואם יש ביקורת על התקשורת, התקשורת יכולה להכיל גם את זה". כך אמרה לי שרת המשפטים כששאלתי אותה אם אינה מודאגת מהמתקפה של ראש הממשלה על התקשורת ועל מערכת המשפט. הדמוקרטיה הישראלית שלנו מספיק חזקה, כך אומרים לנו השכם וערב. הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. האי השפוי והליברלי באזור שופע משטרים דיקטטוריים שלא מקבלים שום ביקורת.
זאת עובדה. כולנו רואים מה קורה בסוריה. כולנו רואים מה קורה בעזה למי שמדבר נגד חמאס. אבל אנחנו, אצלנו, אצלנו אין שום בעיה להתמודד עם ביקורת עד כדי כך שאנחנו צריכים לחוקק חוק נאמנות בתרבות, כדי להדגיש עד כמה אין לנו בעיה עם ביקורת. כל עוד הביקורת היא לא ממש ביקורת, ואם היא כן ביקורת – לא נממן אותה. יודעים מה? אין לי בעיה עם זה. לא רוצים לממן? אל תממנו.

איך אין לי שום בעיה עם זה? ובכן, אם המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון לא רוצה לממן לי סרט שבו אני חופשית להגיד מה שאני רוצה בלי להיות מואשמת בבגידה – אני לא מעוניינת בכסף שלה. הכוונה של יוזמי החוק היא סתימת פיות. הם יודעים שהאמנים כאן כורעים תחת המחסור התקציבי במימון ליצירות קולנוע ואמנות. הם יודעים שיוצרים מתחרים על כל שקל בכל קרן שמקבלת פירור כזה או אחר מהתקציב. והם אומרים לעצמם: איך נשלוט בהם, ביצירה שלהם? איך נדאג שלא יעשו לנו בושות? פשוט לא ניתן להם כסף.

אז בואו נדבר על הכסף הזה. בכמה מדובר? בתרבות המדינה משקיעה 120 ש"ח לאזרח. 120 ש"ח! משרד התרבות והספורט יושב על 0.2% בלבד מתקציב המדינה לשנת 2018. ועל הפרוטות הללו מבקשים לסתום לאמנים את הפה ולגרום להם לחשוב פעמיים לפני כל משפט שהם יכתבו בתסריט הבא שלהם. על 120 ש"ח מבקשים מאמנים כאן נאמנות. באיזו עזות מצח מבקשים נאמנות בתרבות, אם המדינה לא נאמנה ליוצריה?

אז לא צריך טובות. אל תתנו כסף. גם ככה אלפי יוצרים מסתדרים ופועלים בלי שקל מתוך ה־120 הללו. האמנים לא צריכים לפחד מהחוק, הם צריכים לדרוש שיעבירו אותו. אם הדמוקרטיה הישראלית מספיק חזקה כמו שיוזמי החוק טוענים, היא תדע להתמודד עם אמנים שימצאו את הכסף במקומות אחרים וייצאו אל העולם עם סרטים דוגמת "טהורה לעד", שמציג איך קומץ של אוהדים מונע שילוב שחקנים מוסלמים בקבוצת כדורגל, סרט שזכה בפרס האמי אבל לא זכה לברכת מזל טוב משרת התרבות. או גרוע מכך, הסדרה "נבסו" שזכתה השבוע בפרס האמי הבינלאומי, שמתעסקת בגזענות הגלויה והסמויה כלפי יוצאי אתיופיה בארץ, וזכתה לברכה משרת התרבות שאמרה ליוצר הסדרה (ואני מצטטת): "אם זה כמו 'שנות ה-80' – אז אני מברכת אתכם".

אז כן. אני מסכימה עם איילת שקד. הדמוקרטיה הישראלית מספיק חזקה לעמוד בביקורת של כמה אמנים עליה ועל התנהלותה. תנו לחוק לעבור. תעבירו את ה־120 ש"ח למי שבאמת זקוק להם. יידע העולם שמדינת ישראל לא מעוניינת להשקיע בתרבות. ואז נוכל לצעוק בחזרה: הכלבים נובחים והשיירה יוצרת.