אהובה עוזרי: הזמרת שלא חדלה לשיר, גם כשלקחו לה את הקול

הבוקר (13.12) מתה אהובה עוזרי, הזמרת והמלחינה שנתנה לסרטן את מיתרי הקול שלה, המשיכה לשיר דרך קולותיהם של דורות הזמרים שגידלה בחסד, וכעת מסרה לו גם את גופה. עוזרי, כלת פרס אקו"ם (2008) ופרס מפעל החיים של אקו"ם (2016), היא ככל הנראה הדמות החשובה ביותר בדור המייסדים של המוזיקה המזרחית בישראל. זמרים כמו רון שובל וזוהר ארגוב למדו לסלסל בסלונה. מעל הכל, גדולתה מגולמת בכך שהצליחה להמציא עצמה מחדש בראשית שנות ה-90, בנפרד מהאלקטרוניזציה הדביקה של הז'אנר, ולשמור על קולה הייחודי עד יומה האחרון.

היכן החייל

עוזרי, ילידת כרם התימנים, החלה את דרכה כזמרת האזכרות והשמחות של השכונה. שירה "היכן החייל", שהופץ באלבום הנושא את שמו, היה הראשון לפרוץ את גבולות השכונה. הוא מכר כ-300 אלף עותקים והפך אותה בעל כורחה לזמרת קינות המזוהה עם אבל ושכול, אפיון שהקשה עליה את דרכה המוזיקלית, בעיקר מתוקף רגישותה האינסופית. עם זאת, שיר האהבה "עמק הפרחים" – ללא כל הספק הסמן הקצבי שבאלבום – הוכיח במקביל את יכולותיה לפרוץ את המשבצת שיועדה לה.

ירושלים של בית"ר

ביוני 1976 הפכה מזוהה גם עם בית"ר ירושלים, עם חיבור המנון הזכייה של הקבוצה בגביע המדינה.

צלצולי פעמונים

להיטה הגדול ביותר של עוזרי הוא תוצר השיא של הקאמבק שהחל עוד בראשית שנות ה-90, עת חזרה להופיע במועדונים צנועים (לצד הוראת פיתוח קול ועבודה כטבחית במסעדת "גמליאל" בכרם). "צלצולי פעמונים" הביא לעוזרי קהלים חדשים וחיבר אותה לדור הצעיר, זה שבא אחרי יצחק וארגוב, מה שהוליד גרסאות כיסוי אפילו מצידם של איה כורם והתבלינים.

לתמונת אמא

מאותו רגע בשנת 2000 שבו לא הייתה יכולה עוד לשיר, עוזרי פרחה דרך שיתופי פעולה עם זמרים צעירים, מהדג נחש (נגינת הבולבול-טרנג שב"שירת הסטיקר" שייכת לה, ולטענת רבים עוזרי הייתה הישראלית היחידה שיודעת כיצד לנגן בכלי המיתר ההודי) ועד אסי לוי ("איתך"). "לתמונת אמא", עם הלחן המופלא שבו שזרה עוזרי את מילותיה של לאה גולדברג, הוא שיר שעוזרי החלה להקליט והצליחה לסיים רק בעזרתה של מיטל מעודה.

מעליי דממה

דנה ברגר, שי צברי, חווה אלברשטיין ועוד רבים התגייסו כדי לדובב את עוזרי השותקת באלבום מחווה שיצא בשנת 2013 במסגרת "עבודה עברית". האלבום עצמו הוא הוכחה ניצחת להשפעתה של עוזרי על המוזיקה הישראלית: הקול שהושתק בתחנות הרדיו המרכזיות זכה לתפוצה כלל-ישראלית דווקא כאשר לא הצליח לשיר עוד. במובן זה, היכולת להתבטא באמצעות יוצרים אחרים, רבים מהם פרצו תחת חסותה של עוזרי, היא עדות לאופייה של יוצרת דגולה שרוחה המוזיקלית ממשיכה לחיות אחריה.