ליידי גאגא בישראל: כוכבת הפופ הנחמדה בעולם

קיץ 2014 היה אמור להיות קיץ מוזיקלי מושלם. כבר תקופה שהחור שלנו במזרח התיכון, שידוע בעיקר בסכסוכים שלו, מנסה לישר קו עם בירות אירופה בכל הקשור לזירת ההופעות, ויולי-אוגוסט 2014 אמורים היו להיות השיא. אך יצר המלחמה גבר על יצר האהבה ונשארנו עם הכרטיס ועוד כמה דברים ביד. נו, לפחות היו לנו ג'סטין והסטונס.
לא ברור כמה שנים יעברו עד שיתאפשר שוב קיץ שכזה וכמה כסף והשקעה יידרשו כדי לבנות את הקשרים שנהרסו במחי רקטה אחת שנחתה לא רחוק מנתב"ג. נכון לעכשיו, נדמה שנצטרך לחזור להסתפק בשאריות ובאמנים שעבר זמנם. פה נכנסת ליידי גאגא לסיפור. הניצולה היחידה משלל ההבטחות של הקיץ, מי שהשכילה כנראה להבין שעד החגים בטח נתעייף ונשכח כולנו מעוטף עזה.

הטיימייג של גאגא הפך אירוני במיוחד – הרי במונחים של כוכבות פופ מדובר פחות או יותר בסוס מת. מי שהתחילה את דרכה כזמרת ניו יורקית משונה, התגלתה די מהר כאחת מהתופעות המוזיקליות המצליחות של השנים האחרונות. וכמו כל סיפור הצלחה קלאסי, אחרי כמה שנים בפסגה גם גאגא מצאה עצמה על הרצפה, כשהשנתיים האחרונות בחייה כללו היעלמות, השמנה, כיסא גלגלים מוזהב ואלבום שלא הצליח לשחזר את התהילה. בשלב הזה בקריירה שלה גאגא זקוקה לכל החברים הטלפונים שברשותה כדי להרשים –  שואו שמתיימר להיות גדול מהחיים, צוות של יותר מ-100 איש, תפאורה ותאורה מושקעת וכמובן מזוודה מלאה בפאות. אבל במקום להמם את הקהל ולהעניק לו לילה בלתי נשכח, כל האקססוריז האלה הביאו את גאגא קרוב יותר לערב של צוות הווי ובידור במלון בטבריה מאשר למופע של כוכבת פופ מעודכנת.

ליידי גאגא. צילום: יח"צ חו"ל

מצחיק שדווקא מי שמחזיקה ביומרות אמנותיות גדולות למדי – סיבוב ההופעות הנוכחי שלה זכה לשם המפוצץ artRAVE: the ARTPOP ball – לא מצליחה לחדש ולהמציא עצמה מחדש. נקודת התורפה של המופע מעצימה את מה שהפך את אלבומה האחרון לחלש ביותר שלה: הוא לוקה בחוסר עדכניות, נטול אדג'יות או בשורה מוזיקלית אמיתית. ומי שלא מצליחה לקבוע את הטון ולהתחרות בתחת של ניקי מינאז' או בשלמות שהיא ביונסה, צריכה לעבוד פי כמה יותר קשה. וזה בדיוק מה שגאגא עשתה. ברגע הראשון שלה על הבמה היא צעקה לקהל "אני אוהבת אתכם" בעברית והמשיכה להפעיל את הקהל, להגיד תודה עשרות פעמים ולצרוח "תל אביב" בכל הזדמנות. תותחי הקונפטי עבדו הלילה שעות נוספות והרקדנים של גאגא שיגרו לקהל דובונים וסטיקלייטים, על גבול האגדו-דו-דו.

גם הארט שגאגא כל כך אוהבת לקה בחסר. בניגוד לקליפים שלה – שאמנם תמיד היו קאמפים, מוגזמים וקיטשיים, אך ברמה גבוהה – התפאורה והתלבושות נדמו זולות במיוחד. הבמה נראתה כמו שילוב של חללית מקלקר ומערת הקרח של סופרמן, התלבושות נראו כמו נלקחו מתערוכת הרדי-מייד המזעזעת של מיילי סיירוס, כשבראשן אאוטפיט בהשראת הרג'וקו שהיה רלוונטי בערך לפני עשור.

ליידי גאגא. צילום: יח"צ חו"ל

וכך יצא שמי שבעבר נחשבה לפורצת דרך, לפרובוקטיבית ולמופרעת, העמידה הלילה מופע לכל המשפחה, ויעידו על כך הילדים הרבים שנכחו בהופעה עם הוריהם, כנראה כהכנה יקרה במיוחד לעונת הפסטיגלים. המופע נפתח מעט חלש עם "Artpop", שיר הנושא של אלבומה האחרון, כשגאגא נישאה לבמה על ידי שני רקדנים בעודה עוטה כנפיים ענקיות. כמה שירים די עלומים לאחר מכן הסיפור החל להתרומם כשגאגא ביצעה את הלהיט שהפך אותה למפורסמת, "Just Dance" ולאחר מכן את "Poker Face", כשהיא מזכירה לקהל את ההופעה הקודמת שלה בישראל, ב-2009, רק מעבר לכביש, בגני התערוכה. אחרי עוד מספר להיטים, גאגא העלתה לבמה את טוני בנט, שעתיד להופיע היום (ראשון) בהיכל התרבות וביצעה איתו את "Cheek to Cheek" מתוך אלבום משותף של השניים שעתיד לצאת בסוף החודש. עם כל האהבה לבנט, פארק הירקון לא מחמיא לו והביצוע היה מרדים למדי.

בין השירים גאגא נשאה מונולוגים מתוקים שנעו בין הוקרה למפלצות הקטנות שלה לבין הצהרות מופרכות על כך שכולנו שותפים לאותן הדעות על אהבה ועל שוויון – רגע שהפך ציני במיוחד בהתחשב במצבו של השיח הציבורי במדינת היהודים. הרגעים היפים ביותר של הזמרת היו כשהיא ביצעה בלדות על הפסנתר, שם היא הוכיחה שהיא שרה נפלא בלייב, מה שקשה להגיד על חלק מחברותיה למצעד הפזמונים. השיא של ההופעה הגיע כמתבקש עם הביצוע ל"Applause", הלהיט הגדול ביותר מאלבומה האחרון, שלרגע איחד את הקהל במה שנדמה כמו מסיבת גייז ענקית.

ובכל זאת, ליידי גאגא זמרת ופרפורמרית טובה מאוד. היא מתאבדת על הבמה, ניכר שהיא אוהבת ומעריכה את מעריציה ושהיא באמת שמחה להיות שם (בניגוד, נניח, לריהאנה שעשתה טובה). לאחר ההדרן, בו ביצעה את "Gypsy" הלא מספיק מוכר, גאגא השתחוותה לקהל והזילה דמעה של הוכרת תודה. כנראה שנמצאה כוכבת הפופ הנחמדה בעולם. חבל שזה פשוט לא מספיק.