ליידי גאגא – מאחורייך

בעוד מרבית הדראגיסטיות בעיר מתמקדות בעיקר בשואו ובהופעות, לנונה שלאנט יש גם שאיפה אחת ייחודית: להיות הדראגיסטית הישראלית הראשונה שתיקח חלק בקמפיין ההסברה הבא של צה"ל. "אני לוקח את הדברים מאוד בהומור", מספר רוני שוקרון (27), האיש מאחורי הדמות. "כחלק מזה, אני תמיד אומר שנונה היא לא בר רפאלי ושלא יתבלבלו. ראיתי בטלוויזיה שדובר צה"ל אמר שבר רפאלי לא יכולה להופיע בקמפיין של משרד החוץ משום שהיא לא עשתה צבא. פניתי פנייה רשמית למשרד החוץ ובמכתב סיפרתי להם על נונה, שדווקא כן עשתה צבא, והצעתי להם שהיא תהווה דוגמה לישראל. מה שמצחיק בכל הסיפור הוא שהם החזירו לי תשובה רצינית וכתבו: 'נונה היקרה, תודה על פנייתך. אנחנו נעביר את הבקשה למשרד החוץ. בברכה, דובר צה"ל'. כמובן שזה פחות או יותר נגמר בזה".

שוקרון (27), במקור ממגדל העמק, צלם במקצועו, מעצב גרפי, צייר ואמן איפור. הוא עבד תקופה ארוכה כמעצב גרפי בערוץ 10 ובעולמות העיצוב וצילום האופנה, שם הוא גם נגע לראשונה בתחום האיפור. בשלב מסוים התחיל שוקרון להתברג לסצנת חיי הלילה, הכיר אמני דראג רבים והתחיל לחקור ולהבין את האלטר־אגו של עצמו. "אני חוקר וסקרן מטבעי, ועולם הדראג מאוד עניין אותי", הוא מספר. "תהיתי לאיזה מקום אפשר לקחת את זה, והדבר הכי נכון עבורי היה להביא את העולם האמנותי שבי – עיצוב, צילום וויז'ואליה – לעולם הבמה. במופע הראשון שהעליתי התלהבתי יותר מהכנת הפוסטרים מאשר מהמופע עצמו, אבל כך נונה שלאנט נולדה".

אחרי שתצלום שלו הוצג ב"ווג" איטליה ב־2011, שוקרון המשיך ליצור כנונה. בפרויקט האחרון שלו, הוא שיתף פעולה עם רקדן בת שבע שאמל פיטס, לסרטון מושקע ומעניין שמציג בין היתר את דמותה של נונה מתהלכת בשוק הכרמל באאוטפיט שהמוכרים בבסטות לא בהכרח רגילים לראות.

I Am Nona:

נדמה שנונה היא עוף שונה בעולם הדראג, אתה מסכים? 

"אולי. כנראה שזה כי אני לא מגדיר את נונה כדמות דראגיסטית, היא כל כך הרבה מעבר לזה. היא מעין מיזם אופנתי ואמנותי – דראג זה רק כלי. מה שכן נתפס ומצחיק אותי הוא הכינוי 'מלכת האוונ־דראג'".

איך הקהילה הגאה מתייחסת אליך ואל נונה?

"הקהילה מעניקה לי השראה ואני מקווה שאני מחזיר לה באותה המידה. בהתחלה לקחתי חלק גדול יותר בסצנת המסיבות וזה עדיין קורץ לי ומהנה, אבל לאחרונה עברתי סוג של תקופת התבשלות ואני יותר מכוון לאופנה ולעשייה אמנותית. אם יש מסיבה שמעניינת את נונה היא פשוט הולכת".

מעייף להיות הרבה זמן בדמות של נונה?

"חוץ מללכת על עקבים לאורך זמן, להיות נונה זה תענוג גדול – זה לקבל המון תשומת לב, לדבר עם אנשים, להצטלם ללא סוף ולקבל הרבה תגובות חיוביות. כשאני יוצא עם נונה, לא משנה לאן, זה אומר להיות מרכז העניינים – היא ממש סוג של סלבריטי. אני לוקח את זה ברצינות כמו עבודה לכל דבר, וזה גם הזמן שאני הכי מדויק בו – אני לא יכול לעשות שום דבר אחר באותו רגע, אני לגמרי בתוך הדמות. ברגע שאני שם עקבים אני כולי על הבמה, אני לא מתחפש להנאתי".

בשר טרי. נונה שלאנט. צילום: עידו וולפמן

ספר על המיזם House of Nona.

"זו פלטפורמה לאמנים שאני עובד איתם. מכיוון שאני מתעסק בצילום יש לי הרבה חברים מעצבים וסטייליסטים ונראה לי רק טבעי שאלבש את הפריטים שהם מעצבים. זה הוסיף אינטרפרטציה שונה לדמות של נונה ובמקביל זה הפך לאג'נדה – נונה מגשימה את עצמה דרך מעצבים ישראלים ואמנות ישראלית. זה מאוד מגוון – זה יכול להיות מעצב אופנה, רקדן או אפילו סטנדאפיסט. הרעיון הוא לעבוד יחד על יצירה משותפת".

איזה פרויקט שעשית היה הכי אוונגרדי וקיצוני?

"לא מזמן העליתי מיצג מול הרבנות יחד עם עוד שתי מלכות דראג שלבשו שמלת כלה לבנה ונונה לבשה שמלת כלה שחורה. הקיום של נונה הוא ביסודו פוליטי, ויש לה אג'נדות שחשוב לה לקדם. נחוץ לה להעלות את המודעות לנושאים כמו נישואים חד מיניים ואם יש לי את הכוח לעשות את זה אני ללא ספק אשתמש בה".