זה היה יכול להיות מחמצת של קרינג', אבל משום מה המהלך הפרסומי של המאפייה בת ה-99 - שכלל יצירת ראפר בשם "ליל אנג'ל" ששר רק על לחם - מוצלח הרבה יותר משציפינו. אולי הוא הופק כולו על ידי הפנר, וכי הראפר הוא בעצם הקומיקאי עומר קולי
באופן הסטורי, כשמותג ישראלי מנסה לפרסם את עצמו באמצעות ראפ, מדובר בהימור מסוכן. כן, לפעמים יוצא להם טוב, במיוחד אם נותנים לראפר חופש יצירתי ונמנעים מפוזת "יו! יו!" ושרשראות מוגזמות מזהב – "אח יקר צובר" של סוויסה ומקדונלדס, למשל, היא דוגמה טובה. אבל לא פעם יוצא קרינג' מוחלט, והרחובות לא ישכחו את סאבלימינל מנפנף בזנב של חתול בפרסומת לשוקו קרלו. והאמת היא שברגע ששמענו על המהלך השיווקי החדש של מאפיית אנג'ל, שהמציאו ראפר בשם ליל אנג'ל ושיחררו לו מיני אלבום, היינו משוכנעים שזה יפול בצד הקרינג'י של המשוואה. אבל הפלא ופלא – זה אשכרה יצא להם טוב.
>> העולם שייך לפסטיבל שפים צעירים, יער לפיות שיכורות ועוד חדשות אוכל
מדובר במהלך שיווקי לציון 99 שנים למאפייה הוותיקה, וכולל EP ראשון לדמות החדשה שמורכב מ-5 שירים על לחם, לצד השקה מחודשת של לחם הבריוש של המאפייה, תחת המיתוג "ליל אנג'ל". אז אוקי, לחם שעטוף בשרשרת זהב עם הכיתוב "יו יו לחם רך בסגנון בריוש" זה חד משמעית קרינג' וצריך לפטר את מי שיצר את הקלישאה הזו, אבל לכל הפחות בצד של הראפר עצמו, הפרסומת והמוזיקה מישהו עשה עבודה טובה, כנראה בזכות בחירת האנשים שמאחורי הפרסומת – הראפר הוא הקומיקאי ויוצר הרשת עומר קולי, שכבר עבד בשנה האחרונה כפרסומאי עם המאפייה, והראפר-מפיק המוכשר הפנר (יונתן הפנר נאמן), שאחראי על הפן המוזיקלי של ה-EP "ילד סנדוויץ'".
אם כן, השניים יצרו חמישה שירים, אשר כל אחד מתמקד באספקט אחר בחיי של הראפר/לחם (באנג'ל טוענים הראשון, אבל אנחנו מצאנו לפחות 3 ראפרים עם "לחם" בשם). שיר הפלקס "פיתה על הגזזז" זכה גם לקליפ אופייני שצולם במפעל הלחם של אנג'ל, אבל אל תפספסו את שיר האהבה "לידך אני… צנים" (עם שורות כמו "איך את ממצמצת, כמו שאת מחמצת, בואי ונהיה כריך"), או את בנגר הרגאטון "ב ר י ו ש.", שמחבר בין באד באני ללחם שיפון. בקיצור, שימו לכם איזה פיתה על הגז, זרקו את האלבום של ליל אנג'ל ושקשקו את התוכעס עד שישארו רק פירורים.
להאזנה לאלבום