לך חפש: יצאנו לחפש את המחבל ברחבי תל אביב

יותר מכל הדברים בפרשה הזו, הדבר שהכי קשה לדמיין זה את ביבי בדיזנגוף. פיגועים, מבאס לומר, קרו הרבה ב־20 שנה האחרונות וישקר מי שיטען שמעולם לא דמיין את הקפה שהוא יושב בו מתפוצץ או מטורף מרסס את מי שיושב לצדו בפאב. למעשה זה אפילו קרה כבר, בניינטיז, במנזר – אופנוען התנקש בעבריין שץ פלום בזמן שישב שם, והיו מקרים נוספים (זוכרים את הסי פוד מרקט?). אבל ביבי בדיזנגוף זו פשוט תמונה שהמוח מתקשה לעכל. פאטה מורגנה. אין לי ספק שמאז ההופעה המפורסמת שלו שם כיו״ר האופוזיציה ב־1994, אחרי הפיגוע בקו 5, הבן אדם לא דרך ברחוב הזה.

איזה תרחיש היה מביא אותו לשם ב־20 שנה האלה? קרייבינג לדפוק ״לה לזניה״? התלוות לשרה במדידת סנדלים בשופרא? המרחק בין האיש לבין דיזנגוף כל כך גדול, שלא אתפלא אם בביקורו שם השבוע הוא שאל אם יש מצב לגלידה אמריקאית ומתי קופצים לראש אינדיאני. יש תל אביבים שכנראה יסיימו את חייהם בלי לראות את ראש הממשלה הנצחי שלהם פעם אחת בגודל טבעי, וזה בזמן שבעיר מסתובבים כמה בוגרי תגלית שלא מופרך אם הספיקו ללחוץ לביבי את היד כבר פעמיים בחייהם – כשנתן נאום בבית כנסת שלהם בניו יורק ועוד נאום בנתב״ג, בטקס שעשו להם כשעלו לארץ. 

הפיגוע הזה שימש כל מיני אנשים לטעון ״הנה, עכשיו גם תל אביב מצטרפת למעגל הטרור״. יש את הימנים, כמובן, עם ה״אמרנו לכם״ התמידי, אבל הם לא לבד. תיירת צרפתייה ממוצא מרוקאי שנחתה בעיר יומיים לפני הסילבסטר השיבה באדישות לתהייה ״האם את מפחדת?״, ב״לא, נהיה פה כמו פריז״. 

מה שכן, העיר הצליחה בכל זאת לייצר זווית מקורית משלה לטרור, והיא היסטריית החיפושים אחרי המחבל, נשאת מלחם. מתברר שבמקום שאין אזרחים נושאי נשק שחמים לנטרל אנשים, נחשפת ערוותה של משטרת ישראל. בשלישי בצהריים גם המפכ״ל החדש קלט את זה והודיע שהמשטרה ״תפסיק לדברר את עצמה כי זה פוגע ביכולת להשיג תוצאות״. חמוד מצדו, רואים שהיה שב״כניק.  

ההיסטריה חלחלה גם לתקשורת, שנהרה אחרי השוטרים בכל פעם שאלה רצו אחרי חשוד ברחוב וגילו שמדובר בחתול. כמו בצבא, גם במקרה הזה הכאוס הוליד הנפצות, כמו למשל ההודעה הזו שנשלחה לעיתונאים בשני בערב: ״כוח ימ״מ (צלפים ומסתערבים) התמקם בדירה בקומה 14 ברחוב נתן המאיר ברמת אביב ג׳. כנראה המחבל נמצא שתי קומות מתחת, בדירה שבעליה בחו״ל. בעבר הביא לשם ירקות ולכן היה ברשותו מפתח. צוותים של ערוץ 2 עוכבו בצומת קק״ל ודרזנר. לא נותנים להם לעבור״. רק שיהיה ברור – אין רחוב נתן המאיר והרחובות דרזנר וקק״ל לא מצטלבים. 

הקטע הוא שבמקרים כאלה אין לכתבים ברירה אלא לקחת כל מה שהמשטרה נותנת ולקוות להתפתחויות. בשלישי בבוקר, למשל, התייצבו עשרות עיתונאים ברחבת הכניסה לבניין המשטרה ברמת החייל אחרי שדובר המרחב הבטיח שיוכלו להצטרף לשוטרים למשך שעה וחצי בסקירות באזור. אחרי חצי שעת ייבוש מחוץ לבניין יצא הדובר והודיע שהתוכנית מבוטלת כי השוטרים קפצו להרצליה לחפש בחור מזרח ירושלמי שאיים לבצע פיגוע, וכולם קיפלו את הזנב וחזרו הביתה מאוכזבים.  

עצור, אתה נשנש

מי שתדמיתו נסקה ושמו גולגל בפי חצי מאזרחי המדינה השבוע הוא מרכז הקניות שוסטר ברמת אביב. עד היום, בואו נהיה כנים, מי שהכיר את המרכז הזה לעומק היו רק ילידי המקום שהאימהות שלהם שותות בו קפה וקונות עוד זוג נעליים מיותר, וכמה סטודנטים ערבים שגרים בשכונה. אלא שבעקבות החלטת המשטרה לרכז את חיפושיה אחר נשאת מלחם בשכונות עבר הירקון הפך שוסטר לסלב, והפאסון של בעלי החנויות התעצב בהתאם. 

אם יש משהו שמאפיין תגובות של רוכלים אשכנזים להתעניינות פתאומית של התקשורת בהם, זה הניסיון לשחק אותה כאילו תשומת הלב מעיקה עליהם, בזמן שברור שהם עפים על כל רגע. בירקנייה בעלת השם הקליט ״מפרי האחים אוהב ציון״ מצאתי צמד בעלי בית שעל ההתחלה רטנו ״די, נמאס, כמה אפשר? כל העולם היה פה חוץ מאל־ג׳זירה״. 

הסיבה להתעניינות הגדולה בהם היא שמועה שרצה בתקשורת כאילו המחבל עבד אצלם בחנות. האשם מבחינתם בהפצת השמועה הוא כתב חדשות 2, ניר דבורי, שהעלה אייטם לפייסבוק של הערוץ עם צילום חזית החנות. 

״אתה לא מבין כמה לקוחות התקשרו אליי מאז״, הסביר לי אחד מהם תוך כדי שקילף מנגו שהחריש במקררים עוד מהקיץ. ״כולם רוצים לדעת אם זה נכון ולכולם אני אומר שזה שקר. מזל שפגשנו פה את גלעד שלמור מערוץ 2, הוא דווקא בסדר, ואמרנו לו דיר באלאק שלמור – אם לא תורידו את זה אנחנו נתבע אתכם, והוא טיפל בזה. בחור טוב״.           

הביטלס עשו את זה יותר טוב. חיפוש המחבל בתל אביב. צילום: בן קלמר

הירקנים הפטפטנים הסבירו לי מה הסיפור האמיתי של נשאת מלחם. מתברר שהבחור מערערה שבוואדי ערה עבד עד לפני כשנתיים בירקנייה אחרת בשוסטר, שהייתה בבעלות משפחה מבאקה אל גרבייה. לפני כשנתיים הם סגרו את העסק והיום יש שם סניף של רשת חנויות הטבע אניס, בלי קשר לעובדה שמלחם ביקר בסניף של הרשת בדיזנגוף שניות לפני שרצח את אלון בקל ושמעון רוימי בפאב הסימטא. אף שלא עבד בחנות שלהם, צמד הפטפטנים היו מיודדים קלות עם מלחם והופתעו לראות אותו מסתובב בשוסטר לפני כחודשיים. 

״הוא קנה סיגריות בפיצוצייה פה ליד״, מספר מקלף המנגו, ״ושאלתי אותי ׳מה קורה נשנש׳? זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו״. ״נשנש״, מתברר, היה הכינוי של נשאת מלחם בקרב בעלי החנויות בשוסטר. 

כ־30 מטר מהמקום שעמדה בו פעם חנות הירקות שבה עבד מלחם, נמצאת אחת החנויות הוותיקות במתחם – ״המבריחה, ביגוד אופנתי״. בעלת החנות היא מהטיפוסים שאני אוהב: מצהירה שאינה מתכוונת לדבר ואז מתחילה לשפוך. קוראים לה לימור אבל כולם קוראים לה לימי, כולל מלחם. גם היא נהגה לכנות אותו נשנש. ממש ״חדווה ושלומיק״ גרסת שוסטר. היא מספרת שהכירה אותו טוב ושהם הרבו לצאת להפסקות סיגריות יחד. 

״הוא היה צועק לי מהירקות ׳לימי, לימי, אש!׳, והייתי מביאה לו מצית״, היא משחזרת. לימור טוענת שבניגוד לדיווחים בתקשורת שטענו שמלחם היה נער השליחויות של חנות הירקות, הוא דווקא בילה את רוב זמנו מאחורי הקופה ונהג לרדות בנער השליחויות, בחור ערבי אחר שלטענתה היה אלכוהוליסט ולא פעם הגיע לעבודה שיכור. ״נשנש היה צורח עליו בערבית, מעמיד אותו במקום כזה״, סיפרה לי ולעוברת אורח עם פן בלונדיני וז׳קט צהוב עם כריות. ״פעם הוא אפילו נתן לי לדבר עם החברה שלו בטלפון. אמרתי לה שהיא מצאה בחור טוב. תבין, נשנש היה בחור נחמד, באמת, אפילו שהיה לו פתיל קצר והוא יכול היה לאבד את זה תוך שנייה״.

אם הוא אכן פעל ממניעים לאומניים, למה בחר לירות דווקא בדיזנגוף ולא פה בשוסטר? חשבת על זה?

״אני חושבת שלנשנש בכל זאת היה אכפת מהאנשים פה, גם ממני. הוא לא היה יורה פה בחיים״. 

מלצרית, יש לי ערבי בקפה

חיפושי המשטרה אחר מלחם בשכונות הצפון הציפו בציבור הישראלי מאפיין של רמת אביב שהיה עד כה מוכר בעיקר לתל אביבים, והוא העובדה שערבים רבים, בעיקר סטודנטים, מתגוררים בשכונה. במהלך השבוע התפרסמו בפייסבוק ובאתר ״שיחה מקומית״ עדויות של תושבי השכונה הערבים שסיפרו איך פלשו שוטרים לדירתם בלי רשות וללא צו חיפוש, נהגו בהם בגסות והפכו להם את הארונות משום שחשדו שהם מחביאים את נשאת מלחם בבוידעם. 

״אני אומר לך שבסוף יגלו שמי שעזר לו לברוח אחרי הפיגוע זה אחת הסטודנטיות הערביות האלה מהאוניברסיטה שמארגנות את טקס הנכבה״, טען באוזניי הירקן הפטפטן בלי שום ביסוס. ייתכן מאוד שההיגיון הבעייתי שלו הנחה גם את המשטרה, כשהחליטה לסמן את התושבים הערבים של רמת אביב כחשודים מעצם היותם ערבים. השאלה היא איך ידעו השוטרים היכן בדיוק גרים אותם ערבים. 

"יו, הפעם הציור השבועי לילד ממש קשה". חיפוש המחבל בתל אביב. צילום: בן קלמר

״אני די משוכנעת שהשב״כ יודע איפה גרים ערבים שפעילים פוליטית באוניברסיטה, נגיד בתא של חד״ש״, טענה ידידה שלי, ערבייה מנצרת שמסיימת תואר שני בקולנוע באוניברסיטה. בן זוגה, רופא מקלאנסווה, מהנהן בהסכמה. שאלתי אותם למה ערבים צעירים כמוהם בוחרים לשכור דירות דווקא ברמת אביב ולא בתל אביב ״האמיתית״, שמדרום לירקון. 

״רוב הערבים שעוברים לעיר עושים את זה בגיל 18״, הם הסבירו לי, ״לרובם לא הייתה בחייהם אינטראקציה עם יהודים מעבר לשיחות עם המוכרת בקניון. מרכז תל אביב מפחיד עבור מי שלא מכיר, בטח עם זה שאין חניה. רמת אביב קרובה לאוניברסיטה, וזו הרי הסיבה שרוב הערבים באים בגללה לתל אביב, לא בשביל הסצנה. נהייתה פה קהילה ואנשים מרגישים בנוח״. 

החיים בשכונה מזמנים להם סיטואציות מצחיקות־עצובות: לפני כמה חודשים הם ישבו עם חברים לקפה בשוסטר ודיברו ערבית. לצדם ישבו כמה דודות רמת אביביות טיפוסיות. בשלב מסוים פנו הנשים למלצרית והזהירו אותה שיש ערבים בקפה ושתפקח עיניים, כי בכל זאת זו תקופת פיגועים והכול. הן כנראה לא שיערו בנפשן שהמלצרית ערבייה בעצמה.

בחזרה לדיזנגוף

בשני בלילה, בסביבות 21:00, התגודדו כמה עשרות עוברי אורח מחוץ לפאב הסימטא והדליקו נרות נשמה כמיטב המסורת שייסד נוער הנרות של רבין. גלעד שלמור, הבחור הטוב מערוץ 2, עמד שם מול המצלמה ודיווח עצמו לדעת, מפליא ביכולותיו לקחת נון אייטם ולהגיש אותו באופן שיגרום לדני קושמרו לעשות פרצוף מתעניין. הסימטא עצמו טרם שב לפעילות, אבל הפאבים השכנים נתנו בראש כמו תמיד. בחזית הדיזי, שנמצא ממול, נמרחו על הכיסאות כמה צלמים של ערוץ 1 שנראו כמי שסופרים את הימים עד הפנסיה. האקשן האמיתי התרחש בפנים.

עשרות אנשים בגילי 25־35 הצטופפו שם והקשיבו להרצאה של בחור מזוקן עם אינטונציה של מרצה בלמטייל. המקרן מאחוריו האיר מצגת על מדיניות ההגירה של גרמניה, והמרצה הסביר מה יש לעשות כדי להיקלט במדינה האירופית המבוקשת ביותר בקרב ישראלים כיום. סמיכות הסצנה הזאת למקום שבו נרצחו שני ישראלים כמה ימים קודם לכן היא פואטית כטקסט ועצובה בתור החיים עצמם. בשטחים בונים התנחלות חדשה אחרי פיגוע, אבל בתל אביב זה לא עובד ככה. מעניין כמה אנשים יעזבו לברלין עד הביקור הבא של ביבי בדיזנגוף.