לנצח את המחשבות

שימוש באימון ממוחשב יכול להפחית שקיעה במחשבות שליליות, אשר עלולה להוביל לדיכאון

צילום: שי שבתאי / Shay Shabtay
צילום: שי שבתאי / Shay Shabtay

רוב בני האדם חווים תקופות בחיים שבהן הם חוזרים שוב ושוב אל אותן מחשבות שליליות, אשר החלו לאחר אירוע לא נעים שעברו. סוג זה של מחשבות נקרא בלעז "רוּמינציה", ובתרגום פשוט – "העלאת גרה" נפשית. רבים אינם מודעים לכך שרומינציה אינה תורמת להתמודדות, ושאנשים בעלי נטייה לרומינציה נמצאים בסיכון להתפתחות דיכאון וקשיים נפשיים נוספים. האם אפשר לגרום למחשבות הללו להיעלם או לפחות להפחית אותן? האם אפשר להפסיק את נגינת "התקליט השבור" הזה שבראשנו?

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב הראו כי אפשר להשתמש באימון קוגניטיבי ממוחשב כדי להפחית את הנטייה לרומינציה. המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Clinical Psychological Science, מצא שאימון שאורך כחצי שעה בלבד יכול להפחית את המחשבות הרומינטיביות אשר מתעוררות בעקבות היזכרות בחוויה לא נעימה.

גיוס בקרה קוגניטיבית גורם להפחתת ההשפעות המזיקות של עוררות רגשית גבוההצילום: שאטרסטוק
גיוס בקרה קוגניטיבית גורם להפחתת ההשפעות המזיקות של עוררות רגשית גבוהה
צילום: שאטרסטוק

רומינצית יתר

המחקר החדש נערך על ידי תלמידת המחקר נוגה כהן מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ד"ר נילי מור מהאוניברסיטה העברית, ופרופ' אבישי הניק מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. בשלב הראשון של המחקר, הוקצו מתנדבים לשתי קבוצות – קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת. נבדקים בשתי הקבוצות עברו אימון שבו נדרשו לבצע משימה פשוטה, אשר ידועה ביכולתה לגייס בקרה קוגניטיבית – מנגנון המאפשר התעלמות מהסחות דעת בזמן התנהגות מוכוונת מטרה (כגון נהיגה בכביש סואן). האימון פותח בעקבות ממצאים קודמים של החוקרים, שהראו כי גיוס בקרה קוגניטיבית גורם להפחתת ההשפעות המזיקות של עוררות רגשית גבוהה. בהתאם, נבדקים בקבוצת הניסוי נדרשו להפעיל לעתים קרובות בקרה קוגניטיבית – לפני הצגה של תמונות שליליות; בעוד שנבדקי קבוצת הביקורת נדרשו רק לעתים רחוקות להפעיל בקרה קוגניטיבית לפני הצגת תמונות שליליות.

בשלב השני של המחקר, נבדקים בשתי הקבוצות התבקשו להיזכר באירוע שלילי שגרם להם להרגיש חרטה או אכזבה מעצמם. לאחר רישום האירוע התבקשו הנבדקים לענות על שאלון שבדק את מידת הרומינציה שעשו מיד לאחר ההיזכרות באירוע, באמצעות שאלות כגון – "כרגע אני לא יכול/ה להפסיק לחשוב על מה שהתרחש", "כרגע אני שואל/ת את עצמי למה זה הגיע לי". בשלב השלישי של הניסוי, הנבדקים ענו על שאלון שנועד להעריך את רמת הרומינציה האישיותית שלהם, כלומר את המידה שבה בחיי היומיום הם עסוקים במחשבות רומינטיביות.

כצפוי, נבדקים בקבוצת הניסוי דיווחו על פחות מחשבות רומינטיביות בהשוואה לנבדקים בקבוצת הביקורת. כמו כן, החוקרים מצאו כי ככל שנבדקים בקבוצת הביקורת היו בעלי נטייה אישיותית גבוהה יותר לרומינציה, הם חוו מצב רוח שלילי יותר במהלך הניסוי. קשר זה לא היה קיים בקבוצת הניסוי. כלומר, האימון גרם לביטול הקשר בין הנטייה לרומינציה לבין מצב רוח שלילי.

תוצאות מחקר זה מדגימות כי אימון ממוחשב קצר יכול להפחית את הנטייה לשקוע במחשבות שליליות בעקבות היזכרות באירוע לא נעים. מחקר זה יכול לסלול את הדרך לפיתוח של התערבות פשוטה ונגישה לאנשים הסובלים מקשיים רגשיים ומהפרעות נפשיות כגון דיכאון וחרדה.

ד"ר נילי מור מספרת: "קו המחקר שעסקתי בו שנים הוא ניסיון להבין מה גורם לאנשים לפתח רומינציה, ומה גורם לאנשים להיכנס כל כך פנימה. זו תופעה שחשוב למצוא לה פתרון. יש כאן אפשרות אמיתית, לצאת ממעגל כל כך שלילי באמצעות אימון קוגניטיבי". ד"ר נוגה כהן מספרת כי "המחקרים שעשיתי במסגרת עבודת הדוקטורט לימדו אותי שאפשר למנוע מגירויים רגשיים, אפילו כאלה הנתפשים כשליליים ביותר, להשפיע על ההתנהגות, על הפזיולוגיה ועל הפעילות המוחית שלנו. העובדה שהצלחנו לאמן את המנגנון הזה ולהשפיע על הדרך שבה אנשים מתמודדים עם חוויה לא נעימה היא משמעותית ביותר ואני מאמינה שאימון זה יסייע בעתיד לאנשים הסובלים מקשיים רגשיים".