לרקוד למען המאבק באלימות כלפי נשים

שוב ולנטיינס, די. שוב המועקה הזו, בדמות חץ קופידון זקור שתקוע בגרון, מחלחלת אל המחשבות על אף הרצון המאומץ להתחמק ממנה. ואולי דרך הפעולה האידיאלית להתגוננות מפני החג הדביק היא טעינתו במשמעות שונה? בשלוש השנים האחרונות ישנה אלטרנטיבה המקדשת מטרה ראויה הרבה יותר ממכירת שוקולדים וזרי פרחים במארז עמוס לבבות. במסגרת אירועי "One Billion Rising", מעל מיליארד בני אדם ייצאו לרחובות ב־14 בפברואר וירקדו למען המאבק באלימות כלפי נשים.

ביוזמת התנועה האקטיביסטית האמריקאית Day־V, שנהגתה על ידי מחברת המחזה "מונולוגים מהוואגינה", איב אנסלר, משנת 2012 הוולנטיינס דיי הוא גם יום שבו אנשים רוקדים יחד במרחבים ציבוריים ומצביעים ברגליים לשינוי המציאות הקשה לפיה אחת מכל שלוש נשים תסבול לפחות פעם בחיים מפגיעה פיזית או מינית. לפני שנתיים יצאו האירועים מגבולות ארצות הברית, ומאז נערכים ב־200 מדינות ברחבי העולם, במסגרת שנרשמה בתור ההתארגנות הגדולה ביותר שנעשתה בהיסטוריית המאבק באלימות כלפי נשים.

לראשונה צוין הקמפיין בארץ תחת הכותרת "מיליארד נשים מתעוררות", ביוזמת קבוצת נשים, ביניהן גל קינן, שמפיקה את האירוע המרכזי בתל אביב, "לעורר מיליארד", יחד עם שמואל ישורון. "זו לא הפגנה, אלא מקום של שמחה שמציג מציאות שונה", אומרת קינן. "לא תהיה התעמקות בקורבנות, אלא בזה שאנחנו פה, בריאות בנפשנו ובגופנו. אני אימא לשלוש בנות בתל אביב, ואין דבר שמפחיד אותי יותר מזה שיפגעו בהן. אני רוצה לייצר מציאות שבה הרחוב יהיה מקום בטוח עבורן, שהבת שלי לא תפחד ללכת בחוץ בלילה אם מאחוריה צועד גבר, שתמיד תרגיש בטוחה".

קינן מגדירה את ולנטיינס דיי בתור חג סקסיסטי, שמוחבא תחת רומנטיזציה צרכנית שכביכול מפנקת נשים במושגים שמדירים אותן במקום להאדיר, ומזמינה את כל מי שמעוניין בכך, לציין את היום אחרת. "האירוע הוא למען נשים, אבל לא רק עבורן. זה משמעותי מאוד שגברים יהיו חלק מהמחאה הזו", היא מדגישה. "כולם מוזמנים להציץ בדף שלנו בפייסבוק ולהצטרף אלינו לפלאשמוב או לתיפוף. ריקוד במסגרת הזו מייצר תחושת ביטחון ענקית. התגובות של הסביבה תמיד חיוביות. אנשים שיוצאים מעונבים מהמשרד באים ומצטרפים, וכך גם בני נוער שפשוט עברו בסביבה. יש בזה משהו גדול, לרקוד למען מטרה שנוגעת לכולם".

לעורר מיליארד – רחבת הבימה, שבת ה-14.2, 12:00