מאבק תושבי גבעת עמל ב' מגיע לכנסת

הצעת חוק חדשה מבקשת להגן על זכותם של תושבי גבעת עמל לדיור חלופי אם יפונו מבתיהם. במקביל, העלה המצב הביטחוני את השאלה מדוע אין בשכונה מקלטים

צילום: יולי גורודינסקי
צילום: יולי גורודינסקי

השבוע אושרה בקריאה טרומית הצעת החוק לדיור חלופי לתושבי גבעת עמל. הצעת החוק הוגשה על ידי קבוצת ח"כים המלווים את מאבק התושבים – דב חנין (חד"ש), איילת שקד (הבית היהודי), מירי רגב (הליכוד) וזבולון כלפה (הבית היהודי). היא קובעת כי תושב שנשלח להתיישב באזור גבעת עמל על ידי המדינה לפני חודש פברואר 1961, או תושב מעל גיל 21 שנולד בשכונה ומחזיק בה נכס, יהיה זכאי לדיור חלופי אם יפונה מביתו. חנין ושקד, הניצבים משני עבריו של המתרס הפוליטי, שבים ומשתפים פעולה בנושא החברתי, לאחר שכבר עבדו יחד על חוק דומה המתייחס למפונים משכונת כפר שלם. בעקבות אישורה של הצעת החוק, אמר חנין כי זהו ״מסר חשוב שהכנסת לא תמשיך לעמוד מן הצד, כאשר תושבים מנושלים מבתיהם לטובת רווחי ענק של טייקונים. אחרי כל כך הרבה שנים הגיע הזמן לפתור את בעיית גבעת עמל באמצעות פיצוי הוגן, שיאפשר לדיירי השכונה דירות במקום הבתים שהם מפנים״.

סיפורה של גבעת עמל ב׳, השוכנת בין דרך ההלכה לבבלי, מתחיל בסוף שנות ה־40, אז יזמה המדינה תהליך התיישבות באזור, אך לא העניקה למתיישבים זכויות רכש או חכירה. בתחילת שנות ה־60 נמכרו שטחי גבעת עמל על ידי המדינה ליזם פרטי, תוך דרישה מהיזם כי ידאג ל"דיור אקוויוולנטי" לדיירים. מאז עברה הקרקע מיד ליד, עד שלבסוף נמכרה בשנות האלפיים ליצחק תשובה. כבר עשורים רבים שהשכונה סובלת מהזנחה, משוללת תשתיות בסיסיות כגון מערכת ביוב, דרכים סלולות ותאורה בשטח הציבורי בלילות, כשסביבה הלכו והתרבו מגדלי יוקרה חדשים. כעת מתכנן תשובה לבנות בשטח 1,200 יחידות דיור וכן 15,000 מ"ר של שטח מסחרי. על פי הערכות, בעקבות התוכנית תשובה וחבריו היזמים יגרפו לכיסם יותר מ־3.6 מיליארד דולר, אך בין סכום זה ובינם ניצבות 130 משפחות שעדיין מתגוררות במקום ודורשות פיצוי על התפנותן. לאחרונה קבע בית המשפט כי רק התושבים המקוריים – שרובם כבר נפטרו – זכאים לפיצוי, דבר שישתנה אם תאושר הצעת החוק החדשה בכנסת.

שמה של השכונה עלה השבוע גם בישיבת מועצת העיר תל אביב, אך בהקשר שונה לחלוטין. לאחר שתושבי המגדלים הסמוכים לגבעת עמל סירבו לארח את שכניהם במקלט, עלתה השאלה מדוע אין בשכונה מרחב מוגן אחר – לתושבי גבעת עמל אין ממ"דים או אפילו חדרי מדרגות. העירייה אמנם דואגת למיגון מלא של המוסדות העירוניים הנמצאים תחת אחריותה, אולם פניות של אזרחים תלויות ברמת הכוננות שקובע פיקוד העורף. עו"ד גבי לסקי, חברת מועצת העיר, פנתה בנושא לפיקוד העורף: "הם סירבו לתת לי תשובה בכתב, אך נאמר לי שם מפורשות שפיקוד העורף לא אחראי על המיגון בגבעת עמל ב'. הדבר כמובן מאוד תמוה. לא מדובר במקלוט אינטנסיבי או בחפירות, רק בהבאת מיגוניות פשוטות שיתנו לאנשים הגנה בזמן הנכון".

בהמשך התברר כי בעיה דומה קיימת גם באזור גבעת העלייה ביפו: "הבתים בשכונה הזאת הם בתי אבן חד קומתיים לרוב, ואין להם לא ממ"דים ולא מקלטים, גם לא חדרי מדרגות. יש גם בעיה של מקלטים קרובים. אני יודעת שהעירייה כן העבירה את הפניות הללו לפיקוד העורף, אבל בינתיים, כאמור, לא התקבלה שום תשובה מסודרת משם. נדמה שהמוחלשים ביותר הם אלה שסובלים כרגע, בעוד אזרחים אחרים זוכים לטיפול ראוי", אמרה לסקי.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "פיקוד העורף נמצא בקשר רציף עם הרשויות המקומיות וביניהן גם עיריית תל-אביב. כחלק מפעילות הפיקוד מתקיימת עבודה שוטפת לאורך כל ימות השנה עם הרשות המקומית במסגרת תוכנית המיגון הרשותית. יש להדגיש כי פיקוד העורף אינו גוף מתקצב אלא גוף ביצועי המיישם את החלטות הממשלה בתחום המיגון. כמו כן, פיקוד העורף מעביר הנחיות התגוננות מצילות חיים לכלל אזרחי מדינת ישראל, ומסייע בכל בקשה למציאת המרחב המוגן "הכי מוגן שיש" עבור האזרחים במוקד הטלפוני ובאתר האינטרנט. פיקוד העורף קורא לאזרחים להישמע להנחיות ההתגוננות ולנהוג על-פיהן".