העברנו לילה עם מגית קקון, אחת הדי.ג'ייז הכי אהובות ועסוקות בעיר

אחרי עשור של הצלחה בינלאומית והופעה ביום העצמאות הקרוב לצד סולומון - מגית קקון כבשה גם את תל אביב. "הישראלים רוצים שירגשו אותם", היא אומרת. "זה מכריח את היוצרים כאן להיות יצירתיים, וזה משתלם"

מגית קקון (צילום: אוטילי מטרס)
מגית קקון (צילום: אוטילי מטרס)
28 באפריל 2019

 

24:00 "אני יוצאת, אבל לא הרבה", משתפת מגית קקון, "אני כל החיים ביציאה. מאירוע לאירוע, הכל עבודה. מזל שאני נהנית ממנה".הדי.ג'יי והמפיקה מגית קקון פרצה לחיינו לפני כשנתיים, כשחזרה לארץ אחרי עשור בברלין. ברזומה שלה הופעות מסביב לעולם, מועמדויות לפרסים, סינגלים מצליחים, בעלות על לייבל ועוד אחד שבדרך, ריליסים מצליחים וגיגים על במות ענקיות – אך רק כאשר חזרה לתל אביב זכתה להכרה ישראלית. "הכל התחבר פתאום. תמיד רציתי שפה זה יקרה ומכאן אני אטוס, אבל החיים זימנו לי גורל אחר והייתי צריכה לעבור דרך ארוכה כדי להצליח פה". היא אחת הדי.ג'ייז האהובות בסצנה האלקטרונית ואחד ה"אסים" של בית מעריב בתור רזידנטית, ושמה נע מליינאפ לליינאפ. הגושפנקה האמיתית הגיעה כאשר סולומון, אחד מאמני הטכנו האהובים בישראל, החל לנגן את המוזיקה שלה. השיא נרשם כאשר הגיע לתקלוט שלה בתל אביב וביקש לעלות איתה על העמדה. מאז היא שם נרדף להצלחה מקומית.

2:00 הערב היא מנגנת בבית מעריב, סט מרכזי ברחבה הראשית. הלו"ז שלה מלא בטיסות, ולרוב בסופ"ש היא תמצא את עצמה טסה ליעד זה או אחר באירופה. אך מבחינתה לנגן בבית מעריב זה הבית. הקהל מזהה אותה עוד בכניסה, אנשים באים במיוחד בשביל לראות אותה, היא במגרש הביתי שלה. "הקהל הישראלי הכי מצחיק אותי", היא מספרת, "התגובות שלהם קורעות והם מרימים לאללה. בהפקות כאן אולי יש פחות סדר ויותר 'שכונה' אבל זה היופי בישראל. מצליחים לשמור על רמה גבוהה ועדיין לעשות הכל בתחושה שזה בין חברים".

2:30 "תל אביבים כל הזמן משווים את עצמם לאחרים בלי לשים לב שהם יצרו ז'אנר חדש משלהם. אני חושבת שרד אקסס הביאו את הבשורה – ז'אנר המשלב בין טכנו, רוק ואלקטרוניקה. הישראלים רוצים שירגשו אותם, שייתנו להם חוויה אקלקטית ומעניינת. זה מכריח את היוצרים כאן להיות יצירתיים, וזה משתלם, תראי את הרייב שקורה עם סולומון ביום העצמאות שאני אנגן בו. זה אירוע מטורף, בערך 30 אלף איש יגיעו, זאת הופעה לכל דבר. אני באנרגיות מטורפות רק מלחשוב על עצמי מול כל כך הרבה אנשים. אני גם אוהבת את ההפקה מיוזיק TLV כי זה מרגיש כל כך בית, כל כך מקומי. כאילו אני בהתהוות של משהו גדול יותר".

3:00 חשוב למגית לא להפסיק לחלום. אף שיש שיגידו שהיא הגיעה לטופ בתחומה, היא עדיין מרגישה אותה בחורה בת 20 וקצת שצריכה לעבוד קשה כדי לשרוד. לפני עשור, כשהייתה ישראלית צעירה על ויזת אמן בברלין, קיבלה גם הרבה דחיות. "אולי מצבי יותר טוב עכשיו אבל אני עדיין מרגישה את המוטיבציה הזאת כמו לפני עשר שנים", היא אומרת, "אני עדיין חולמת וזה מה שגורם לי לא להרגיש מיצוי ועדיין להתרגש מהעבודה שלי. מוזיקה זה הכל עבורי, זאת תמיד הייתה התשובה, ואני מעריכה שהחיים הביאו אותי לעסוק רק בזה".

גיג זכור בארץ: DGTL. היה לי גיג שהוא פשוט היה וואו!
טיפ לדי.ג'יי המתחיל: לא להתרגש ולהתייאש כשאומרים לך "לא". קיבלתי "לא" בחיים ואני עדיין מקבלת.
לאן אוהבת לצאת בארץ? הפקות אוף לוקיישן באיזה מקום הזוי.
אפשר לעבוד בחו"ל מהארץ? בהחלט. הכל דיגיטלי היום, ובואו, הטיסות לאירופה מהארץ לא כזה סרט.