מגפת כריתות עצים ברחבי העיר: התושבים יוצאים למלחמה

אי שם בשנות ה-20 הוחלט לתכנן את העיר תל אביב על פי גישת "עיר גנים" האנגלית, שמבוססת על מבנים נמוכים וריבוי של ריאות ירוקות במרחב האורבני. מאה שנה אחר כך, נראה שהמגמה התהפכה – הבניינים רק הולכים וגבהים, פעמים רבות על חשבון השטחים הטבעיים שכל כך חסרים פה ממילא. לאחרונה נשמעות תלונות רבות של תושבים בנושא כריתת עצים עירוניים או גיזום אגרסיבי שמותיר את הצמרות עירומות ומעקר את יכולתן להטיל צל על הקרקע ולקרר את המרחב העירוני. רק בשבועות האחרונים הועלו טענות של תושבים לגבי פיקוסים שאמורים להיכרת בתל נורדאו ובמלצ'ט, סיגלון בחשמונאים, עשרות עצים בארלוזורוב, ברושים באלנבי ואקליפטוס אחד עתיק בלילנבלום.

"לפני שנה וחצי, ביולי 2018, התחיל גל גדול של כריתות באזור הדולפינריום", מספר יקיר בן מאור, עובד חנות לעיצוב הבית המתגורר בכלל בראשון לציון. "כששמעתי על זה ניסיתי לעצור את התהליך, אבל כבר היה מאוחר מדי כי העירייה הוציאה היתר כריתה. הבנתי שמתוכנן עוד גל, וכשהרחיבו את הכביש ברחוב הכובשים בחודש נובמבר והתכוונו לכרות שם את העצים, נעזרתי בעורכת הדין גבי לסקי והגשנו תלונה למשרד החקלאות. ההיתר שלהם לא היה בתוקף. כרתו קרוב למאה עצים, והצלחנו להציל רק כמה מהם".

"בגדול כל העצים בתל אביב אמורים להיות מוגנים מכריתה, אבל למרות זאת יש תנופת כריתות ללא הכרה"

בן מאור מספר שאז התחיל ללמוד את חוקי התכנון סביב כריתה. "פנתה אלי לאחרונה מור סטולר, פעילה חברתית ועורכת דין, ואמרה לי שעומדים לכרות אקליפטוס ענק בן מאה ליד המשרד שלה בשדרות רוטשילד", הוא אומר. "זה כואב לנו שעץ כזה ייכרת בגלל גחמה של מישהו. את ההיתר לבצע שינויים בתוך הבניין הם קיבלו, אבל העץ עצמו נמצא בחצר האחורית, הוא לא קשור לתוכנית השימור של הבניין. זה עץ מוגן. לא ברור מי אישר את זה. ברגע שאושר היתר כריתה על ידי מחלקת שפ"ע (שיפור פני העיר) ופקיד היערות, העירייה מחויבת לפרסם אותו באתר, ולתת לציבור שבועיים להגיש ערר למשרד החקלאות. אני לא ראיתי היתר כריתה של העץ הזה. עד שאין היתר, הקבלן לא יכול לעשות שום דבר".

כך תדעו אם העצים שכוסחו אצלכם ברחוב גוזמו או נכרתו

"בגדול כל העצים בתל אביב אמורים להיות מוגנים מכריתה, אבל למרות זאת יש תנופת כריתות ללא הכרה", אומרת מור סטולר, שפנתה לבן מאור החודש בעניין העץ שבחלון משרדה. "זה הבייבי שלי כרגע", היא אומרת, "עץ בן 100 בלילינבלום 17, ענק ויפהפה, שהורידו כבר בערך שליש ממנו בגלל הבנייה. הקבלן שעובד בבניין של המשרד שלי אמר שמתכננים להביא מנוף ולהוריד את כולו, כי הוא מפריע להם בחלון של הסלון. עתרתי לאגרונום של תל אביב, חיים גבריאל, אבל לא קיבלתי מענה".

פיצוי אקלימי

סטולר העבירה את המידע בעניין האקליפטוס לאסנת בנימין כהן, העוסקת בתכנון ובנייה ירוקה, והקימה לפני שנה את קבוצת הפייסבוק "עצים הם תושבים – תל אביב יפו", אשר עשתה לה למטרה להילחם בכריתת העצים בעיר. "כל כך הרבה עצים בסכנה כעת", היא אומרת. "הקמתי את הקבוצה לפני שנה, כי התברר שהקבוצות התל אביביות להצלת עצים שהכרתי באותה עת לא נרעשו ממאות עצים לכריתה, לעומת כל מי ששוחחתי איתו בנושא. החברים בקבוצה שלנו מרכזים שמות של אנשים שמתנגדים לכריתה ואוספים אותם לחתימות על ערר.

"אני גרה בצפון הישן, קרוב לארלוזורוב. ידעתי שתהיה רכבת קלה וחשבתי שזה נחמד וטוב. מאוחר יותר התחלתי לחפש קצת חומר וגיליתי לתדהמתי את סקר העצים (קבלת חוות דעת של פקיד היערות הכולל הסכמה לכריתה או העתקת או שימור עצים בוגרים – מ"צ), שהגדיר את עצי ארלוזורוב לא לשימור. מתוך 2800 עצים לשימור לאורך הקו הסגול של הרכבת הקלה עמדו לכרות כמחצית, בעיקר פיקוסים בני עשרות שנים. שימור עצים בוגרים סודר בחוק משנת 2008 ואילך. נקבעו נהלים מסודרים לשימור, העתקה, כריתה וקביעת ערך העץ. פקיד היערות מבטיח לנו 'פיצוי נופי', אבל מה שדרוש פה זה פיצוי אקלימי – מענה לחום העירוני".

עץ שהוצל מכריתה בארלוזורוב

בנימין כהן מספרת שאתמול הוציאה ערר התנגדות לכריתת 71 העצים בארלוזורוב. לדבריה, חתמו עליו עד כה 440 אנשים. "במקטע של הקו הסגול יש 6 נתיבי רכב ומדרכות רחבות. הרכבת מתוכננת בשני נתיבים בלבד במרכז הכביש, מה שמצדיק כריתת דקלים שנטועים במפרדה בלבד. התירוץ לכל היתר הוא שבילי אופניים, אבל אין צורך לכרות עצים לשם כך. הצלחנו לטלטל את המערכת העירונית ולגייס חלק מהמתכננים שקיבלו החלטה לא לכרות את העצים הספציפיים הללו, אחרי שהיה להם כבר רשיון כריתה מאושר וחתום. עד כה נכרתו באיזור כ-100 עצים, ומתוכננים עוד 83".

בערר שהגישה בנימין כהן בעניין העצים שבארלוזורוב כתבה כי רשיון הכריתה אינו תקין, שכן הוא אינו מפרט את הכתובת המדויקת, את מספר העצים המיועדים לכריתה ואת שמות בעלי התפקידים הרלוונטיים. "העירייה מסתירה מידע במכוון. השתקה והטעיה הם האסון שלנו. נת"ע והעירייה לא מפרסמות מסמכים כדי למנוע התנגדות תושבים. רישיון הכריתה צריך להתפרסם ולתת לנו מידע על סימון העצים לכריתה בשטח והתאמת המספר הכולל לדוח סקר העצים. בארלוזורוב העברתי להם את הנהלים ודרשתי יישום מלא. זה עשה שינוי, מאז רואים בעיר יותר הגנה על עצים לשימור".

וזה לא נגמר בארלוזורוב. "לאחרונה הגשנו התנגדות לכריתת שורת ברושים באלנבי 99-101, איפה שבית הפסנתר – מבנה גדול שעומד להיכנס לבנייה", היא מספרת. "בהיתר הוחלט לשמר ברוש אחד מתוך שורה שלמה. בהדר יוסף נתנו אישור לכריתת 70 עצי רחוב בחורשה למען שבילי אופניים, למרות שיש שם כביש ומדרכות רחבים. התושבים כבר הגיעו לבית המשפט בנוגע לעצים הללו. בנוסף, נת"ע מתכננת לכרות 140 עצים גדולים בפארק החורשות לצורך שטח התארגנות. הגשתי לכך התנגדות והצטרפו 159 אנשים תוך יומיים".

"מחלקת השימור בוחנת בקפידה כל בקשה"

מעיריית תל אביב-יפו נמסר: "עיריית תל אביב-יפו רואה בטבע העירוני כחלק בלתי נפרד מהרצף האורבני ופועלת לשימורו ולטיפוחו, כך שהתושבים יכולים לחוות את הטבע בצמוד לשכונות מגוריהם. על פי התכנית האסטרטגית המרחב הפתוח בתל אביב-יפו יתוכנן כמערכת עשירה המכילה בתוכה ערכי טבע ונופים היסטוריים, בתי גידול אקולוגיים פעילים ותהליכים אקולוגיים כחלק בלתי נפרד מהמארג העירוני. עצים וצמחייה מהווים נדבך עירוני חשוב בהיותם חלק מרעיון 'עיר הגנים', על פיה ניתנה הכרזת אונסקו של העיר הלבנה. לעצים גם תפקיד חשוב בשמירת איכות הסביבה, הצללה וערכי קיימות נוספים. לאור זאת מחלקת השימור בוחנת בקפידה כל בקשה לבניה, ולשינוי או העתקת עצים כחלק מהליכי התכנון, ועורכת סקרי עצים על מנת ללמוד את מצאי העצים בעיר ותרומתם הפוטנציאלית לשיפור ההצללה בעיר.

"בתוך כך רואה העירייה חשיבות רבה במניעת כריתתם של עצים קיימים ובמניעת פגיעה בעצים במהלך עבודות פיתוח ובנייה, ובניגוד לנטען, כל כריתה או העתקה מתבצעת רק לאחר בדיקה דקדקנית ואישור האגרונום – עוד בשלב התכנון. כריתת עצים מבוצעת לאחר בחינה לפי כל הקריטריונים המקצועיים עם היתר מסודר אשר פורסם כדין באתר העירוני. העירייה תמשיך לפעול להרחבת מספר העצים הקיימים בעיר ולראייה בעשור האחרון מספר העצים בעיר הוכפל והגיע למעל 260,000 עצים.

"לגבי הפיקוסים בתחום בית הספר תל נורדאו – התכניות נבדקו על ידי ועדה התכנון, מדובר בשטח מאוד קטן הנדרש לבית הספר ולכן לא ניתן להשאיר את העצים במקומם. שני הפיקוסים במלצ'ט 3 – שני פיקוסים בחזית הבניין נשמרים. אחד מהם יגזם מעט והשני יותר, לצורך העבודות לידו. 83 עצים גדולים לאורך הקו הסגול של הרכבת הקלה – במסגרת סלילת מסילת רכבת נעשו מאמצים רבים לשמור על כמה שיותר עצים מלבד אלו הנופלים בתוואי המסילה. האקליפטוס בלילינבלום 17 – מדובר בעץ פרטי הגדל בעורף בניין סגור מכל הכיוונים ואין אנשים במקום. אין כרגע יכולת לבדוק את העץ והנושא בבדיקה. החשמונאים 13- מדובר בעץ סיגלון פרטי שאינו באחריות העירייה. העץ גדול מאד ונוטה כולו לרחוב, גזעו עקום לחלוטין ונפל ענף גדול ממנו לאחרונה, כך שהוא מהווה סכנה בטיחותית – לכן בוצע גיזום להורדת משקלו. באביב הקרוב העץ ילבלב ויצל על המדרכה".

ממשרד החקלאות נמסר: "תמוהה הטענה שלא ניתן להגיש ערר, כאשר בפועל לפחות במחצית מהמקרים הללו הוגש ערר. מקרים אלו נבחנו על ידנו ואף ניתנה החלטת ערר בנושא. העצים בתחום הרכבת הקלה עוד לא נבחנו, כיוון שרק היום הוגש ערר בנושא. המקרים בלילינבלום ובתל נורדאו אינם מוכרים לנו. כל המידע בדבר רישיונות כריתה בעיריית תל אביב מפורסם באתר האינטרנט העירוני של העירייה, וכל אזרח יכול להגיש ערר, ולראייה אנו מטפלים בעררים רבים בתחום עיריית תל אביב".