במהלך הסופ"ש פורסם המדד המפורסם של האקונומיסט, שממשווה בין מחירי ביג מק בעולם - והפלא ופלא, הגענו למקום השני. ועם כל הכבוד למחיר המופקע, זה הזכיר לנו עוד כמה הבדלים מהותיים בין מקדונלד'ס בישראל לסניפים שבחו"ל, והמקריב הוא רק אחד מהם
במהלך סוף השבוע האחרון השבועון "האקונומיסט" את מדד הביג מק השנתי, שמשווה בין מחירי ביג מק שונים ברחבי העולם כמעיין דרך לאמוד את יוקר המחייה וכוח הקנייה של כל מדינה – סוג של דרך קלה לעיכול (חה!) להעביר רעיונות כלכליים מורכבים יותר. והפלא ופלא, בטח לא תיכנסו להלם מהגילוי שהביג מק הציוני דורג בתור המק השני הכי יקר בעולם, מיד לאחר שווייץ. ומכיוון שכאן זה לא שווייץ, זה מבאס כל פעם מחדש לגלות כמה הכל יקר פה – אפילו מה שאמור להיות אוכל זול ונגיש.
>>עיגול לטובה: 8 מסעדות ומזללות לטרוף בהן טאקו מצוין
עכשיו תראו, כלכלן אני לא, אבל במקדונלד'ס אני בהחלט מבין. ואם נהיה כנים עם עצמנו, הבעיה של מקדונלד'ס בארץ לא מתחילה ונגמרת במחיר שלו. כן, זו בהחלט חלק מהעניין (ועוד נחזור לנושא), אבל יש עוד כמה הבדלים בין במקדונלד'ס המקומי לזה בחוץ לארץ. מכיוון שיש לי ניסיון לא מבוטל עם סניפי מקדונלד'ס בינלאומיים – הייתי אומר שלאורך חיי ביקרתי במשהו כמו 15 מקדונלדס באירופה ועוד יותר מ-30 סניפים ברחבי ארה"ב – אני מרגיש בנוח להסתכל מעבר לביג מק, ולהלין על כמה בעיות נוספות שאפשר למצוא במקדונלד'ס ישראל.
בואו נתחיל מהבעיה המתבקשת ביותר, שקשורה לכך שאנחנו גרים במדינה עם צוויון דתי. חכו רגע, אני לא מתלונן על הדתה – מקדנולדס בחרו בעצמם ליצור סניפים כשרים כבר ב-1997 כדרך להגיע לקהל לקוחות רחב יותר, אף אחד לא הכריח אותם (חוץ מהלך הרוח הישראלי). אבל מה שהפסדנו מכך הוא הרבה יותר מרק הזכות להוסיף גבינה בחלק מהסניפים. אני חושב שלא הייתי במקדונלד'ס בחו"ל מבלי שמיד טסתי לעבר הבייקון צ'יזבורגר האיימתני שלהם, בגרסה כזו או אחרת. אוכל כשרות לא יבין את קסם הבייקון הפריך המושלם של מקדונלד'ס, וכמה שהוא מקפיץ את רמת הקציצה העייפה.
אותו בייקון מהווה גם בסיס לתפריט ארוחות בוקר שלם שכמעט ונעדר לגמרי בארץ – בעבר היו ניסיונות לגייר את האג מקמאפין, אבל בהיעדר בייקון אמיתי מאוד קשה לגרום לזה להיות באמת טעים. וזה עוד מבלי לדבר על מנות ספיישל שאנחנו מפסידים בשל הכשרות, כמו המקריב (McRib, אין פה אף קורבן) האייקונית – מנה שבנויה מקציצה המבוססת על חזיר שמעוצבת כמו רשת צלעות, ומרוחה ברוטב ברביקיו ומוגשת בלחמניה מיוחדת, והפכה לתופעה של ממש בחו"ל, עם מעריצים שמחכים כל השנה לתקופת מכירתה. אנחנו נאלץ להישאר עם הריב אנטריקוט.
אך מעבר לכשרות, יש משהו במקדונלד'ס בחו"ל שמרגיש מעט יותר… איך לומר? מהוגן. מתי בפעם האחרונה נכנסתם לסניף מקדונלדס בארץ שהיה נקי עד הסוף? שלא היו זרוקים בו מגשים מטונפי קטשופ וצ'יפס פזור על הרצפה? שלא הרגשתם שאתם נכנסים לאזור מלחמה שבו הילדים הם הלוחמים והגלידה פצץ היא הכדורים? אז תדעו לכם שבחו"ל זה לרוב לא נכון. כלומר ברור, אף פעם לא מדובר באווירת מסעדה, אבל גם כשעמוס מאוד (ועמוס מאוד), שומרים על איזשהו מידת סדר וניקיון שנעדרת מרוב הסניפים בארץ. כנראה עניין של מנטליות. או אולי העובדה שהרבה מהמקדונלד'סים שכאן מתחבאים בעומקו של קניון.
אלמנט נוסף שלא כל כך נתקלתו בו בביקורים בחו"ל הוא חוסר יציבות – מן הידועים שאחד מקסמי המקדונלד'ס הוא אחידות מוחלטת. בדיוק את אותו ביג מק שאתה רוכש כאן תוכל לקנות גם בטייוואן (גם אם בזול יותר). אבל משהו בארץ פשוט לא מצליח לשמור על הקו המנחה הזה – יש מקרים והבורגר יהיה בדיוק מה שמקדולנד'ס טוענים שהוא, ויש מקרים שהוא יגיע עם עגבניה מעוכה, חסה עייפה ובלי רטבים. אני בטוח שגם במקדונלד'ס בחו"ל יש טעויות ותקלות – בכל זאת, מדובר במרכז העסקה לבני נוער בכל רחבי העולם – אבל בעוד ששם אני לרוב אקבל את מה שביקשתי, בארץ זה מרגיש לא פעם כרולטה רוסית.
ובסוף, כל הדברים האלו היו יכולים להיסלח, כי זה מקדונלד'ס – ואף אחד לא מצפה לרמה של מסעדה. הבעיה היא שאנחנו משלמים כמו למסעדה. עזבו ביג מק – ארוחות מק רויאל נעות בין 50 ל-60 ש"ח, ארוחה עם 9 מק נאגטס עולה 50 ש"ח, ואפילו הגלידה של שקל תשעים כבר עולה 5 ש"ח. במחירים האלו אפשר כבר ללכת להמבורגריה ולנגוס בבשר פחות תעשייתי שלא הוכן על ידי טינאייג'רים – או לכל הפחות, הוכן על ידי טינאייג'רים מנוסים יותר.
המציאות היא שבמחיר שלהם, מקדונלדס ישראל לא יכולים להרשות לעצמם את רף המינימום הנוכחי, וצריך או לשפר את הרמה, או להוריד את המחיר. אבל אנחנו בישראל, וצריכים בעיקר לומר תודה שהחברה לא משכה את כל הזכיינות שלה אחרי הבלגן שהיה לה במהלך המלחמה (אמ;לק – מקדונלדס ישראל הציעה 50% הנחה למשרתי כוחות הביטחון, המדינות הערביות גילו זאת והפעילו חרם אפקטיבי מאוד, שגרם למקדונלדס העולמית לקנות חזרה את הזכיינויות). ולכן שום דבר מזה לא יקרה עד שלא נדרוש את השינוי והשיפור. אבל אנחנו לא מאוגדים כמו המדינות הערביות, אז זה פשוט לא יקרה. נו, שלפחות יחזירו את המקמאפין.