מדד המעוף: הכירו את הבריונים המעופפים של תל אביב

התוכים הירוקים והחמודים שמעופפים בתל אביב לא תמימים כמו שחשבתם. מדובר במין פולש שפוגע בחקלאות ובציפורים אחרות, והוא לא היחיד

דררה
דררה
27 באוגוסט 2015

דבר העורכת, מיכל אנסקי: "הרוקי מורקמי הוא הסופר הזר האהוב עליי. הוא יודע לבקע את המציאות במקומות הכי הגיוניים שיש. כנופיות התוכים שהשתלטו על העצים בתל אביב היו סוריאליסטים כמו גשם מקרלים או חתול מדבר".

הם ירוקים, חמודים, מעופפים בלהקות בפארק הירקון והופכים את הג'וגינג שלנו להרבה יותר אקזוטי. אם גם אתם נתקלתם בתוכי הדררה שהולכים ומתרבים להם ברחבי תל אביב, ודאי תתבאסו לשמוע שמדובר במין פולש שמפר את המערכת האקולוגית הטבעית בעיר. הדררות לא לבד. מומחים באקדמיה ובארגונים הירוקים מזהירים מפני ריבוי בלתי מבוקר של העופות הפולשים, אשר עלול להוביל לפגיעה במגוון הביולוגי הטבעי בתל אביב ובישראל כולה.

"לדררה יש השפעה שלילית גם על הטבע וגם על האדם", מציין פרופ' יוסי לשם מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "הדררה מתחרה במינים מקומיים ומרחיקה אותם מהעצים ומבתי הגידול הטבעיים שלהם. במקביל היא יוצרת פגיעה קשה בחקלאות ועלולה להרוס גידולים שלמים. מדובר בנזקים של מיליונים".

מתי הפלישה התחילה? איך בכלל מטפלים בתופעה הזאת?

"אחד המינים הפולשים הידועים והבעייתיים בישראל היא המיינה ההודית. הצפארי ברמת גן הביאו אותן לישראל בשנות ה־90, ולאחר שכמה ציפורים ברחו מהכלובים שלהן או שוחררו – לחלוטין בניגוד לחוק – הן החלו להתרבות בטבע. זה מין מאוד אגרסיבי שטורף גוזלים של ציפורים אחרות. כאן באוניברסיטה אני רואה אותן בכל יום בכמויות. מין פולש נוסף הוא התוכי הנזירי שמקנן גם הוא בפארק הירקון. אני והעמיתים שלי באקדמיה זיהינו מוקדם שיש כאן סכנה אמיתית לפגיעה במערכת האקולוגית ובמגוון הביולוגי של העופות הקיימים, וברור שהתופעה היום חמורה בהרבה. עם זאת אין היום סטטיסטיקה ומספרים נחרצים על אוכלוסיית המינים הפולשים. לצערי הרשויות לא השכילו למגר את התופעה כבר בתחילתה. היה צריך פשוט לצאת לשטח וללכוד את הציפורים ששוחרו או ברחו. הרשויות כמובן מודעות לסכנות, אבל חייבים להמשיך לפעול כדי להגן על המינים הביולוגיים שלנו, בתל אביב ומחוצה לה".

דררת קרמר

ידועה גם בתור Psittacula krameri, דררה ירוקה, דררה מצויה

דררה
דררה

גודל כ־41 ס"מ

מולדת אסיה, אזור תת היבשת ההודית

נפוצה גם ברחבי העולם, בייחוד בחבל הסאהל במרכז אפריקה

עשתה עלייה בשנות ה־60, בעזרת מגדלים שהביאו אותה בתור ציפור נוי

תמצאו אותה בפארק הירקון

כך תזהו תוכי. ציפור ירוקה, ארוכה, מקור אדום. לזכרים קולר ורוד סביב הצוואר

אוכל זרעים, גרעינים, פרחים ופירות. אוהבות בין היתר תירס, חמניות, שסק, קפה ופקאנים

סבוטאז' אופייני עלולה לגזול ממינים מקומיים את חורי הקינון שלהם, עושה נזקים לגידולי תמרים וחמניות

גודל האוכלוסייה אלפים רבים

תוכי נזירי

ידוע גם בתור Myiopsitta monachus, דררה אפורת לחי, קוואקר או קוויקר

תוכי נזירי
תוכי נזירי

גודל 30 ס"מ

מולדת דרום אמריקה

נפוץ גם בארצות הברית ובאירופה

עשה עלייה בתחילת שנות האלפיים

תמצאו אותו בפארק הירקון, מאחורי הצפארי. אפשר לזהות בקלות על ידי מושבות קינון גדולות על עצים וחורשות

כך תזהו תוכי ירוק, זנב קצר משל הדררה, פנים וחזה אפורים, מקור אפור

אוכל זרעים, פרחים ותולעים

סבוטאז' אופייני מתחרה על מזון מול מינים מקומיים

גודל אוכלוסייה יותר מ־1,000 מושבות ברחבי ישראל

מיינה מצויה

ידועה גם בתור Acridotheres tristis, מיינה הודית

מיינה מצויה
מיינה מצויה

גודל כ־22 ס"מ

מולדת דרום ומזרח אסיה

נפוצה גם באפריקה, באמריקה, בחצי האי ערב ובאוסטרליה, שבה היא שנואה במיוחד

עשתה עלייה בשנות ה־90

תמצאו אותה בפארק הירקון, במדשאות ובאיי תנועה

כך תזהו ציפור ממשפחת הזרזיריים, חוּמה כהה, מקור צהוב וכתם לבן בזנב, קולנית ואגרסיבית

אוכל הכל – צמחים, חסרי חוליות, לטאות, שאריות מזון אדם, ביצים, גוזלים של ציפורים אחרות

סבוטאז' אופייני מתחרה עם מינים מקומיים על חורי קינון, טורפת גוזלים של ציפורי שיר

גודל האוכלוסייה אלפים רבים

(הנתונים באדיבות איתי ברגר, דוקטורנט במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב)