מדוע עברתי מתל אביב לרעננה

יום אחד, בעוד זמן לא רב, אתם עומדים למצוא את עצמכם בברלין. כלומר, ברעננה

רעננה. צילום: אבישי טייכר
רעננה. צילום: אבישי טייכר
29 באוקטובר 2014

ברלין שוב בכותרות. בבית שוב מתעוררות שיחות. אולי כבר התחיל ויכוח קטן. אתה רוצה לעזוב, היא מפחדת. בסוף מחליטים ש"בינתיים לא מחליטים". אתם יכולים לריב עד מחרתיים ולשאול שוב ושוב אם נכון או לא נכון לעבור, אבל האמת המרה היא שאף אחד לא שואל אתכם. העניין כבר הוחלט בעבורכם.

יום אחד, בעוד זמן לא רב, אתם עומדים למצוא את עצמכם בברלין. זה לא איום ולא התרסה, וכשאני אומרת "ברלין" אני בעצם מתכוונת ל"כל מקום שהוא לא המקום שאתם נמצאים בו עכשיו". קחו אותי לדוגמה. לפני שנה נחתנו אני ומשפחתי ברעננה. אחרי 20 שנה בתל אביב, שפשוט רצחה לנו את חשבון הבנק. איך שלא ניסינו, לשלם שכר דירה על שני חדרים וגן לילד היה בלתי אפשרי. וניסינו.

תל אביב היא אהבת חיי. ברחתי אליה מהבית בגיל 18 והיא הייתה לי אם ואחות. לא עברתי לרעננה בשביל "איכות החיים". על הזין שלי דשא. אני אוהבת בטון. וגם אתם, אם אתם חיים יותר מעשור בתל אביב, סימן שאתם רוצים אותה. אם יש לכם ילדים, אתם מבינים כמה היא רוצה אותם.

עם העזיבה משהו בי מת מבפנים. אבל לפחות חשבון הבנק יוכל לחזור לנשום. או ככה לפחות חשבתי. רעננה היא הדובדבן של השרון, ודובדבנים, מתברר, הם יקרים לאללה. המגורים אמנם זולים יותר מתל אביב אבל עדיין ישנם המכולת, החוגים. רעננה לא זולה דייה. כרגע היא מאפשרת לנו לחיות קצת יותר טוב מכלב רחוב שסכנת המתה חגה מעל ראשו.

אז מה הלאה? כנראה חדרה. מחפשים שם זוגות צעירים איכותיים. סביר שם. יותר זול מרעננה זה בטוח. ואם לא יסתדר בחדרה, תמיד יש את… ברלין. תבינו, ברלין זה לא מקום. ברלין היא מטפורה למקום שאתם לא בהכרח רוצים להיות בו אבל אין לכם ברירה. ברלין היא ונקובר או רעננה. המקום שקיבלתם החלטה קשה כדי לעבור אליו. האופציה השנייה. תוכנית ב' של החיים.

אף אחד לא יורד מהמקום שבו בחר לגור מפני שהוא רוצה. לא סתם קוראים לזה לרדת. אתה מידרדר שורה אחת למטה ברשימת הבחירות שעשית בחיים ומוחק בכעס ובאכזבה את השורה העליונה – זאת שבאמת רצית. יום אחד, בעוד זמן לא רב, אתם עומדים למצוא את עצמכם במקום שאתם לא רוצים להיות בו. נתראה שם.