בנגקוק של היום
כשהיא מאזנת בין מסורת וקדמה, בירת תאילנד נעשית יותר ויותר קוסמופוליטית
בנגקוק היא הרבה דברים – נהדרת, קפריזית ומלאת סתירות – אבל תמיד מעניינת. בעיקר בימים אלו, כששרידים היסטוריים ומסורות ותיקות נמזגים בעיר הבנויה ובסגנון החיים הקוסמופוליטי. כך למשל מיליוני אנשים לובשים צהוב בימי שני לכבוד המלך, ומעליהם מתנשא קו הרקיע המעוצב באופן עכשווי ומודרני. למרות המודרניזציה הנראית בכל, זוהי עיר בעלת ביטחון מוחלט במסורת שלה, באמונות הבודהיסטיות ובסמלי עצמאותה.
התאילנדים, שחונכו על התפיסה הבודהיסטית של לחיות את הרגע, הצליחו לעבור בשלווה את הצונאמי ב-2004, את הפוטש ב-2006, את אירועי הטרור בערב השנה החדשה ב-2007 ואת הפגנות הענק האלימות ב-2010 בהן שותק מרכז העיר כליל והצבא תפס עמדותיו. למרות כל אלה, בנגקוק נותרה בטוחה יותר משאר ערי העולם, והפעילות האורבנית לא איבדה מהקסמה הקליידוסקופי גם תחת אבטחה מוגברת. התאילנדים שומרים על סימני ההיכר שלהם, המקדשים כיף, רגיעה, שלווה, חמלה וקלילות. לצד ערכים אלה הם הפכו סלקטיביים יותר לגבי האיכות. זה מתבטא בסטנדרטים גבוהים במרכזי הספא ובחדרי השירותים, כמו גם בתקנות מוקפדות לגבי הוויזה, הרכוש וההשקעות. מערביים רבים ממשיכים לנהור לבנגקוק ואף להשתקע בה, לעבוד ולהקים עסקים שונים, ובעוד המדינה משתדרגת, נוף המבקרים משתנה מתרמילאים זרוקים לנופשים מתוקתקים.
משנות השישים ואילך כבשה בנגקוק מקום בליבם של קהלי התרמילאים, הצליינים, ההומואים ואנשי הלילה. רבים מגיעים לכאן גם כדי ללמוד טכניקות עיסוי, מדיטציה, גמולוגיה ואגרוף. מלבד אלה בנגקוק היא גם מרכז קולינרי מרשים, מוקד תרבות ובילוי, אתר טיפולים הוליסטיים שוקק וכן גם מרכז זימה בינלאומי. ענף התיירות הפגין כושר התאוששות מרשים, וכעת העיר מציעה פלחי תיירות נישה: מלונות בוטיק, מתחמים הוליסטיים, מטבח גורמה, תיירות התנדבותית ועוד.
אם תשאלו תושב בנגקוק היכן נמצא מרכז העיר תשובתו תהיה תלויה בגילו ובתחומי העניין שלו. המבוגרים שבהם יפנו אתכם אל אזור העיר העתיקה, בעוד הצעירים יצביעו על אזור Siam Square. אנשי עסקים יאמרו לכם שהם מעדיפים את הרחובות Silom ו-Sathorn ומי ששופינג מעניין אותו יגיד לעומת זאת שמדובר על אזור מקדש Erawan. מרכזה של בנגקוק משתנה כל כמה שנים, ותוכניות הפיתוח משתנות בהתאם לערך הקרקעות ולמצבי הרוח.
מעבר לכך, העיר, הניצבת על מדף קרקע חולי, מתחילה לשקוע לאיטה וסכנת שיטפונות הולכת והופכת קשה יותר. הפתרון שנמצא הוא חלקי ביותר – הגבהת הכבישים כך שהתנועה עליהם לא תיפגע בעת שיטפון, אבל הבתים, החנויות והכניסות לבנייני המגורים נותרו בגובהם המקורי ותחת איום מתמיד.
באופן כללי, ניתן לומר שמאמצי השדרוג והמודרניזציה של בנגקוק לוקים בתסמונת של חוסר תכנון והחלטות חסרות היגיון כמו גדיעת עצים בני עשרות שנים ללא צורך והריסת אתרים היסטוריים ללא סיבה. אומנם בנגקוק עושה מאמץ כלשהו בשימור המורשת הבנויה, אך זה מתמצה בעיקר בשימור מבנים ספציפיים, בעוד שרחובות ורבעים שלמים מאבדים את אופיים ההיסטורי. בניינים רבים שנועדו לשימור הופכים למסעדות, ברים או מכוני ספא. וכך, בינות לקניונים הנוצצים תמצאו כאן בתים מסורתיים. מטיול שקט בפארק וצפייה בנזירים מתפללים, תעברו למסאג' מפנק בליווי שייק אבטיח.
ניגודים אלה מתקיימים, זה בצד זה, ברוח הסובלנות הבודהיסטית. העיר שספגה גלי גלובליזציה רבים, עיכלה אותם ויצרה משהו מובחן משלה, שבו חגיגיות מתמדת מתבלת את התערובת של מודרני, עתיק ונצחי. כל אלו הופכים אותה לעיר המרתקת והמושכת שהיא.