חיים יהודיים בברלין של היום

אופייה של הקהילה היהודית בברלין כיום דומה אך במעט קלוש בלבד לאופייה של הקהילה ששגשגה בטרם אושוויץ. עם זאת, החיים היהודיים שבו לעיר – והם כוללים יותר מאשר את כיפתו המוזהבת, הנוצצת, של בית הכנסת החדש.

כאשר עלה היטלר לשלטון חיו בברלין כ-170 אלף יהודים. עד 1939 היגרו משם כמחציתם. כמעט כל מי שנשאר, נספה בשואה. רובם של 7,000 היהודים שנותרו בברלין בשנת 1945 שרדו מכיוון שהיו נשואים לשאינם יהודים. בה בעת הציפו את גרמניה עשרות אלפי יהודים ממזרח אירופה, כשהם נסים מפני האנטישמיות. מרביתם נסעו הלאה משם, לישראל ולארצות הברית; אבל עד ראשית שנות החמישים של המאה הקודמת התיישבו בגרמניה למעלה מעשרת אלפים יהודים ממזרח אירופה. אותם היהודים המזרח אירופים ואלה ששרדו מקרב יהודי גרמניה, היו אלה אשר ייסדו את הגמיינדה (ארגון קהילתי) שלאחר המלחמה.

חלוקת ברלין פיצלה גם את אוכלוסייתה היהודית של העיר. הגמיינדה של מערב ברלין התמסד בהיסוס עם הקמת בניין הקהילה המשמש עדיין כלב הקהילה. עם התייצבותה של גרמניה המערבית החלו יהודי גרמניה לשוב אליה בהדרגה מחוץ לארץ, אולם ההגירה ממזרח אירופה ומברית המועצות היא שהחזיקה את הקהילה בחיים.

בגרמניה המזרחית השפיעה המדיניות הסובייטית על מהלך החיים היהודיים. במהלך הטיהורים האנטישמיים של סטאלין הודחו יהודים גרמנים, ששבו לבנות מדינה סוציליסטית, מעמדות הכוח. בשנות הדטאנט שינתה גרמניה המזרחית את טעמה ומימנה בשנת 1988 את שיפוצו של בית הכנסת החדש. מספר החברים בגמיינדה במזרח ברלין הצטצמצם, כתוצאה מהזדקנות האוכלוסייה ומנישואי תערובת, לכמאתיים יהודים בשנות השמונים של המאה הקודמת, בעוד הקהילה המערבית מנתה כ-7,000 חברים. איחוד גרמניה הביא למיזוג קהילות המזרח והמערב, אולם חלוקות מזרח-מערב רדומות נותרו גם בפעילות הקהילה כיום.

המספר העצום של המהגרים מברית המועצות לשעבר שהגיעו לעיר מאז איחוד גרמניה, הכפיל את חברי הגמיינדה של ברלין לכדי 11 אלף חברים. סך כל היהודים בעיר נאמד בין 18 אלף ל-20 אלף. זינוק מספרי זה מלווה באתגרים חדשים הניצבים בפני הקהילה: נוסף על בעיות השפה שלהם, למהגרים רבים יש תודעה יהודית מעומעמת, מכיוון שהחיים היהודיים בכלל והטקסים היהודיים בפרט נתקלו בקשיים במדינות הקומוניסטיות. חשש נוסף הוא כי רבים מן המהגרים זייפו את תעודות הזיהוי שלהם כיהודים, כדי לזכות באישור כניסה לגרמניה.

גם התרבות היהודית שבה אל אור הזרקורים. קונצרטים של כלייזמרים מועלים בהאקנשס הוף תאטר (רוזנתאלר שטראסה 41-40) במרבית הערבים, והם מיועדים לתיירים המגיעים בעקבות הנוסטלגיה היהודית. בתוך כך מארגנות קבוצות קהילתיות אירועים שנתיים לקהל רחב יותר, בהם ימי התרבות היהודית הנחשב (נובמבר), פסטיבל הסרטים היהודי (יוני) ופסטיבל הרחוב היהודי ההומה (יוני). תוספת חדשה לסצינה התרבותית הוא התיאטרון היהודי במה (הוהנצולרנדאם 177).

במונחים של פעילות דתית, חברתית וחינוכית יומיומית בקרב הקהילה, חזרה ברלין לעמוד בשורה אחת עם קהילות יהודיות אחרות ברחבי העולם. מורשת החורבן, החלוקה ואתגרי הצמיחה וההשתלבות, הופכים את ברלין היהודית למקום ייחודי.

מבתי הכנסת בברלין (היו בה שמונים טרם העידן הנאצי), שרדו מעטים את הפוגרומים וההפצצות:

Neue Synagoge

בית הכנסת היהודי נבנה בין השנים 1857-1866 במטרה לשמש כבית הכנסת המרכזי של יהודי ברלין. הוא הותקף בליל הבדולח ונהרס כמעט כליל בהפצצת בנות הברית על העיר, אך שופץ עם הזמן וכיום מציע תערוכה מרתקת על חייהם של היהודים בברלין.

כתובת: Oranienburger Strasse 28-30 Centrum Judaicum,

אתר: http://www.cjudaicum.de

Orthodox Synagogue

בית הכנסת האורתודוכסי בברלין הוקם בשנת 1938 ונועד לשמש במקור את היהודים הליברלים והרפורמים. הפעילות בו הופסקה בימי הנאצים וחודשה שוב ב-1945. בית הכנסת, שיכול להכיל כ- 300 מתפללים, שוכן במבנה בו ישנם גם משרדים של ויצ"ו וקהילת ברלין וגם חנות ספרי היהדות היחידה בברלין.

כתובת: Joachimstaler Strasse 13