לזכור או לשכוח

מאז סוף שנות ה-80 חיפשה ברלין את הדרך הנכונה להנציח את קרבנות השואה. האנדרטה שנבחרה מתמודדת עם האתגר

אנדרטת השואה (צילום: shutterstock)
אנדרטת השואה (צילום: shutterstock)
20 באוקטובר 2013

מכל הוויכוחים על צמתי ההיסטוריה, האדריכלות ונופה העירוני של ברלין שלאחר החומה, התמשכו מעטים זמן רב כל כך או העלו מחלוקת רבה כל כך כאנדרטה לקרבנות השואה – Denkmal für die ermordeten Juden Europas, שהוקמה באתר בן 19,000 מטרים רבועים מדרום לפאריזר פלאץ, לצד אתר הבונקר בו מת אדולף היטלר.

מאז אמצע שנות ה-90', הביא כל מועד להחלטה כלשהי לחוסר-החלטיות נוסף, כיוון שהפרויקט כה שקוע במחלוקות פוליטיות על טבעו של הזיכרון ההיסטורי וטבעה של אחריות, הן ביחיד והן בכלל. הרעיון להקים מעין אנדרטה מרכזית מסתובב מאז שלהי שנות ה-80', אולם נפילת החומה פתחה חלון הזדמנויות להפכו למציאות.

התכנון שזכה לבסוף בתחרות הראשונה הוגש על ידי האמנית הברלינאית כריסטין יקוב-מרקס, וכלל הצעה להקמת לוח בטון ענק, נוטה על צדו – בגודל של כשני מגרשי כדורגל – הנושא את שמותיהם של כל 4.2 מיליון הנספים המזוהים בשואה. הקנצלר דאז הלמוט קוהל דחה את ההצעה, כיוון שהיה מוטרד מגודלה העצום של האנדרטה.

תחרות שנייה נערכה ב-1998, ומבין ארבעה מועמדים שהגיעו לשלב הגמר, נבחרה ההצעה שעיצבו פטר אייזנמן וריכרד סרה: 4,000 קוביות בטון בגבהים שונים. אייזנמן, שעד אז כבר נפרד מסרה, נאלץ לתקן את הצעתו, אכול שאלות כגון: האם על העיצוב לכלול מרכז מידע או שמא יוכל שדה העמודים לדבר בעד עצמו?

התוצאה הסופית כוללת מורכבת מ-2,711 קוביות בטון ברוחב קבוע של שני מטר על מטר ובגבהים משתנים (עד לגובה של חמישה מטרים). הקוביות מונחות ככה שהן יוצרות תחושת בלבול ואי נוחות. בקצה האנדרטה נמצאת הכניסה למרכז המבקרים וישנו מוזיאון תת-קרקעי.

Denkmal für die ermordeten Juden Europas

כתובת: Cora-Berliner-Strasse 1

אתר: http://www.stiftung-denkmal.de/en