CSI לונדון
שרלוק הולמס, אגאתה כריסטי והסקוטלנד יארד - לונדון היא היעד האידיאלי לחובבי הזיהוי הפלילי
תשכחו מלאס וגאס וניו יורק – לונדון היא המרכז האמיתי של הזיהוי הפלילי. זה הזמן לצאת ולרחרח בסמטאות ההיסטוריה הבלשית של העיר.
נתחיל ב-10:00 בתחנת הטיוב Baker Street. צאו לכיוון Marylebone Road (צפון) והביטו על הפסל הגדול מהחיים שמשמאלכם לפני שתפנו ימינה אל Baker Street. כאשר סר ארתור קונן דויל הציג לעולם את שרלוק הולמס בשנת 1887 הרחוב היה קצר בהרבה, וכתובתו של הבלש הגדול מכולם בבית מספר B221 לא הייתה קיימת במציאות. כיום היא קיימת, וממוקם בה מוזיאון שרלוק הולמס, מחווה פופולרית קצת אחרת לאיש ולמעשי הגבורה שלו. אם יתמזל מזלכם, ווטסון או הולמס יקבלו את פניכם בחדר העבודה שבקומה הראשונה.
נחזור אל תחנת הטיוב ונפנה שמאלה אל Marylebone Road אל תחנת האוטובוס. ניקח את מספר 8, 30 או 250 וניסע כעשר דקות אל Euston Square. בדרך נעבור ליד Devonshire Place הרחוב שבו שכנה מרפאת העיניים של דויל בשנת 1981.
טביעות אצבע וזיהוי פנים
נרד בתחנה שבכיכר Euston ליד הרמזורים ונפנה אל עבר העמודים הניאו-קלאסיים של Wellcome Collection – תצוגת האוסף של הרוקח בן המאה ה-19 סר הנרי וולקום. בקומה הראשונה, בתערוכה "רפואה עכשיו", נבחן את טביעות האצבעות שלנו ונתנסה במערכת לזיהוי תווי פנים. את תצוגת מכשירי הרפואה המפחידים נוכל להשאיר לפעם אחרת ונצא שמאלה אל Euston Road, משם נפנה שוב שמאלה אל רחוב Gower ואל University College London. בהזמנה מראש אפשר לצפות באוסף המכשירים של סר פרנסיס גלטון, מחלוצי הפיתוח של בדיקת טביעת האצבעות. סיווג דפוסי טביעות האצבע על פי גלטון נמצא בשימוש גם היום.
בתחנת אוטובוס N נעלה על אוטובוס מספר 24 אל ווייטהול ונשב בצדו השמאלי. כשנחלוף על פני בניין מדעי החיים נקדיש רגע כדי להיזכר במרצה המופלא שהתמחה במדע הזיהוי הפלילי – סר ברנרד ספילסבורי. בזכות קסמו הרב הצליח ספילסבורי להפוך את חקר המתים האפלולי לעניין זוהר למדי המושך עניין תקשורתי רב. בשנת 1947, לאחר שביצע יותר מ-25,000 ניתוחים שלאחר המוות והעיד בכמאתיים משפטי רצח, התאבד ספילסבורי במעבדתו כשהרעיל את עצמו בגז פחם.
בכיכר קיימברידג' חפשו את שלט הניאון האדום של תיאטרון סנט מרטין (St Martin's Theatre), שם עדיין מציג המחזה הוותיק ביותר על הבמות, "מלכודת העכברים" – תעלומת הרצח המתרחשת בכפרה של אגאתה כריסטי. במרחק לא רב משם, ברחוב Cecil Court, התבצע רצח בחנות עתיקות, שבפענוחו השתמשו לראשונה בערכת זיהוי תמונות לאיתור חשודים.
מייד אחרי כיכר טרפלגר נרד בווייטהול ונפנה בפנייה השנייה שמאלה אל Whitehall Place. כאן הקים סר רוברט פיל את משטרת מרחב לונדון בשנת 1829. נקצר את הדרך – נעבור מתחת לגשר משמאל ונפנה ימינה אל Great Scotland Yard. כאן הייתה בעבר הכניסה אל תחנת המשטרה. ממול נחצה את Northumberland Avenue וניכנס לפאב The Sherlock Holmes הממוקם במבנה שהיה פעם מלון נורת'אמברלנד, שם פגש סר הנרי בסקרוויל את הולמס ואת ווטסון ב"כלבם של בני בסקרוויל". הבניין כולו מוקדש היום להולמס.
לאחר התרעננות נצא מן הפאב ונפנה ימינה ושוב ימינה אל רחוב סטראנד. נחצה את הכביש את תחנת אוטובוס F ונעלה על אוטובוס מספר 11,15 או 23, הנוסע ל-Ludgate Hill. שוב המראות המעניינים נמצאים משמאלנו. נחפש את Royal Courts of Justice שם בוטלה לאחרונה הרשעתו של שון הודג'סון, שישב 30 שנה בכלא בגין רצח, בעקבות ראיות חדשות שהתגלו בבדיקת די.אן.איי.
נראה גם את Burleigh Street, שם שכנה מערכת העיתון "סטראנד".
נרד מן האוטובוס, ממש מול City Thameslink ונמשיך עד לפנייה ימינה אל Old Bailey. בצומת, נתפעל מן המבנה הג'ורג'יאני שבו שוכן בית החולים סיינט בארט (שם נפגשו הולמס וווטסון, לראשונה), ואחר כך נפנה כדי להתרשם מן המבנה האדוארדיאני-הבארוקי של בית הדין הפלילי המרכזי, הידוע בכינויו Old Bailey. המבנה שנבנה במקום כלא ניוגייט, הכולל שמונה-עשר אולמות משפט, היה המקום שבו נאלץ קריפן להיפרד מן החופש שלו, וכמוהו גם ג'ורג' ג'וזף סמית- רוצח נשותיו באמבט, רות אליס ותאומי קריי – התאומים אפילו זממו לרצוח את אחד העדים כאשר היה בדרכו לדוכן. אם תרצו לראות את המערכת המשפטית בפעולה, צלצלו בפעמון שעל הדלת הפונה אל רחוב ניוגייט ונשאל את השומרים אם יש מקום פנוי באחד האולמות. אבל אל תצפו למהלך עניינים מרגש כל-כך, כמו שהתרגלתם לראות בטלוויזיה.