רומא מאז ועד היום

 "כל הדרכים מובילות לרומא" – מקור האימרה המוכרת הזו הוא בעברה של רומא כמרכז של רשת הדרכים המסועפת של האימפריה הרומית, אך היא תקפה גם לימינו; רומא היא אחת הערים העשירות בעולם באמנות, היסטוריה ודת. היא גם מרכז גדול של מסחר וייצור. יותר מכל עיר אחרת בעולם, רומא משלבת את ההיסטוריה שלה באופן אינטגרלי בחיי היום יום ורוח ה"עבר-בתוך-הווה" חיה ומשגשגת.

עיקר המהפך ה"מודרני" חל בשנת 1993, הודות לראש העיר פרנצ'סקו רוטלי, שרכב על הגל הירוק (תוך כדי היעזרות בממשלת מרכז-שמאל) וניצל היטב את כספי משלם המיסים לשם חפירות ארכאולוגיות ושיפוץ אתרים וכנסיות. האדמיניסטרציה החדשה הגדילה לעשות, ולראשונה ארכיטקטורה מודרנית, שנתפסה ברומא כחילול הקודש, הופיעה בעיר. אחריו נבחר וולטר ולטרוני, אך לצערו הוא נאלץ להתמודד עם סילביו ברלוסקוני ועם הפיכת רומא לזירת ההתנגדות העיקרית נגד ראש הממשלה החדש (לזכותו של ברלוסקוני ייאמר כי האיש תמיד ידע להעריך את חשיבותה של תמונה טובה ולא היה יכול להרשות לעצמו להצטלם על רקע לא פוטוגני, לכן גם הוא ניסה לתרום במידה מסוימת לטיפוח העיר).

המודרניזציה תפסה תאוצה ובתום ההכנות לשנה הקדושה (2000), העיר הפכה למחזה מרהיב. צבעי פסטל נעימים מעטרים את המבנים ההיסטוריים, ומוזיאונים חדשים ותוכניות בנייה מודרניות צצים בכל פינה בעיר. רומא הסירה את הלכלוך וניערה מעליה את האבק שדבק בה אחרי עשרות שנים של הזנחה.

אין ספק שרומא השתנתה. האיטלקים אמנם מעשנים בפינות הרחוב בכל רגע פנוי, אבל לא תראו אותם מדליקים סיגריה ברכבות ואפילו לא במסעדות או בברים. רחובות העיר הפכו להיות נעימים, מסעדות האוכל המהיר מוסוות, טלפונים ושירותים ציבוריים שורדים ללא פגע, ורק תיירים מעיזים להשתכר או להסתובב בפומבי במכנסיים קצרים.

מצד שני, רמת זיהום האוויר הולכת וגוברת, כמות המכוניות על הכבישים עולה בהדרגה, ישנה עלייה במספר התיירים והרצון לאמץ גם באיטליה אחידות בינלאומית מסוימת, מכחידים בהדרגה חלק מהמאפיינים של העיר. הטרטוריות איבדו את המונופול שלהן לטובת מסעדות וברים מתוחכמים, כל המסעדות הקטנות והעסקים המשפחתיים באזור הוחלפו על ידי רשתות בינלאומיות, עבודות בדרך מתבצעות על בסיס יומיומי מתיש ועוד.

רומא היא שילוב משונה של היסטוריה מרשימה המציגה לראווה את נכסיה; עיר של המאה ה-21 החיה בצל תאוקרטיה עתיקה; מארג עירוני מימי-הביניים המנסה לעמוד בדרישות ההווה; עיר שמעריכה את הירושה שלה, אבל עורגת לפירות הרגלי הצריכה הגלובליים. הפופולריות של העיר תלויה ביכולת שלה לשמור על איזון בין כל הניגודים המרכיבים אותה.